שלח: "ראובן עטר ישמח לאמן את מכבי חיפה"

אמיר שלח, בוא נחזור לאימון הראשון שלך. התרגשת.

"האמת היא שהיה לי מוזר. לא התרגשתי, אבל לא מצאתי את עצמי, לא ידעתי איפה לעמוד. אני זוכר את האימון הראשון שלי בקבוצה כשחקן, עם גידי דמתי. הגעתי ביום שישי, אימון מסכם לפני משחק. גידי אמר לי 'שמע, הגעת לקבוצה, לא יודע איך תתחבר, לא יודע אם תשחק'. אמרתי לו 'זאת החלטה שלך, תראה ותחליט'. אחרי חמש דקות של התלהבות, צעקות של 'תן וקח', הוא כל כך ראה שהשתלבתי וברור ששיחקתי בשבת. פה, כמאמן, היה לי מוזר. לא התחבר לי. בתור שחקן תמיד הייתי חצי עוזר מאמן, הייתי גם מנהיג. פה לא מצאתי את עצמי, לא ידעתי איפה למקם את עצמי, לא ידעתי מה בדיוק להגיד. באימון השני השתחררתי".

אמרת מנהיג. פתאום נזכרתי באבי נמני.

"לא יודע למה צריך להשוות בנינו, לא יודע אם זה אותו סוג של מנהיג. תמיד ידעתי לתת מילה טובה לצד צעקה בריאה, תמיד ידעתי לתת מעצמי דוגמא, אחרת זה לא תופס. גם אם אתה שחקן בכיר, שחקנים יודעים את הבלופ. אם אתה מבלפ אז ישר קולטים, ואם אתה יודע רק להעיר ולצעוק, גם את זה לא אוהבים. מנהיג צריך להגיע למצב שגם אם אתה צועק ואפילו מקלל, יודעים לקחת את זה בפרופורציה הנכונה. בסך הכל זה משהו טבעי. יש לי את זה".

בתור מאמן.

"בתור בן אדם. יש לי כושר מנהיגות. הכל מתחיל באופי, בלתת דוגמא. לדעת איך להתנהג עם אנשים. בתור מאמן, כל שחקן הוא שונה. לא יכול לדבר לשחקן אחד כמו לשחקן אחר. אחד צריך ללטף, לאחד לתת בראש, עם אחד לדבר בארבע עיניים. יש כאן הרבה פסיכולוגיה. בקבוצת כדורגל יש הרבה אגו, אופי. יש הרבה עניינים".

מה, גם בנתניה?

"יש שחקנים שיש להם...אנשים שיש להם אגו ולא תמיד יודעים לשים אותו בצד".

אתה לוקח שחקנים לשיחה אישית או שאת זה אתה משאיר לראובן?

"אני וראובן אותו שנתון ובסך הכל מאוד מנוסים. אנחנו מאוד מדברים בנינו. אם צריך להורות, לכוון לתת בראש לשחקן ולהחזיר למסלול. יש בקבוצה המון פסיכולוגיה".

זה קורה המון בנתניה?

"לא, אבל זה קורה, גם לטוב וגם לרע וצריך לעשות מה שצריך לעשות. תפקיד של מאמן הוא לא קל. אני מזיז את עצמי הצדה כי אני עוזר מאמן. כל העניין הוא ראובן. הוא קובע את המדיניות וזה לא פשוט. יש הרבה דברים שצריך לטפל בהם, שלא יצוצו על פני השטח. אני מטפל באנשים, לכל אחד יש רצונות, קשיים ומטרות, אלף ואחד דברים. צריך להביא אותם לשיא. לא קל להחליט מי משחק ומי מתלבש".

ומי מקבל את ההחלטות המקצועיות?

"אני מייעץ והוא לוקח את ההחלטה".

והוא מתחשב בהחלטות בדרך כלל?

"זה לא שאלה של להתחשב. אני מייעץ ואומר מה שאני חושב, ראובן משכלל ומחליט. לא הייתי אומר מתחשב, אני שם כדי לייעץ והוא שמח לשמוע עוד חוות דעת".

אז אולי אתה בכלל יועץ מקצועי?

