פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        קריקט: זוכרים את בראדמן

        רועי פרידמן סוקר את שחקן הקריקט הגדול ביותר בהיסטוריה, שנולד לפני 99 שנים וסיים עם ממוצע מדהים של טיפה פחות מ-100

        99.94 – מה אומר המספר הזה? בעיקרון, כלום. אלא אם כן אתה חובב ספורט אוסטרלי.

        המספר הזה מתקשר עם שחקן הקריקט הגדול אי פעם, ואחד הספורטאים הגדולים בהיסטוריה של אוסטרליה - דונאלד ג'ורג' בראדמן. בראדמן נולד ב-27 באוגוסט 1908 בעיירה בשם קוטאמונדרה במדינת ניו סאות' וויילס (המדינה באוסטרליה בה שוכנת סידני). בגיל שנתיים וחצי משפחתו עקרה לעיירה גדולה יותר בשם בורוואל, שם בילדותו הוא החל להתעניין ולהתאמן בקריקט. הוא היה עומד שעות בחצר וחובט בכדור גולף לעבר מיכל מים, ומתאמן לפי הכיוונים בהם הכדור היה חוזר אליו כתוצאה מהחבטות שלו.

        הוא שיחק במועדונים מקומיים לפני שהגיע לליגת המועדונים של סידני, שנחשבת לתחרות ברמה הגבוהה ביותר בעולם כיום שאינה תחרות מהדרג הראשון, וזה כבר בגיל 18. תוך שנה הוא הגיע לנבחרת ניו סאות' וויילס, ושלוש שנים אח"כ הוא כבר שיחק עבור נבחרת אוסטרליה. משחקו הראשון עבור אוסטרליה נערך בבריזביין, וללא הצלחה מיוחדת (18 בסיבוב הראשון, נקודה אחת בלבד בסיבוב השני), אוסטרליה הובסה ב-675 נקודות, ובראדמן הודח מהרכב הפותח. הוא חזר לשחק בעוד שלושה משחקים בסדרה, כשפעמיים הוא עבר את ה-100 ועוד פעמיים הוא צבר תוצאה של בין 50 ל-99.

        בראדמן השתתף בסדרה הבאה של אוסטרליה באנגליה, ב-1930, באחת מהתצוגות האישיות הגדולות בהיסטוריה. ב-5 משחקים, הוא חבט ב-7 סבובים, עבר את ה-100 ב-4 מתוכם (כולל 3 פעמים את ה-200), כשבמשחק בהדינגלי, לידס, הוא קבע את התוצאה גבוהה ביותר בקריקט (334), שיא שנשבר מספר שנים אח"כ על ידי וולטר המונד האנגלי, ושיא אוסטרלי עד 1998, שהושווה על ידי מארק טיילור.

        באותו משחק הוא גם היה השחקן היחידי שצובר 300 נקודות ביום אחד במשחק טסט. את הסדרה הוא סיים עם 974 נקודות, שיא שמחזיק מעמד עד היום. כשאנגליה חזרה לאוסטרליה ב-1932, הם השתמשו באותה טקטיקה מכוערת ומסוכנת, כשבראדמן סיים עם ממוצע של 56.57 נקודות לסיבוב, יותר מ-40 נקודות פחות ממוצע הקריירה שלו, אבל גבוה יותר ממוצע הקריירה של השחקן המדורג 15 בהסטוריה של הטסט (מוחמד יוסוף מפקיסטן עם 56). בראדמן היה שחקן עם כושר גופני גבוה יחסית לתקופה, וכאשר הוא נעדר מהסדרה של קיץ 1935-36 (הכוונה קיץ של אוסטרליה) בדרא"פ עקב מחלה, הוא התאמן בסקוואש כדי לחזור לכושר, ואף זכה באליפות דרום אוסטרליה.

        לאחר מלחמת העולם השנייה, בראדמן, שהתקרב לגיל 40, הוביל את נבחרת אוסטרליה למסע, כשהנבחרת הזו מכונה עד היום "הבלתי מנוצחים", אחרי שלא הפסידה ולו משחק אחד בכל מהלך המסע (כולל ניצחון 0:4 על אנגליה בסדרה של 5 משחקי טסט, וכן משחקי אימון נגד קבוצות מהליגה האנגלית). במשחק הטסט האחרון שלו, באובל בדרום לונדון, בראדמן צבר 6996 נקודות ב-79 סיבובים, כולל 10 סיבובים בהם הוא לא נפסל, כשממוצע הנקודות שלו לסיבוב עמד על 101.4 (חישוב ממוצע לחובט – מספר הנקודות שצבר מחולק במספר הסיבובים שהוא עלה לחבוט פחות מספר הסיבובים שהוא סיים בלי להפסל).

