בכל שלושת המפגשים שהיו העונה בין אליצור רמלה לאנדה רמת השרון, רמלה דרסה את הקבוצה של אורנה אוסטפלד ללא רחמים. כולם חשבו שזה מה שמחכה לנו גם בגמר הגביע - טיול קליל של הקבוצה מהעיר של יואל לביא למפגש עם הנשיא (או בעצם הנשיאה, או ממלא המקום, או שר הספורט, או מישהו). אבל ברמת השרון חשבו אחרת. האדומות הוכיחו הרבה אופי ומלחמה, והראו שלא כל כך מהר אפשר למחוק אותן מהמפה. אבל בסוף הקרב - מה קרב, מלחמה - באולם ברעננה, הקונפטי שקע והתברר שהווינריות הנחושה של אליצור רמלה נתנה לאלי רבי תואר ראשון בקריירה כמאמן. רמת השרון מאבדת את התואר אחרי שנתיים רצופות של זכיות, אבל מחגיגת הכדורסל שנערכה לעיני אולם מלא כולם יוצאים מנצחים.
מהלך המשחק
רמת השרון פתחה עם הגנה טובה על מוניק קורי. מוואדי מאביקה לקחה זריקה מרחוק שלא פגעה בכלום, והוסיפה עבירה על לייני סלווין בצד השני שהעלתה את רמלה ראשונה על הלוח מהקו. סלווין המשיכה טוב עם שלשה שהעלתה את רמלה ל-5:6, אבל בהגנה החבורה של רבי התקשתה לשמור וצברה 4 עבירות קבוצתיות תוך 3 דקות. סלווין המצויינת היוותה כמעט לבד את כל ההתקפה הרמלאית וקלעה 7 מ-9 הראשונות של הקבוצה כשהיא היחידה שמתפקדת בלחץ. אבל אז רמת השרון הפעילה לחץ יעיל על הגארדיות של רמלה, גרמה להן לאיבודי כדור וברחה ל-9:13.
המשחק המשיך להתאפיין בבלגן משני הצדדים, הגנות אגרסיביות ואיבודי כדור. מוניק קורי נשכה קצת יותר חזק והובילה את רמלה ל-13:14 לקראת תום הרבע. מאביקה עם שלשה חופשית הגיעה ל-8 נקודות ויחד עם סל של פליישר הקבוצה האדומה ירדה להפסקה בין הרבעים ביתרון 16:20.
רמה"ש פתחה את הרבע השני עם שליטה בריבאונד ועלתה ל-16:24. סלווין המשיכה את היכולת הטובה גם ברבע הזה והריצה את רמלה ל-26:25. טוב, הריצה זו לא בדיוק המילה לקצב של המשחק הזה - בואו נאמר שעטה באיטיות. חוץ ממנה, ההתקפה של רמלה לא דמתה להרבה ורמת השרון שהיתה קצת פחות גרועה עלתה ל-27:33 כשהשריקה למחצית התקרבה. רמלה פתאום ניעורה עם חטיפות וסלים מהירים במתפרצות, ומורחובה בסל על הבאזר הורידה את הקבוצות לחדרי ההלבשה בשוויון 33:33.
רמלה עולה ליתרון
מאביקה פתחה את הרבע השלישי עם איירבול נוסף, גורביץ' השיבה עם כדור אוויר משלה ואחרי עוד ריבאונד התקפה רמה":ש עלתה ליתרון 35:39. האינטנסיביות עלתה והכדורים הלכו יותר לתוך הצבע בשני צידי המגרש, אבל השחקניות עדיין לא השתחררו מהמעמד ולקחו החלטות רעות. רמת השרון המשיכה לשלוט בקצב, יחסית, ויצאה מדקות ארוכות של ברדק ביתרון 41:45. רמלה שוב נתנה פוש לקראת סוף הרבע ועלתה ליתרון אחרי הרבה זמן של רדיפה אחרי רמה"ש, 48:49.
המומנטום של הצהובות התגלגל לאיטו לתוך הרבע האחרון, ורמלה עלתה ל-48:51. דיאנה ג'קסון בשלשת מאניטיים השוותה את המשחק 7 וחצי דקות לסוף, והשופטים שעשו עבודה רעה לאורך המשחק כולו לקחו עוד החלטה גרועה כששרקו למאביקה עבירה רביעית שלא הייתה. לימור מזרחי הראתה שיש לה קרח בוורידים וקלעה שלשה מ-8 מטר ואז עוד ליי-אפ קשה, העלתה את האדומות שוב ליתרון 55:56 קצת יותר מחמש דקות לסיום. קורי עם נקודות חשובות וחטיפה דחפה בשיניים ממש את רמלה להובלה של 5 נקודות, 56:61. רמת השרון פתאום רצה עם 2 שלשות ועוד סל ל-0:9, ונראה היה שרמלה מאבדת את המשחק. אבל קורי שוב החייתה את המשחק, ושוב נקודה לצהובות דקה וחצי לסיום. עוד כמה דקות של ידיים רועדות, זריקות עונשין, החטאות של לירון כהן ואינה גורביץ' מנצחת את המשחק מהקו. גביע המדינה הולך בפעם השניה לרמלה.
בלטו ברמלה: קורי 21 נקודות, סלווין 17, תומאס 16, פירסון 15 ו-12 כדורים חוזרים.
בלטו ברמה"ש: ג'קסון 25 נקודות ו-10 ריבאונד, מאביקה 16 ו-8, מזרחי 13.
"לא הגיע חמצן למוח, אז הבנות עשו טעויות"
אלי רבי מאמן רמלה אמר לאחר המשחק בו לקח את התואר הראשון בקריירה שלו: "אין לי הרבה מה להגיד, ציפיתי שהמשחק יהיה קשה, אבל לא עד כדי כך. הבנות התעלו, הכל הלך נגדנו בהתחלה ורק ניסינו להגיע למאניטיים בלי הרבה עבירות".
אורנה אוסטפלד נשמעה אחרי ההפסד כאילו היא בעצם ניצחה: "אני גאה בבנות, אני אוהבת אותן מאוד מאוד וכל הכבוד להן. הראינו שאנחנו עוד בעניינים בליגה. בסוף החמצן לא הגיע למוח אז הבנות עשו טעויות, אבל נתנו מלחמה אדירה".
טלי נוי מרמלה סיכמה היטב את העניין: "היה משחק קל שעשינו אותו קשה אבל בסופו של דבר, מי שנפל יותר על הריצפה בסיום ניצח".
לירון כהן, שעשתה לא מעט טעויות בדקות הסיוםאמרה: "הוכחנו שעוד מוקדם להספיד אותנו, לא הצלחנו לגנוב ניצחון אבל העונה עוד לא נגמרה מבחינתנו".
