פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        עצות של אלופות

        מה עושים עם אטו, איזה קישור צריך מאנצ'יני להעלות, למה רובן חייב לפתוח ומה המתכון לניצחון של ליון. שגיב ברעם עם המפתחות לרבע גמר האלופות

        ליברפול - ברצלונה

        ליברפול מגיעה למשחק במצב מסוכן. פתאום היא פייבוריטית לעלייה לשלב הבא מול אלופת אירופה. ברצלונה, מצד שני, מגיעה כקבוצה שלפחות בליגת האלופות אין לה מה להפסיד. הקטאלונים, כך נדמה, כבר היו בבורות השופכין העמוקים ביותר אליהם יכלו להגיע העונה, לפחות מבחינת התקשורת, אבל אם הם ישאלו את אנשי ריאל מדריד, הם ישמעו שעדיין יש להם לאן להתקדם.

        העובדה שלרייקארד אין מה להפסיד מציבה אותו בעמדה הכי נוחה בה הוא יכול להיות. יש פיגור (1:2 במשחק הראשון) , יש משחק חוץ באחד מהאצטדיונים הקשים בעולם, אין התלבטויות. במשחק הראשון חסר המאמן ההולנדי את סמואל אטו המסוכסך, אבל עשה טעויות בלי קשר. ההולנדי הבין וכבר בדקה ה-54 עשה חילוף כשהכניס את אינייסטה במקומו של מוטה, כשלא ברור למה הוא לא עלה כך מלכתחילה. אחרי 11 דקות נוספות הכניס את ז'יולי במקומו של צ'אבי ואיבד שליטה על המשחק.

        הפעם כל השחקנים החשובים יעמדו לרשותו ועליו לעמוד בציפיות של כל העולם ולתת לרונאלדיניו-מסי-אטו לשחק ביחד. שיזרוק אותם למגרש בלי הוראות, שישים מאחוריהם את דקו וצ'אבי ופשוט ייתן להם לשחק איך שבא להם. אם השלישייה הזאת כל כך גדולה, שייתן להם המאמן ההולנדי הזדמנות להראות את זה. אנפילד הוא מקום ממנו יוצאות אגדות, אז יאללה, בואו נראה אותם עושים מהפך.

        מצד שני רפא בניטז לא ייתן לזה לקרות. הספרדי לא צריך להחליף מילימטר בהרכב שפתח בניצחון בקאמפ נואו. ה-11 שהתחילו את העבודה הם גם אלו צריכים לסיים אותה. הספרדי צריך להחדיר בהם את התחושה הזו, שליחות של ממש. לפני שבועיים קרייג בלאמי חפר בור, היום הוא צריך לקבור בו מותג מתולתל ומחוייך של נייק.

        ניצחון כפול על ברצלונה ייתן לקבוצה בינונית כמו ליברפול דחיפה ענקית קדימה (עד שהיא תוגרל מול קבוצה אנגלית). יש שיגידו שהעבודה של בניטז צריכה להיות יותר מהכל בצד המנטלי. להתכונן למשחק כמו לכל משחק חשוב, אבל לא להבהיל את השחקנים ולהציגו כחורץ גורלות. ככה הם יעלו, יעשו את העבודה, ויילכו הביתה לשתות תה. אלא שקבוצה לה עבר עם אינספור תארים, קבוצה עם אצטדיון כמו אנפילד ועם סטיבן ג'רארד, לא צריכה הרצאות פסיכולוגיות. ליברפול מוכנה לעלות לרבע הגמר וזהו.

        ולנסיה - אינטר

        "אני מרוצה מהדרך בה הצלחנו לשמור על שליטה בכדור. המשחק הלך בכיוון אליו קיווינו שהוא יילך", אמר קיקה פלורס, מאמן ולנסיה, אחרי המשחק הראשון. הספרדים יצאו לאיטליה, למשחק מול אחת מהקבוצות החמות של היבשת וחזרו משם עם תיקו מגובה בשני שערי חוץ (2:2).

        כשפלורס מדבר על החזקת הכדור הוא מתכוון ליתרון שהיה לקבוצתו. 30 דקות ו-3 שניות החזקה בכדור לעומת 28:41 דקות של אינטר. למען ההגינות צריך לומר שגם במשחקי הבית המוקדם אינטר פיגרה מאחורי יריבותיה כמעט תמיד בהחזקת הכדור. הסיבה היא שרוברטו מאנצ'יני משחק עם שני חלוצים, בניגוד למגפה (כן, כן כי זו מחלה) העולמית של שלושה קשרים במרכז ורק חלוץ אחד וכך מוותר על שליטה במרכז המגרש. מצד שני, ולנסיה הגיעה עד הלום עם שיטה דומה וקיקה פלורס עשוי להפוך למנצח הגדול של שמינית הגמר.

