יש עוד הרבה דלק בדיזל

אחרי שדווין וויד נפצע בכתפו אמרו רבים שהאלופה לא תגיע לפלייאוף, דבר שקרה רק פעם אחת ב-30 השנה האחרונות, אבל שאקיל החליט להעביר הילוך חודש וחצי מוקדם מהצפוי, ומיאמי ממשיכה לנצח, הפעם את דטרויט. דאלאס ופיניקס אמנם שוברות שיאים, אבל כדאי להן להביט במראה האחרוית, כי לסן אנטוניו יש כבר שבעה ניצחונות רצופים אחרי שהביסה את אורלנדו. דנבר והלייקרס שוב הפסידו, הפעם ליוסטון ולסקרמנטו, בהתאמה.

כל התוצאות:

מיאמי - דטרויט 82:85
סן אנטוניו - אורלנדו 74:98
דנבר - יוסטון 108:97
ל.א לייקרס - סקרמנטו 116:108
שיקגו - ניו אורלינס/אוקלהומה סיטי 93:104
מינסוטה - יוטה 109:83
וושינגטון - אטלנטה 92:93
פיניקס - אינדיאנה 90:115
טורונטו - מילווקי 94:81
ניו יורק - גולדן סטייט 97:106
פילדלפיה - ממפיס 112:117 (אחרי הארכה)

מיאמי (29:29) - דטרויט (20:36) 82:85

בגילו המתקדם, 35, שאקיל אוהב בדרך כלל לעשות את העבודה ברבעים הראשונים, ואת האחרון הוא משאיר לוויד, שבדרך כלל סוגר את הסיפור בהצלחה. אולם עכשיו הדיזל לבדו במערכה, והוא נדרש לדפוק כרטיס שוב שוב, כי כדורגל כידוע משחקים 90 דקות.

31, 15 ו-6 אסיסטים (12 מ-17 מהשדה, 7 מ-14 מהקו) של הענק הלוחש לא רק דחפו את האלופים ליתרון 28:50 ברבע השני, אלא שהטבעה שלו בדקה האחרונה עצרה את הקאמבק של הפיסטונס, שבתורם היו ללא ראשיד וואלאס. ואם ההיט יכולים לנצח את הקבוצה הטובה במזרח ללא השחקן הטוב ביותר שלה, זה אומר דרשני. בהתחלה שמרו עליו באחד על אחד והוא קלע וקלע, וכשהגיע הדאבל טים הגיעו גם המסירות והנעת הכדור. מרשים.

"דווין היה האופציה הראשונה שלנו בהתקפה בזכות הדברים שהוא יכול לעשות", אמר אוניל. "אבל עכשיו הוא לא כאן, אז אני שוב האופציה הראשונה". הפלאש נבדק על ידי עוד רופא, ויחליט אם לעבור ניתוח שיגמור לו את העונה במהלך השבוע הקרוב. מאז הפציעה שלו המאזן של הקבוצה הוא 2:3.

לא מעט שחקני מיאמי היו בכושר בינוני ומטה, אז מי שנלחץ לעזרת הקבוצה היה לא אחר מאשר אנטואן ווקר, שרשם 22 ב-8 מ-14 מהשדה. טיישון פרינס הצטיין עם 22 (10 מ-16) ו-7, ואנטוניו מקדייס קלע 17 וקטף 12, אבל חבריהם לא פגעו ממטר. הגדיל לעשות צ'ונסי בילאפס, שהחטיא את 11 הזריקות הראשונות שלו וסיים עם 2 מ-14 (0 מ-6 מהשלוש, אה לה ארינס) בדרך ל-9 נקודות בלבד. הוא גם היה אחראי על אחת משלוש החטאות משלוש ב-20 השניות האחרונות שהיו יכולות להשוות את התוצאה. ריפ המילטון קלע 20, אבל ב-7 מ-20, וכריס וובר רשם 8 ו-13.

סן אנטוניו (18:40) - אורלנדו (32:28) 74:98

בפעם שעברה שהשתיים נפגשו השיג דוויט הווארד את אחד מסלי הניצחון המרשימים בשנים האחרונות, כשתפס מסירת אלי אופ שנשלחה לתקרה וירד איתה בדאנק מהסרטים. הפעם מאנו ג'ינובילי וחבריו רצו לוודא שלמג'יק לא תהיה כלל הזדמנות שכזו. מאנו צלף 11 מ-19 מהשדה, כולל 6 מ-9 מאחורי הקשת, בדרך ל-31 נקודות ב-26 דקות בלבד. טים דאנקן סייע לו עם 19 ו-10. הווארד היה הפעם חלק עם 9 ו-9. הידו טורקוגלו הוביל את חבריו להפסד עם 22, וג'מיר נלסון סייע לו עם 18 ו-7 כדורים חוזרים.

