החופש הגדול

העולם שלנו פועל במחזוריות אינסופית. פעם אתה למעלה ופעם למטה, לפעמים הולך יותר ולפעמים פחות, כשרונות צעירים מגיעים ל-NBA, הופכים לכוכבים גדולים, ואז לשחקנים ותיקים, עד שהם פורשים, ולפנינו שורה של כשרונות צעירים חדשים (ובסוף, כמובן, כולנו מתים).

בקיץ הקרוב יסתיים לו מחזור אחד ויתחיל חדש. קודם כל, הדראפט של 2007 צפוי להיות משופע באינספור שחקנים שיכולים לשנות בצורה משמעותית את עתיד המועדונים בהם ינחתו, אבל לא פחות חשוב מכך, שורה ארוכה של שחקנים מצוינים, מי יותר ומי פחות, יסיימו את חוזיהם בצורה כזו או אחרת ויהפכו לשחקנים חופשיים. חלקם פרנצ'ייז פליירס אמיתיים.

כמו שהג'נרל מנג'רים והבעלים אוהבים להגיד, אנחנו מתעסקים פה בביזנס, ובעסקים כמו בעסקים, צריך להסתכל קודם כל על השורה התחתונה. אי אפשר לשפוט את השחקנים על פי מדד אחד ואת המועדונים על פי מדד אחר.

יש מי שהצהיר שברצונו להישאר, ויש מי שהחל לגשש במקומות אחרים, אבל מה שבטוח הוא שהלוחות הטקטוניים יזוזו, ומפת ה-NBA תשתנה. אי לכך ובהתאם לזאת החלטנו להכין אתכם נפשית לעתיד לקרות, בסקירה של 15 השחקנים החופשיים המשמעותיים ביותר, בסדר יורד.

לפני שנתחיל כמה חוקים בסיסיים: לכמה שחקנים יש אופציה לסיים בטרם עת את החוזה, ולהפוך לשחקנים חופשיים. חלקם הודיעו שיעשו זאת, אחרים עדיין על הגדר. שחקנים שמסיימים את החוזה שקיבלו עם היבחרם בדראפט יהיו שחקנים חופשיים מוגבלים, מה שאומר שלקבוצתם תהיה האופציה להשוות כל הצעה שלא יקבלו, מה שימנע מהם לעבור דירה. נקודה חשובה נוספת שכדאי לזכור היא כי הקבוצות היחידות להן יהיה מקום רב מתחת לתקרת השכר יהיו שארלוט, אורלנדו, אטלנטה, ממפיס, מילווקי ושיקגו, כך שההיצע יהיה רב מהביקוש, מה שעשוי להוביל לכמה עסקאות סיין אנד טרייד.

1. צ'ונסי בילאפס, דטרויט (אופציה להשתחרר מהחוזה)

בילאפס כבר הצהיר שיוותר על ה-6.8 מיליון שרשומים על שמו ב-2007/8 כדי לקבל את מה שמגיע לו בחוזה חדש דנדש. אחרי שאיבדו את בן וואלאס לכסף הגדול של שיקגו, עזיבה של מיסטר ביג שוט את עיר המכוניות תנחית מכה אנושה על הפרויקט של ג'ו דומארס, והנשיא יהיה חייב לבנות הכל מחדש. צ'ונסי יושב בול על הפיסטונס, והם יושבים בול עליו, אז מה שעשוי למנוע התקשרות מחודשת יהיה הפרש גדול מדי בהצעות מבית ומחוץ, כפי שקרה, כאמור, עם וואלאס.

הרכז הנפלא שיחק בארבע קבוצות שונות ועבר עליות ומורדות לפני שקיבל חוזה ארוך בדטרויט, בה הפך לאולסטאר. לכן הוא יעדיף להישאר, כפי שכבר הצהיר. מה שכן, בשבועות האחרונים אמר כי לא יתנגד לחתום בממפיס, שצריכה רכז, וגם לא לשוב לעיר הולדתו בדנבר, לשחק לצדם של אלן אייברסון וכרמלו אנתוני. גם מילווקי פוזלת לכיוונו. בכל מקרה, הקבוצה שתזכה בשירותיו תקבל אמנם שחקן חוץ בן 30, אבל אחד שייתן לה עד סוף הקריירה מנהל משחק גדול, יד מצוינת מבחוץ, וים של סלים גדולים בזמנים הכי קשים.