        אז למה באמת 99.94?

        בראדמן היה צריך 4 נקודות לפחות כדי לסיים עם ממוצע קריירה של לפחות 100. אבל אז הוא נפסל בהגשה השנייה לעברו ללא נקודות על ידי אריק הוילס, מגיש אנגלי בינוני, שלעד ייזכר בזכות הפסילה הזו, וכך בראדמן סיים את הקריירה עם ממוצע של 99.94 – אותו מספר שצוין בהתחלה.

        לפני מספר שנים סטטיסטיקאי בשם צ'ארלס דייויס השווה את הממוצע של בראדמן מול שיאים אחרים בענפים אחרים, וקבע שזהו ההישג הדומיננטי ביותר לענף ספורט, כשלשם השוואה, זה שחובט בבייסבול ישיג ממוצע קריירה של 0.393 (השיא הוא 0.367 של טיי קוב), או ממוצע של 43 נקודות למשחק ב-NBA (קצת יותר מ-30 של ווילט צ'מברליין).

        אחרי פרישתו, בראדמן עבר כסוכן בורסה, ואף הואשם בכך שגרם לנפילה של החברה בה עבד, כשפתח חברה מתחרה. הוא המשיך לעסוק בקריקט כחבר באיגוד האוסטרלי, ובכך ששימש כאחד האנשים הבוחרים את הסגל למשחקים, וכן הוא כתב ספרים המלמדים טכניקות משחק.

        ב-1977 היה פיצול בקריקט האוסטרלי על רקע זכויות שידור, ואיאן צ'אפל, קפטן לשעבר של נבחרת אוסטרליה (ושדר טלוויזיה כיום), טען שלבראדמן היה חלק בפצול. בראדמן פרש אח"כ מהקריקט באוסטרליה, וחי מחוץ לעיני המצלמות באדלייד. הוא המשיך כמעט עד מותו לענות למכתבים שאנשים כתבו לו מרחבי העולם. בראדמן קיבל בשנת 1949 תואר אבירות (סר), וב-1979 את התואר הגבוה ביותר באוסטרליה.

        ב-1996 הוא היה אחד מ-10 החברים הראשונים בהיכל התהילה של הקריקט האוסטרלי, ובשנת 2000 הוא נבחר על ידי מגשין וויסדן, ה"תנ"ך" של הקריקט, כאחד מחמשת השחקנים של המאה ה-20 (ביחד עם סר ג'ק הובס מאנגליה, סר גארפילד סוברס וויוו ריצ'ארדס מהודו המערבית, ושיין וורן).

        אחד הכבישים הפרבריים באדלייד נקרא "דרך סר דון בראדמן". ובהקשר ללמוצע הקריירה שלו, 99.94, החליטה רשות השידור האוסטרלית שכל מספרי תיבות הדואר שלה בערים הגדולות באוסטרליה יהיו 9994. בקריירה שלו, הוא השיג לפחות 100 נקודות בסיבוב, בקצב של קצת יותר מפעם אחת בשלושה סיבובים. כשליש מהפעמים בהן הוא עבר את ה-100 הוא עבר גם את ה-200, ובמשחקים בדרג הראשון הוא עבר 37 פעמים את ה-200 נקודות בסיבוב אחד, כשמי שאחריו, וולטר המונד, עשה את זה 36 פעמים, אבל ב-634 משחקים בדרג בכיר (לעומת 234 של בראדמן).

        בראדמן עבר 12 פעמים את ה-200 בטסט, כשהבא אחריו, בריאן לארה עם 9, שיחק 131 משחקי טסט. הוא שימש גם כקפטן נבחרת אוסטרליה 24 פעמים, בהם ניצחה אוסטרליה 15 פעמים, הפסידה רק ב-3 ו-6 משחקים נוספים הסתיימו ללא הכרעה.

        אלא שססטיסטיקה אחת שלו נפגעה. 29 פעמים הוא הגיע ל-90, ובכל אחת מ-29 הפעמים הוא הגיע גם ל-100. בפעם ה-30, הוא נכשל – בראדמן נפטר מסבוכים של דלקת ראות ב-25 בפברואר 2001, בגיל 92. אין ספק שאם היה מגיע ל-100, האוסטרלים היו מציינים את זה היטב.