דנבר (29:28) - יוסטון (22:36) 108:97

אז מי אשם בכשלון של הנאגטס? האם זה כרמלו אנתוני שהפעם קלע 30 ב-11 מ-28? אלן אייברסון שבמשחק הזה היה פושר עם 19? מרכוס קמבי ששוב היה חלש מאוד בהתקפה עם נקודה אחת בלבד (אבל 7 בלוקים)? ג'ורג' קארל שלא מצליח לארגן את חניכיו למאמת הגנתי ראוי, ובהזדמנות הידרדר למאזן 19:0 כשדנבר לא מגיעה ל-100 נקודות?

או שאולי בכלל הפעם הסיפור הוא דיקמבה מוטומבו, שבגיל 40 הוריד 22 כדורים חוזרים על הראש של הקו הקדמי שממול. טרייסי מקגריידי רשם 28, 6 ו-7, רייפר אלסטון הוסיף 18 ושיין באטייה 15, שהגיעו מ-5 שלשות ב-6 ניסיונות מרחוק. הנאגטס אמנם קלעו ב-47 אחוזים מהשדה, לעומת 42 בלבד של האורחים, אבל פיגור 18:5 בריבאונד ההתקפה ו-18:12 באיבודים איפשר לטילים להשיג 20 זריקות יותר לאורך המשחק. וככה קשה לנצח.

ל.א לייקרס (26:33) - סקרמנטו (32:26) 116:108

אם באשמים עסקינן, אז מי אחראי להידרדרות של הלייקרס, שאחרי שלושה ניצחונוצ רצופים שוב הפסיד, ועוד בבית לקבוצה מתוסבכת?

אולי לזכר ימים יפים יותר, התעורר מייק ביבי ב-4 הדקות האחרונות, הוסיף 10 נקודות ל-23 שהשיג עד אותו הרגע, והשורה הסופית שלו מראה 33 (5 שלשות, 12 מ-14 מהקו) פלוס 7 אסיסטים לרפואה. מול ההתפרצות ההתקפית הזו ההגנה החלשה של הלייקרס לא הצליחה להתמודד. קווין מרטין הוסיף 20, ורון ארטסט חזר מפציעונת עם 19. קובי בריאנט עשה את שלו עם 30 ב-10 מ-22 מהשדה ו-9 מ-9 מהעונשין, וחילק 10 אסיסטים לחברים, אבל ההתקפה לא הייתה הבאה של הקבוצה. למאר אודום סיים עם 26, 13 ו-6 מסירות לסל. LA רגילה לשמור טוב יותר, וזו הסיבה שמדובר בהפסד הראשון של הקבוצה אחרי 14 משחקים כשהיא קולעת מעל 50 אחוזים מהשדה.

שיקגו (27:34) - ניו אורלינס/אוקלהומה סיטי (31:28) 93:104

למרות שלא היה לדרבי הזה את ההייפ של המשחק בדטרויט, הבולס בכל זאת התמודדו עם טייסון צ'נדלר, שגרר רגליים שלוש שנים בעיר הרוחות, ונזכר שהוא שחקן כדורסל ברגע שלבש את הגופיה של ההורנטס. אולי זו הסיבה שבן גורדון והוא החליפו פניני טראש טוק במהלך המשחק.

"הוא אמר לי שאם אזרוק floater (זריקה בתנועה קדימה) הוא יחסום אותי", סיפר גורדון, "אז אחרי שלושה או ארבעה שקלעתי מעליו שאלתי אותו אילו מהם הוא התכוון לחסום". גורדון סיים עם 27, קירק היינריך הוסיף 22 (11 ברבע האחרון) ולואל דנג 24 ו-7. בן וואלאס, המחליף של צ'נדלר, שאמור היה להוות שדרוג, קלע 7 והוריד 7 ב-38 דקות.

לצ'נדלר היו 10 ו-13 ב-35 דקות. "בהתחלה כעסתי על הטרייד", הודה הסנטר. "אבל עכשיו עבר כל כך הרבה זמן ואני פשוט חושב לעצמי 'תודה' שזה קרה".

מינסוטה (32:26) - יוטה (19:39) 109:83

במינסוטה כנראה יפסיקו לדבר על הפלייאוף. ביוטה, לעומת זאת, מתחילים להתכונן ודואגים לתת לכוכבים לנוח. כבר אחרי שני רבעים הפער עמד על 17, ומכאן הוא רק הלך ותפח, וזאת למרות ששחקני הג'אז נאלצו לשבת 4 שעות במטוס בממפיס בגלל סערה, והגיעו למשחק באיחור. דרון וויליאמס הוביל את הנגנים עם 21 ו-8, כשהגארבג' טיים המוארך הוביל למצב בו דרק פישר היה היחידי ששיחק 30 דקות. 22 נקודות של קווין גארנט לא ממש עזרו. כנראה שחילופי הגברי בעמדת המאמן, מדווין קייסי לרנדי וויטמן, לא ממש השיגו את האפקט המבוקש.