2. וינס קרטר, ניו ג'רזי (אופציה להשתחרר מהחוזה)

גם קרטר כבר אמר שיוותר על 16 המיליונים שמחכים לו בעונה הבאה כדי לחתום על מה שיהיה כנראה החוזה הגדול האחרון שלו, לאור העבודה שכבר נכנס לעשור הרביעי בחייו. קרטר הוא אמנם רחפן בלתי נלאה וסקורר ענק, אבל מנהיג הוא לא, וגם לא פרנצ'ייז פלייר (מעבר לתרומות השיווקיות הבלתי מבוטלות שלו). ומכיוון שמשחקו בנוי ברובו על אתלטיות על אנושית, ככל שינקפו השנים תפוקתו תלך ותדעך. הוא רוצה להישאר עם הנטס, אבל לא בטוח שהם מוכנים לתת לו חוזה מקסימום. במידה שכך, אורלנדו (שם הוא מתגורר בקיץ) ושארלוט (שיחק במכללת צפון קרוליינה) מחכות בפינה. הראשונה צריכה נקודות קלות לצד דוויט הווארד והשנייה צריכה ישבנים על הכסאות באולמה.

3. מייק ביבי, סקרמנטו (אופציה)

נכון לכתיבת שורות אלו ביבי הצהיר כי אין לו כל כוונה להשתחרר מחוזהו, שיכניס לו כ-24 מיליון בשנתיים הקרובות. אולם יש לנו הרגשה שזהו אינו סוף פסוק, ואם רון ארטסט יישאר בקליפורניה, ייתכן שביבי ינסה להפוך לשחקן חופשי ולחתום על חוזה חדש במשכורת שנתית נמוכה יותר (על פני שש שנים זה יוצא יותר מ-24 מיליון), כדי להגיע לקבוצה שחפצה בשירותיו של רכז-סקורר. בימים כתיקונם, כלומר כשהוא לא בדכאון קליני, ביבי הוא מהטובים שיש. קליבלנד ניסתה להשיג אותו בטרייד דדליין, ולבטח תחדש את מאמציה בקיץ, כי השילוב של ביבי ולברון שווה זהב מכל בחינה שלא נבדוק.

4. רשארד לואיס, סיאטל (אאופציה)

הסוניקס תקועים ולא הולכים לשום מקום. חוץ מאולי לאוקלהומה סיטי בפתיחת עונת 2008/9. הבעלים החדשים לא מוכנים להוציא יותר מדי כסף כדי לבנות קבוצה משמעותית, ולואיס החליט שאינו רוצה לבזבז את מיטב שנותיו בקבוצה שלא מחפשת לנצח, והודיע שינצל את האופציה להשתחרר מחוזהו. ואין הרבה קבוצות שאינן מעוניינות בסמול פורוורד בגובה 2.08 מטר שממטיר 22 נקודות (כולל יותר מ-2 שלשות למשחק) ומוריד 7 כדורים חוזרים. הוא עשוי לחתום כשחקן חופשי בשארלוט או באורלנדו, אבל בעסקת סיין אנד טרייד כל יעד אפשרי.

5. ג'ראלד וואלאס, שארלוט (אופציה)

בקרב שחקני הפנטסי וואלאס ידוע כעילוי (מאז חזר מפציעה בינואר: 21, 8.5 כדורים חוזרים, קצת פחות משתי חטיפות וחסימה) עם נטייה כרונית להיפצע, בגלל סגנון משחקו האווירי והבלתי מתפשר. אולם עד כה הוא לא קיבל את הכבוד הראוי לו בקרב המנהלים וכלל ציבור האוהדים. בשנה הבאה הוא אמור היה לקבל 6 מיליון לעונה, אבל שחקן כל כך אתלטי, ובן 25 בלבד, יכול להרוויח הרבה יותר, וזו הסיבה שהחליט להפוך לשחקן חופשי. כנראה שבשארלוט הוא לא יישאר, כי הבעלים בוב ג'ונסון מסתמן כקמצן לא קטן, אבל מחזרות לא ייחסרו ל"קראש" וואלאס.


6. מו וויליאמס, מילווקי (שחקן חופשי)

קווין גארנט נתן העונה לוויליאמס מחמאה ענקית, גם אם מוגזמת, כשאמר שמי שאחראי יותר מכולם להצלחת הבאקס הוא הרכז הדינמי והחוצפן. כשמייקל רד היה בחוץ מילווקי הפסידה 17 מ-20 משחקים, מה שהפריך את טענתו של KG, אבל זה לא מוריד מערכו של מו בן ה-24, שתורם גם נקודות (18), גם ריבאונדים (5) וגם אסיסטים (6.5). אלא אם כן לבאקס תהיה אפשרות להביא את בילאפס, הם ינסו להשאיר את מו, אבל מצד שני קבוצות כמו אטלנטה ודנבר משוועות לרכז כמותו.