"אני עושה כל דבר שהמאמן צריך וכל דבר שצריך להעמיד בפני המאמן. זה לא שאלה של תפקיד זה או אחר. אם הוא צריך אותי, אני מחוץ לכר הדשא או מדבר עם שחקן. זה השילוב בנינו".

בוא נעבור על הצד המקצועי. עד עכשיו, זה מצליח.

"נתניה עשתה איזה 'פאזה'. ראובן שינה משהו בקטע של הגישה, בקטע המנטלי ובסגנון משחק. זה נתפס, הולך ממש טוב. עם ההצלחה באה התיאבון, רצינו בשבת להיצמד בבית"ר ולשים גז אבל די נעצרנו, לא היה משחק טוב. אין מה לחפש תירוצים. אני מאוד מקווה שנצליח לתקן בשבת".

מה הכי עובד?

"אני חושב שראובן נתן לשחקנים חופש פעולה יותר גדול. יותר יצירתיות, משחק התקפה עם שני חלוצים, עם קישור שמצטרף. אין הוקוס פוקוס בכדורגל, גם המרקם החברתי השפיע".

מה צריך לשפר?

"אם היינו מבקיעים יותר שערים היינו מגדילים יכולת ההרתעה שלנו. מאזן השערים יכול לשחק תפקיד בסוף העונה. פתאום אולי נתפוס כרטיס לאירופה".

אתה מאמין?

"זה אפשרי. אבל עובדה שבמשחק האחרון מאוד רצינו ולא הלך".

אולי אתם לא מספיק טובים? כלומר, ללכת עד הסוף.

"לא יודע, הכל יכול להיות. נחכה לסוף העונה. אולי אתה צודק".

התל אביביות ובית"ר יותר טובות מנתניה?

"לא, לא חושב. כשבאנו לקבוצה, אם היו אומרים שנתניה תסיים במקום 4 או 5, זה היה מצוין. עכשיו אנחנו רוצים להגיע למקומות 2 או 3, זה נשמע יותר טוב".

אליפות. מותר לדבר על זה?

"לא חושב שקבוצות בכלל צריכות לדבר על זה".

עכשיו התחברת לאלי כהן ומכבי תל אביב.

"מאמן לא צריך לדבר על זה. זאת מדיניות של מועדון, הוא צריך לצאת בהצהרות".

המועדון צריך לצאת בהצהרה?

"היום מכבי נתניה לא צריכה לצאת בהצהרה על אליפות, מכבי והפועל תל אביב כן".

למה?

"כי זה כלי שמחייב בתחילת שנה, מכבי והפועל אמורות להתמודד על כל התארים. הלוואי ונתניה תוכל בעונה הבאה להתמודד על כל התארים".

ואתה תהיה בה?

"אני בודק איך אני משתלב בעסק הזה".

כלומר?

"מה שאני יכול להגיד הוא שבתור עוזר מאמן זה עדיין לא אינדיקציה להיות מאמן ראשי, זה ברור לי וזה לא יעלה על הציפיות שלי אם אני רוצה אי פעם להיות מאמן. יש כאן בעיתיות".

אז אתה מחכה למשרת מאמן?

"צריך לקבל החלטה. רציתי לבדוק את עצמי אבל אין לי אינדיקציה כי אני עוזר מאמן".

יכול להיות שתפרוש מאימון בתום העונה?

"לא בטוח שתראו אותי בעונה הבאה על הקווים".

אמרת מקודם ראובן. אז בוא נדבר על ראובן, כמאמן.

"הוא אחלה. בסך הכל, בשיחות בנינו הוא גם נתן לי הרגשה טובה ולכן גם הסכמתי. הוא משתף אותי וחולק איתי ככה שאני מרגיש טוב לצדו".

איזה מן מאמן הוא? קוסם?

"לא שאלה של קוסם. יש קסם מסוים באישיות שלו. הוא כובש. מעבר לזה שהוא היה שחקן מדהים, כולנו אהבנו ליהנות מהוירטואוזיות שלו, גם כאדם הוא כזה. הוא חברי עם השחקנים, אבל יודע להעמיד אותם במקום מצד שני. הוא נותן חופש פעולה, נהנה לראות שחקנים יצירתיים. זה משחק התקפי, בשביל זה הקהל בא לראות. הוא לא בקטע של כדורגל סגור וטקטי. פוזישנים".

