כשעונת ה-NBA מתקרבת לישורת הסופית (פחות מ-25 משחקים לפלייאוף), המאבק על כניסה לשמינייה הראשונה בכל קונפרנס הולך ומתחדד. ומתחמם. מי שלא תילחץ על הגז תמצא את עצמה במצב המוכר של "לראות את הפלייאוף בטלוויזיה", וזו שתשמור על פוקוס ברגעי האמת תוכל להראיך את העונה שלה בכמה שבועות נוספים, ומי יודע, אולי גם לזכות ב-15 דקות התהילה המובטחות.
ומכיוון שכאן בוואלה! ספורט אנו קשובים לרחשי העם, ורואים בפיזור הערפל בחיינו כמטרה ראשונה במעלה, הרי לכם שתי כתבות שיעשו קצת סדר בבלגאן, ויסירו דאגה (אחת לפחות) מלבכם. הנה הקבוצות שנלחמות על הפוסט סיזן בחוף המזרחי (ביום שני נסקור את המערב).
5 המקומות הראשונים במזרח (דטרויט, קליבלנד, וושינגטון, טורונטו ושיקגו) נראים תפוסים, והשינויים היחידים הצפויים בגזרה זו יהיו פנימיים בלבד. מהמקום השישי ומטה כבר אפשר לראות קבוצות שמביטות למטה בחשש או לחילופין למעלה בתקווה.
6. אינדיאנה פייסרס, מאזן 28:29
משחקי בית שנותרו: 11
משחקי חוץ: 14
מפגשים עם קבוצות במאזן חיובי: 10
לפני הטרייד שהביא את מייק דאנליבי וטרוי מרפי לאינדיאנפוליס המאזן של הפייסרס היה 19:20, ומאז הקצב נותר דומה - 8:9, ככה שהבינוניות של המועדון לא ממש נפגעה משידוד המערכות הכללי של לארי בירד ודוני וולש. גם ריק קרלייל עושה עבודה מצוינת בנושא. מה שכן, לפחות אינדי יציבה, ובקצב הזה תסיים את העונה עם 42-44 ניצחונות, שבהחלט יספיקו לה כדי לשמור על מקומה הנוכחי. רק התפרקות מביכה תפיל אותה למקום התשיעי הנורא כל כך.
7. מיאמי היט, מאזן 29:29
משחקי בית שנותרו: 14
משחקי חוץ: 10
מפגשים עם קבוצות במאזן חיובי: 9
בדיוק כששאקיל, פט ריילי ודווין וויד היו סוף סוף יחדיו, ואיימו לשעוט במעלה הדירוג - נפצע הפלאש והותיר את ההיט, שוב, עם סופרסטאר אחד בלבד וארגז שלם של בעיות.
הנקודה המדהימה היא שהמזרח כל כך חלש שגם אחרי שני שליש עונה עגומים ביותר, ולמרות מכת הפציעות שחוותה, האלופה עדיין רואה את עצמה כמועמדת לייצג את הקונפרנס בגמר ה-NBA. ריילי לא מתכוון לתת להם לוותר והדיזל שוב נראה בכושר, אז אם ג'ייסון וויליאמס, יודוניס האסלם, ג'ייסון קפונו ואחרים יצליחו להוריד מהענק את העומס ולנצל את הנוכחות המסיבית שלו בצבע, למיאמי בהחלט תהיה הזדמנות לחזור למעמד בו הייתה אשתקד.
ומכיוון שלוח המשחקים של ההיט הוא נוח במיוחד מכאן והלאה, רק נותר לחכות להחלטה של מיסטר וויד אם לעבור ניתוח שיסיים לו ולקבוצה את העונה, או לחזור לעניינים בעוד כמה שבועות, בשביל הפוש האחרון באפריל לקראת המשחקים החשובים באמת. ואם אז תפגוש מיאמי את קליבלנד או וושינגטון בסיבוב הראשון, האם תהמרו על המדורגת הגבוהה יותר בסדרה של הטוב משבעה? אני לא.
8. ניו ג'רזי נטס, 30:28
משחקי בית: 10
משחקי חוץ: 14
מול קבוצות במאזן חיובי: 11
אחרי הפציעות של ננאד קרסטיץ' (גמר את העונה) וריצ'ארד ג'פרסון (מתקרב לחזרה), והשמועות הבלתי פוסקות טרום הדדליין על שליחת ג'ייסון קיד ו-וינס קרטר לארוז את המזוודות - קשה היה למצוא מישהו שיהמר שהחבר'ה האלה ישחקו בפוסט סיזן.