7. דארקו מיליצ'יץ', אורלנדו (שחקן חופשי מוגבל)

בדיחת הדראפט של 2003 כבר לא כל כך מצחיקה, אבל היא עדיין קצת משעשעת. דארקו העמיד לעצמו רף גבוה בקיץ הקודם כשדרש הארכה בשווי 60 מיליון דולר, הצעה שהמג'יק דחו מיידית, והעמידו בפניו את האתגר לשחק עבור משכורתו החדשה. הסרבי ענה ב-8 נקודות, 5.6 כדורים חוזרים ו-1.8 גגות ב-24 דקות בלבד. לא להיט, אבל גם לא רע לילד בן 22 שעתידו עוד לפניו. לא חסרים ג'נרל מנג'רים שיראו פוטנציאל שכזה ויכתבו צ'ק שמן (מדי).

8. אנדרס נוצ'יוני, שיקגו (שחקן חופשי מוגבל)

נוצ'יוני מתאים לסקיילס ולבולס כמו כפפה ליד, או לחילופין כמו צ'וריסו לפה. בתוך חבילה מלאת קוחונס שלוחצת בלי הפסקה על הגז מסתרר הרבה מאוד כשרון, ואין ספק שיש רצון משותף לו ולבולס להמשיך את הקשר. אך מכיוון שלואל דנג ובן גורדון ידרשו הארכת חוזה הקיץ, ומכיוון שיהיו שמועות על טרייד בעבור גארנט או פאו גאסול, הוא עשוי להישלח ליעד אחר. גם בקונסטלציה אחרת, אם קבוצה מסוימת תעניק לו חוזה גדול, ייתכן שהבולס יתנו לו ללכת ותבחר לא להשוות את ההצעה.

9. אנדרסון ורז'או, קליבלנד (שחקן חופשי מוגבל)

אם מו וויליאמס הוא בילאפס לעניים, אזי ורד'או הוא מיליצ'יץ' לעניים. יש לו הרבה אנרגיה והרבה נשמה, וגם אנרגיה. ולא לשכוח את הנשמה, אהמ, והאנרגיה. הסייד שואו בוב של הקאבס מציג ממוצעים של 7 ו-7 ריבאונדים, אבל ידוע שצעירים גבוהים שמציגים פוטנציאל בשנת חוזה זוכים בדרך כלל למשכורות מופקעות, כך שהברזילאי כבר יודע שיהיה מולטי מיליונר, והשאלה היא רק אם זה יקרה בקליבלנד או בעיר אחרת.

10. כריס וובר, דטרויט

המניה של סי-ווב עולה ככל שהפיסטונס ממשיכים לנצח, ובקיץ הוא יקווה למנף את ההצלחה הזו לקאש מאני מזומני. ההישארות שלו בדטרויט תלויה קודם כל בהישארות של בילאפס.

11. גרנט היל, אורלנדו

כל קבוצה שמחפשת לה דמוי ג'רי סטאקהאוס, שיעלה מהספסל וייתן ניסיון ונקודות בקבוצה שרצה לאליפות, תתקשר להיל ותנסה לשכנעו לא לפרוש.

12. ג'רי סטאקהאוס, דאלאס

כל קבוצה שמחפשת לה דמוי ג'רי סטאקהאוס, שיעלה מהספסל וייתן ניסיון ונקודות בקבוצה שרצה לאליפות, תתקשר לאיש עצמו ותנסה לשכנעו לעבור אליה.

13. מו פיטרסון, טורונטו

סם מיצ'ל ובריאן קולאנג'לו הפכו את הסקורר הזה לנושא הכלים של אנתוני פארקר, אבל גם הוא יכול להצטרף לקבוצה שחושבת גבוה ולתת לה אופציה התקפית והגנתית יעילה מהספסל, כולל יד קטלנית מאחורי הקשת.

14. בונזי וולס, יוסטון (אופציה)

הסוכן של בונזי שיכנע אותו לוותר על הצעה בשווי 36 מיליון לחמש שנים מסקרמנטו, מה שדירדר אותו ל-4.5 מיליון לשנתיים. בקיץ הוא כנראה ינסה לקבל יותר, וגם לשחק עבור מאמן שמעוניין בשירותיו. מדובר עדיין בספק נקודות יעיל עם הגב לסל. הבולס לוטשים עיניים.

15. מיקאל פייטרוס, גולדן סטייט (מוגבל)

הצרפתי הראה העונה שהוא יכול לממש את הפוטנציאל, גם אם לא בעקביות. מדובר בשחקן הגנה מצוין עם יד משלוש והרבה אגרסיביות. הווריורס לא מתכוונים להוציא עליו יותר מדי כסף, אז ההצעה הנכונה תמנע מהם להשוות את ההצעה שיקבל.

דשון סטיבנסון, וושינגטון; לוק וולטון וסמוש פארקר, לייקרס; ארל בויקינס, רובן פטרסון וצ'רלי בל, מילווקי; טרביס אאוטלו וג'מאל מגלור, פורטלנד; מט קארול, שארלוט; מייקי מור, ניו ג'רזי; ג'ייסון קאפונו, מיאמי; דזמונד מייסון, ניו אורלינס; צ'אקי אטקינס, ממפיס.