        פלורס צריך לשחק בגומלין בלי מורא ועם הרכב דומה לזה שעלה במילאנו. בחוד של אינטר נמצאים דרך קבע שני איומים בולטים,
        שנבחרים משלישיית איברהימוביץ', אדריאנו, קרספו. במשחק הראשון פתח פלורס עם קרלוס מארצ'נה כקשר אחורי. מארצ'נה, בדומה לאיבן הלגרה למשל, הוא שחקן שיכול לשחק הן כבלם והן כקשר אחורי, במשחק מול קבוצה עם שני חלוצים התפקיד שלו הופך חשוב פי כמה מכיוון שלמרות נקודת הפתיחה שלו כקשר, עליו לפקוח עין כל העת על עזרה לצמד הבלמים שמאחוריו.

        באינטר אסטבן קמביאסו בספק גדול בגלל פציעה במשחק הראשון, אבל המכה הגדולה יותר היא הספק סביב שיתופו של פטריק ויירה. בהיעדרם של השניים, מאנצ'יני יצטרך לתת את המפתחות במרכז לאוליבייה דאקור המתבגר.

        בנוסף, על המאמן האיטלקי לחשוב אילו שינויים נוספים הוא עורך בחוליית הקישור שלו. למשחק הראשון עלתה רביעייה שכללה את סטנקוביץ', קמביאסו, פיגו וזאנטי. את סטנקוביץ' אי אפשר להחליף, אבל פיגו וגם זאנטי הם סימני שאלה. תיקו עשוי להתברר כתוצאה לא טובה לנראזורי והם יצטרכו לחפש את הניצחון. סנטיאגו סולארי הוא בהחלט מועמד ראוי לחולצת ההרכב במקומו של זאנטי ההגנתי, כשהארגנטינאי יכול לפתוח באגף שמאל ופיגו בימין.

        מאנצ'יני נמצא בבעיה נוספת. ולנסיה משחקת עם שני קשרים מאוד התקפיים בכנפיים. כדי להצר את צעדיו של מיגל אנחל אנגולו במשחק הראשון, הוא הציב את ניקולס בורדיסו, בלם מלידה ומגן ימני על פי הפטנט האיטלקי, דווקא בצד שמאל. הפעם, תחת הנסיבות, אין ספק שלפאביו גרוסו או למקסוול יש מקום בעמדה הזו.

        צ'לסי - פורטו

        אם מוריניו אמר שהוא מרוצה אחרי התיקו במשחק הראשון, הוא כנראה ידע למה. לא רק שהוא לא הפסיד לקבוצה שכל כך רצתה לנצח אותו וגם השיג שער חוץ, אלא שהוא סבל מפציעה של ג'ון טרי, שיחק עם מיקאל אסיין כבלם וכמעט נדרס כמה פעמים על ידי ריקרדו קווארסמה.

        במשחק בדרגאו המשיך מוריניו לשחק עם רביעיית הקישור המוזרה שלו שכוללת את אסיין, למפארד, באלאק ומקאללה. דווקא הפציעה של טרי החזירה את צ'לסי למשחק. הפורטוגלי הוריד את אסיין לעמדת הבלם, הכניס את אריאן רובן לקישור וזה בישל לשבצ'נקו את שער השוויון.

        בגמר גביע הליגה חזר על עצמו הסיפור. הקשר ההולנדי נכנס כמחליף ובישל את שער הניצחון לדידייה דרוגבה. מוריניו הוא גאון, באמת, אבל הגבול בין גאונות לטירוף, הוא כידוע דק. רק מטורף לא פותח עם שחקן כמו רובן בהרכב. השניים לא נמצאים ביחסים טובים כבר הרבה מאוד זמן, אבל שילוב של הקשר השמאלי, אחד מהטובים בעולם בתפקידו, יעשה טוב לכולם חוץ מליריבות.

        עכשיו מוריניו מגיע כפייבוריט גמור למשחק בית. אחרי שעשה מהלך מבורך והעונה עבר לשחק פעמים רבות עם שני חלוצים, עכשיו עליו לוותר על מיכאל באלאק בשביל אריאן רובן ולשחק עם שני קשרים במרכז. עמדה נוספת בצ'לסי היא חידה. ג'ון טרי הוא כנראה הכדורגלן הכי חסר מזל אחרי טל חן ופציעה אצלו גוררת פציעה. באיזה מקום בגוף זה כבר לא כל כך משנה.