"לשחקנים היה אוכל ומשחקי וידאו במטוס", סיפר המאמן ג'רי סלואן על הדרך בה העבירו את הזמן. "אז אם הם היו משתמשים בזה כתירוץ זה היה כי הם מחפשים להפסיד".

וושינגטון (25:32) - אטלנטה (37:22) 92:93

כוכב מספר 2 וכוכב מספר 3 חזרו לוושינגטון, כוכב מספר 1 קצת נרגע מהאטרף שלו, ורצף ארבעת ההפסדים נקטע. הרבה מהקרדיט מגיע גם לאופציה הרביעית בהתקפה (כוכב הוא בטח לא) דשון סטיבנסון, שאחרי שהשווה את התוצאה ל-92:92 כשקלע את הזריקה הראשונה מהקו, זינק לריבאונד כשהחטיא את השנייה, ואחרי שנעשתה עליו עבירה שוב קלע 1 מ-2, שהייתה בעצם נקודות הניצחון.

אנטואן ג'יימיסון סיים עם 22, גילברט ארינס זרק רק 15 זריקות, מהן קלע 7, כולל 2 מ-6 מהשלוש. בסופו של יום היו לו 19 נקודות. קרון באטלר היה מזעזע עם 4 נקודות ב-1 מ-10. ג'וש סמית' שוב היה מפלצתי עם 24 ו-14, פלוס 2 חטיפות ו-7 גגות.

פיניקס (14:45) - אינדיאנה (28:29) 90:115

כל העונה מייק ד'אנטוני שומע ביקורת על הרוטציה הקצרה שלו, ומשיב שהמחליפים לא הראו שהם ראויים לאמונו. אבל עכשיו ששון מריון ובוריס דיאו פצועים, אין לו כבר ברירה. והופ, ראו איזה פלא, שחקני הספסל של הסאנס יודעים לשחק ויכולים לתרום. אריק פיאטובסקי, שכל העונה ראה 7 דקות סך הכל (!), שיחק הפעם 21, אותן ניצל כדי לקלוע 3 שלשות ולסיים עם 11. פט בורק ראה 23 דקות משחק, ורשם 10 נקודות במחצית השנייה, במהלכה ברחו השמשות. אמארה סטודמאייר היה חייתי, כהרגלו בקודש, עם 23 ו-10, וסטיב נאש הראה שכבר התאושש מהפציעה עם 23 משלו, ב-8 מ-10 מהשדה. דני גריינג'ר קלע 20 לפייסרס.

טורונטו (27:32) - מילווקי (37:22) 94:81

החיים קשים בלי אנתוני פארקר לא רק בהיכל, אלא גם באייר קנדה. הראפטורס, שניצחו בשני המשחקים האחרונים ללא פארקר, נחלו הפעם הפסיד ביתי לבאקס, שלראשונה מזה זמן רב היו ללא פצועים, מגמה שלו הייתה נמשכת לכל אורך העונה לבטח הייתה מסייעת להם לסיים בשמינייה הראשונה. מייקל רד קלע 21, צ'רלי בל 19, אנדרו בוגוט 18 (ו-11 ריבאונדים), צ'רלי וילנואבה 14 (ו-11 ריבאונדים גם לו) , ומו וויליאמס 13 (ו-8 אסיסטים). כריס בוש היה ביום בינוני עם 14 ו-10. אנדראה בארניאני הוסיף 16.

ניו יורק (33:27) - גולדן סטייט (34:26) 97:106

סטיב פרנסיס נראה בדרך לסיים את העונה, אבל אז סינדרום ג'מאל קרופורד גרם לו להחלים באורך פלא. כשקרופורד נפצע ואולץ לשבת עד העונה הבאה, פרנסיס הדואב חש לפתע טוב יותר וחזר חיש קל לשחק. במשחק הזה הוא גם נתן את הפוש הדרוש בדקות האחרונות, כשחילק 7 אסיסטים. סטפון מארבורי (34, ב-11 מ-16, כולל 4 שלשות) וקוונטין ריצ'ארדסון (30, עם 5 שלשות, ו-12 לוחות) מילאו את עיקר החלל שהותיר ג'מאל. עבור הווריורס אל הרינגטון נתן את הטון, עם 20. כשבארון דייויס וסטיבן ג'קסון פצועים, דון נלסון נתן לשארונס יסיקביצ'יוס 20 דקות, והליטאי החזיר לו ב-11 נקודות, 7 אסיסטים ו-3 חטיפות.


פילדלפיה (38:21) - ממפיס (45:15) 112:117 (אחרי הארכה)

דכאון בפילי. ניצחון שלישי רצוף של הסיקסרס פוגע במטרות המועדון להפסיד כמה שיותר. אנדרה איגודאלה שוב דפק משחק עם 27, 9 ו-6 בונבונים, וקייל קורבר הצטרף אליו עם 27 משלו. לאנדרה מילר היו 12 אסיסטים. פאו גאסול רשם 31 ו-13.

* סייע בהכנת הכתבה: ליאור חובב