גוטמן.

"הוא יותר הגנתי, כן. אבל אני חייל, מה אומרים לי אני עושה, אין לי בעיה. הייתי שחקן הגנה ואומרים ששחקן הגנה צריך תמיד עוד כמה בלמים לידו. שיחקתי במכבי תל אביב וחיפה הגדולה, ששם בגלל כוח ההרתעה שלהן לא תקפו אותן בכלל. להבקיע יותר, זאת המטרה. אנחנו נגיע לזה".

והקהל של חיפה צועק "ראובן עטר". אז יש לו ג'וב אחרי נתניה.

"אני בטוח שזה מחמיא לראובן שאוהדי מכבי חיפה שבה שיחק, רוצים אותו ורואים בו כסמל. האוהדים חולים עליו, רוצים אותו, אבל אוהדים לא מכתיבים ולא ממנים מאמנים. לא 'נחמד' להגיד שזה קידום, אבל ללא ספק, מכבי חיפה זה קידום עבורו. הוא ישמח להשתלב שם כמאמן ראשי, מבלי להיכנס לעונה הבאה או לעוד שנתיים".

היית הולך איתו? נניח, אפילו בעונה הבאה.

"בתיאוריה, אם הוא ייקח אותי, כן. אבל אמרתי, לא בטוח שאמשיך".

אתם משחקים בשיטה לא שכיחה. כדורים הארוכים.

"יש לנו התקפה עם נוכחות, גם שחקנים פיזיים, צריך להעביר מרכז כובד להגנה של הקבוצה היריבה, לדחוף ולהצטרף, פחות להניע כדור באזור ה~16 שלנו".

השלם. אמיר שלח כמאמן הוא...

"העסק מתחיל משני חלוצים. אם אהיה מאמן, אבל אם, בכלל, צריך כוח הרתעה. גם כשחקן לא בחלתי באמצעים. לפעמים צריך לבעוט כדורים ליציע, ויגיעו מצבים. הכי חשוב פה הוא שבכדורגל המלחיץ שלנו, עם יו"ר התובעניים האלה, מאמנים מפחדים. מאוד חוששים על התפקיד שלהם".

וראובן לא חושש מיאמר?

"אני אומר באופן כללי, יש כאלה שמשחקים על תיקו. הם לא מבינים שבעידן של שלוש נקודות תיקו הוא כמו הפסד. אני מסתובב עם הבנים שלי, בקבוצות נוער מאמנים מרכיבים בשביל לנצח שחקנים שמנים וחזקים שעוד שנתיים לא יראו משחק. לא משנה, אפילו על חשבון ילד צנום ומוכשר. מזמן הבנתי שלשנות את העולם לא אוכל".

בכלל, אתה נשמע לי מאוכזב. מהתפקיד, אני מתכוון.

"שמע, בסך הכל התפקיד הזה לא מלהיב, לפחות לא מלהיב כמו להיות שחקן, לא אותם ריגושים. זה משהו מאוד נחמד וכייפי, משהו אנרגטי, תמיד חברה צעירים סביבך, לטוב ולרע. זה להיות שותף לקבוצת כדורגל. כרגע אין לי שאיפה בקטע של מאמן, אני נהנה אבל בתום העונה אקח החלטות".

אתה מרגיש קצת בצד?

"כן, אבל אתה שוכח שהייתי בלם קדמי, לא באור הזרקורים, אבל בכל מקרה הצלחתי בכל מה שעשיתי, אין לי בעיה עם זה. אני לא בן אדם של אגו".

בכלל, על עוזרי מאמנים, הדביקו סטיגמה של מסדר קונוסים.

"מסדר קונוסים? כן, אתה צודק, העניין הוא שבשיחות עם ראובן קיבלתי הרגשה טובה והסכמתי. אין ספק, יש משהו במה שאתה אומר. בלי קשר, פעולת עוזר מאמן נגזרת מפעולת מאמן. האחריות נופלת על ראובן, לא עליי, הוא לוקח החלטות. אני מאוד שמח שהוא נעזר בי, אבל שורה תחתונה, זה הוא".

התחרות בהגנה. בוא תנתח אותה.