        הבלם האנגלי לא ישחק בגלל הפציעה התורנית ומיקאל אסיין, ששיחק כבלם במקומו של טרי בפורטוגל ועשה עבודה מצוינת, יכול וראוי לשחק בעמדה הזו, במיוחד לאור העובדה שצ'לסי סובלת מחוסר עומק. פורטו משחקת עם חלוץ חוד אחד, כשאליו מצטרף בדרך כלל ליסנדרו לופז, אבל אסיין, ביחד עם קרבאליו יוכל לעשות עבודה טובה.

        הקטע המוזר הוא שהקבוצה של מוריניו נבנתה בכל כך הרבה כסף, אבל עם כל כך מעט שכל. לעומת שישה קשרים מרכזיים ברמות הגבוהות (באלאק, אסיין, למפארד, מקאללה, אובי מיקל וגם דיארה למי שחושב שהוא מגן ימני), היא חסרת עומק בכמה עמדות חשובות אחרות.

        כזו היא עמדת הבלמים, כאלו הן העמדות בכנפיים. חבל שלא נזכה לראות את הפורטוגלי משחק פעם אחת עם שני קשרים מרכזיים, שניים בצדדים ושני חלוצים. רובן יכול להיכנס בקלות לצד שמאל, אבל הפורטוגלי לא יזכה אותנו בקשר דומה באגף השני. שון רייט פיליפס איכזב אותו, כנראה שגם סולומון קאלו לא יהיה שם כי הוא יותר חלוץ מקשר באגף וכרגיל העונה נראה צ'לסי לא מלהיבה עוברת שלב. תן לנו משהו אחר, ז'וזה.

        ליון - רומא

        המשחק הראשון התקיים במתכונת של קרב חפירות. רומא ביצעה 21 עבירות ויצאה עם מאזן מרשים של 8 צהובים, ליון ביצעה 33 עבירות, מהן 9 של פרד, אבל יצאה בזול עם 3 צהובים. אם נראה משחק דומה בסטאד דה ז'רלן, הכל פתוח, אבל לליון יש יתרון בזכות ז'וניניו, שיכול ורוצה לסכן בעזרת כדורים חופשיים גם ממרחק של 40 מטר.

        לספאלטי משחק בסגנון הזה יתאים. הגאון האיטלקי ינסה להאט את הקצב, לבנות על הברקות של חלוץ החוד פרנצ'סקו טוטי, או של אחד משני שחקני הכנף רודיגו טדאי ומאנסיני. ספאלטי ישמח לראות 90 דקות של קרבות סביב עיגול האמצע בין השלישייה המרכזית של קבוצתו לשלישייה המרכזית של ליון. הצרפתים מצידם חייבים לפתוח בטירוף ולנסות לייצר מומנטום חיובי כבר בפתיחה.

        במשחק הראשון שלה העונה בליגת האלופות ליון פגשה בבית את ריאל מדריד וניצחה 0:2. שני השערים הגיעו אחרי 31 דקות והצרפתים הרגו את המשחק עוד במחצית הראשונה. בצורה מעניינת עד ביזארית, שנה לפני כן אירחה האלופה הצרפתית את ריאל מדריד למשחק הראשון בשלב הבתים. גם אז היא פתחה בבליץ וגם אז כבשה את השער האחרון שלה בדקה ה-31, אלא שאז זה נגמר ב-0:3. זה צריך להיות הכיוון של הצרפתים.

        האיטלקים מבצעים עבירה? אל תשכבו על הדשא יותר מדי, אלא תמהרו להמשיך את המשחק. רומא מרחיקה לחוץ? תמהרו להכניס את הכדור בחזרה למגרש. אם מתוך חצי השעה הראשונה בסטאד דה ז'רלאן ישחקו יותר מ-20 דקות נטו, ליון תהיה במצב מצוין.

        בדקות האלו סידני גובו ופלורן מאלודה, שיגיעו מהצדדים, יהיו חייבים להראות נוכחות ברחבה של רומא, כדי שבלמי הג'ילורוסי יבינו שיש עוד איום מלבד זה של פרד (או מילאן בארוש אם ייפתח). ז'וניניו וטיאגו יצטרכו למשוך כל אחד בתורו לכיוון טווח ה-20 מטר מהשער של דוני וליון תצטרך להפעיל לחץ כדי לגמור את המשחק מהר.

        הקרב המעניין יהיה סביב עיגול האמצע ופרבריו. ז'רמי טולאלן מוצהב וייעדר משורות האלופה הצרפתית, אבל אלו דיארה עשוי לשוב מפציעה. דיארה פחות טכני מטולאלן, אבל יותר חזק והתכונות ההגנתיות שלו טובות יותר. אם הוא אכן יהיה כשיר, טיאגו וז'וניניו יוכלו לסמוך על השרוך שהגיע מלאנס בחלק הדפנסיבי, לאיים הרבה יותר על השער וליצור לדניאלה דה רוסי ודויד פיזארו לא מעט כאבי ראש.