אבל ראו זה פלא, קיד וקרטר עדיין עימנו, וכשהעננה של ה-22 בפברואר באה וחלפה לה, הם משחקים עם נחישות שלא ראינו מהם הרבה זמן. VC עוד הרחיק לכת וביטל באחת את כל השמועות על רצונו לעזוב בקיץ כשחקן חופשי, מה שאומר שאין לו באמת כל סיבה לחזור על מעלליו מטורונטו ולשייט לו באדישות עד שימצא לעצמו עיר חדשה. לנטס יתרון של חצי משחק על אורלנדו, ולשתיהן לוח משחקים קשה עד סוף העונה, אבל ההידרדרות של המג'יק מפיחה תקווה בניו ג'רזי.
9. אורלנדו מג'יק, 32:28
משחקי בית: 11
משחקי חוץ 11
מול קבוצות במאזן חיובי: 9
אורלנדו פתחה את העונה במאזן 4:13, ואחריו הייתה ב-14:22, אבל מאז ניצחה רק 6 והפסידה 18, כך שהכיוון הוא מטה, והדרך נראית כחד סיטרית. כרגע הם רק משחק אחד מאחורי הנטס, אבל מילא אם היו להם יותר משחקי בית או משחקים קלים במיוחד, אבל במצב הנוכחי קשה להאמין שיש לקבוצה הצעירה את הכוח המנטלי כדי לבלום את המפולת ולעקוף את ניו ג'רזי המנוסה. לבכורה של דוויט הווארד בפלייאוף נצטרך לחכות כנראה עוד עונה אחת לפחות, ולמרות המספרים הנפלאים שלו, העובדה כי למרות החולשה המדהימה של המזרח אין לו מקום בשמינייה מכניסה לפרופורציות את תרומתו הכללית על הפרקט.
10. ניו יורק ניקס, 33:27
משחקי בית: 11
משחקי חוץ: 11
מול קבוצות במאזן חיובי: 10
הניקס ממוקמים רק שני משחקים מאחורי המקום השמיני, שמאויש על ידי יריבתם הגדולה מהצד השני של נהר ההדסון, אבל הקבוצה של איזיאה תומאס שמרה פחות או יותר כל העונה על אחוז הצלחה דומה, אז אין סיבה להאמין שדווקא אחרי הפציעה של ג'מאל קרופורד משהו ישתנה בצורה משמעותית. מי שמקווה לכך אולי יותר מכולם הוא מנכ"ל הבולס ג'ון פקסון, שיקבל את הבחירה של הניקס בדראפט 2007, ואם ניו יורק לא תיכנס לפלייאוף היא תתמודד בלוטרי על הסיכוי (הקטן) לקבל את גרג אודן או קווין דוראנט. הצד השני של המטבע הזה הוא שלניקס אין שום סיבה להפסיד משחקים ולחכות לדראפט - הם מסתכלים רק למעלה.
שאר הקבוצות
11. מילווקי באקס, 37:22
הבאקס היו בדרך לפלייאוף עד שהפציעה של מייקל רד השביתה אותו ל-20 משחקים, בהם השיגו מאזן של 17:3, שהשבית בתורו את כל הסיכויים שלהם.
12. שארלוט בובקאטס, 37:22
ריימונד פלטון דיבר בתחילת העונה על כך שהבובקאטס מכוונים למקום השישי במזרח, אבל ההתקדמות של צעירי שארלוט ממשיכה להיות איטית, אבל מכיוון שבעונה שעברה ניצחו רק 23 משחקים, ההתקדמות קיימת.
13. אטלנטה הוקס, 37:22
עד שלקבוצה הזו לא יגיע רכז משמעותי יותר מספידי קלקסטון המאכזב, אנתוני ג'ונסון הבינוני וטיירון לו שבכלל לא מנהל משחק - כל הכשרון של ג'ו ג'ונסון, ג'וש סמית', ג'וש צ'ילדרס ומרווין וויליאמס לא יעזור.
14. פילדלפיה סיקסרס, 38:21
פילי לא רוצה בכלל לחשוב על הפלייאוף. בעיר האחווה מחכים לדראפט.
15. בוסטון סלטיקס, 42:15
האם אלילי הנאחס יקנחו את העונה המקוללת הזו בחוסר מזל בלוטרי שימנע מהקלטים את אודן או דוראנט?