"תמיד יש מה לשפר, לא אוהב להפריד הגנה מהתקפה. המשחק ההגנתי עובד. יש תחרות על כל ההרכב. יש מאבק על להתלבש, להיות בקאדר".

אבי סטרול הוא דור העתיד?

"מה? סטרול הוא זקן, איזה דור עתיד. אני צוחק, אבל תשמע, הוא בן 26 וחצי. יש היום הרבה בלמים טובים. אני בטוח שהוא מחכה לזימון".

התחרות בין סטרול וגולן חרמון. איך אתה רואה אותה?

"בלי קשר לסטרול, אנחנו מאוד מרוצים מחרמון, מההשקעה שלו והעבודה שלו בתור בלם. ההבדלים בין ההרכב לספסל לא גדולים. זה גם תפקיד מאוד קשה שנופל על מאמן, להחליט מי לא מתלבש, מי משחק, לבדוק שאין אינטריגות, שאין פרצופים ואין ממורמרים. אגו, כמו שדיברנו. זה קשה לעשות, יחסי אנוש זה דבר מאוד חשוב אצל מאמן".

נעבור להתקפה. מוסא סאנוגו, מה אתה רואה ממנו עד עכשיו?

"חלוץ מאוד דינמי, מאוד מהיר. כשהוא ישתלב הוא ייתן הרבה גולים בליגה הישראלית".

הרגיז אותך האדומים?

"האדום הראשון היה מיותר ונוצר מאיזו פרובוקציה. ממה שדיברתי עם ראובן, האדום השני לא הגיע לו. דיברנו במחצית בקטע של לא לשחק עם הידיים ולתפוס. כי היו ארבעה שחקנים עם צהובים".

אופיר חיים. מה אתה אומר עליו?

"הוא שחקן טוב, אבל בוא לא נעשה ניתוחים. אופיר יודע מה אנחנו חושבים עליו, לא אגיד את זה פה".

הדעה חיוביות?

"תשאל את אופיר".

יש שחקנים מנתניה שיכולים להגיע לנבחרת?

"השיטה של דרור קשטן היא להצליח ויש קאדר מסוים של הנבחרת, קאדר מורחב. הוא עוקב. עבודה שלו. אפשר שאלה?".

שאל.

"תגיד, הראיון הזה לא נגמר?".

למה אתה שואל?

"נראה לי שדיברתי יותר מדי, זה לא מתאים לי".

אוקיי מסיימים. שאלות קצרות, תענה מהר.

"אוקיי".

שחקני בית בנתניה. איפה הם?

"כשיהיו מספיק טובים להגיע להרכב, אז יהיו".

טורניר הוותיקים. למה לא הזמינו אותך למשחק?

"הייתי פצוע. זומנתי, לא הגעתי".

אתה לא רוצה לחזור לשחק?

"(צוחק) לא, היה לי טוב וכיף. יש לי בעיות ברגליים בגב. בסוף באמת אתפרק".

מכבי תל אביב. לא תחזור לצוות המקצועי?

"אמרתי לך, לא יודע אם אני ממשיך".

החברות עם ברקוביץ'.

"מצוינת. יש לנו מספיק על מה לדבר חוץ מעל נתניה".

החיים בניו יורק.

"אחלה. היה לי ממש טוב. התקדמתי, עיצבתי. העיר שאני הכי אוהב בעולם".

שכחת שם מהכדורגל?

"כן, זה עזר לי להתנתק. חוץ ממשחקי נבחרת, לא הייתי רואה, קורא ושומע. גם ככה לא עניין אותי לפני, ולא מעניין אותי עדיין. די התנתקתי. היה טוב".

מה עובר עליך בחיים האישיים?

"עבור. לא המקום".

דניאל יאמר.

"לא אוהב להיכנס לדברים האלה. לא נותן כלום".

אתה מעצב פנים. מה אתה הכי אוהב לעצב?

"מטבחים, היום נכנסתי לנישה של חנויות".

שלמה שרף.

"אוהב אותו. זה שיש עניינים בין נתניה לטוברוק, אני לא רוצה להיכנס לדברים האלה. שלמה הוא אדם טוב, לב רחב, זה שהוא מתלהם או אומר מה שהוא חושב, זה חלק מהתפקיד שלו. לפעמים הוא קצת מגזים, אבל אני אוהב אותו".