עושים שוק: הגנות

אנו ממשיכים את הסקירה, וחשוב לזכור שהיא רלוונטית ל-22 בפברואר. ייתכן מאוד שמספר שעות לאחר עליית הכתבה ישתנו דברים ושחקנים יוחתמו, כפי שקרה לא מעט במהלך כתיבתה, מה שאילץ אותנו לשנות בהתאם לצרכי השעה. ובכל זאת, גם מאלה שחתמו היו כמה שמות שפשוט אי אפשר היה לוותר עליהם, ולכן אנחנו מנתחים בדיעבד.

דווייט פריני - השחקן הטוב ביותר שהיה בשוק והפך להיות "פרנצ'ייז" ב-19 בפברואר. אינדיאנפוליס תייגה אותו כשחקן זיכיון, ובכך סימנה את הדרך להחתימו על חוזה ארוך טווח. כל השאר יכולים להמשיך לחלום. ללא ספק, פריני הוא אחד מלוחצי הקוורטרבק (פאס-ראשר) האפקטיביים בליגה, אם לא האפקטיבי שבהם. הדבר אפשרי עקב מהירותו העצומה ביציאה מהמקום, טכניקה מושלמת ו"מנוע" בלתי עציר.

הקולטס לא יכלו להרשות לעצמם לאבד את פריני, מפני שעליו כל ההגנה שלהם מבוססת. בחמש עונותיו באינדי פריני ביצע 56.5 הפלות קוורטרבק, אך הדבר המשמעותי יותר הוא, שבכל מהלך מסירה פריני מרתק אליו 2-3 שחקני קו התקפה של היריבה, היות שלא קיים בליגה שחקן קו התקפה שמסוגל לחסום אותו באופן עקבי באחד על אחד. על ידי כך פריני יוצר יתרון מספרי קריטי לטובת חבריו במאצ'-אפ עם שחקני קו התקפה, אשר בעזרתו הם מצליחים להפעיל לחץ יעיל יותר, שלא מותיר לקוורטרבק זמן לכוון מסירה בצורה מדויקת. מנגד, גם הרסיברים שנשמרים באותה עת ע"י שחקני הסקנדרי של הקולטס, אינם מספיקים להתרחק מהם ולהתפנות למסירה, מה שמוליד מסירות לא מושלמות ואיבודי כדור.

ברור, כי הסכמה הזאת עובדת אך ורק בתנאי שהגנת הקבוצה מתמודדת בצורה סבירה נגד משחק הריצה (התחום שבו פריני אינו מתפקד), אחרת היריבות "יטחנו" אותה על הקרקע, כפי שעשו לאורך כל העונה הרגילה. אבל במידה שהגנת הריצה מתעלה כמו בפלייאוף האחרון – זה נגמר בזכייה בסופרבול, מפני שפריני בכל מקרה דואג לשתק את הקוורטרבק.

ג'רד אלן (RFA), קנזס סיטי צ'יפס - גם אלן, בדומה לפריני, לא הולך, ככל הנראה, לעזוב את קבוצתו הנוכחית. בכל מה שקשור ללחץ על קוורטרבק, יכולתו של אלן לא מתקרבת לזאת של פריני, למרות שהוא הוכיח שמסוגל לעשות זאת בצורה די סבירה: הוא רשם 22.5 סאקס במשך שלוש עונות בליגה (7.5 העונה).

משחקו של אלן נגד ריצה הוא טוב בהרבה מזה של פריני, על כך מצביעים 11 התאקלים שלו לפני קו התנגשות (TFL – Tackles for Loss) במהלך העונה האחרונה. קבוצות כמו סט. לואיס, לה יש חור בעמדת ה-DE מצידו השני של לאונרד ליטל, או וושינגטון, לה אין בעמדה המדוברת אף אחד חוץ מקרטר הבלתי יציב, היו מאוד שמחות להחתימו, בזמן שגם טמפה, סן פרנסיסקו וקליבלנד היו מצטרפות למרוץ, אם היה אלן שחקן חופשי בלתי מוגבל. עקב כך שהוא RFA, אף אחד לא יהיה מוכן לוותר תמורתו על בחירת דראפט בסיבוב ראשון, מה שישאיר אותו אצל הצ'יפס גם בעונה הבאה.

ג'סטין סמית' (UFA), סינסינטי בנגלס - "שחקן זיכיון" החל מה-15 לפברואר. סמית' נבחר במקום הרביעי הכללי בדראפט של 2001, אך בניגוד למצופה לא התפתח לפאס-ראשר ברמה גבוהה: ב-6 עונות בהן שיחק בסינסי הוא רשם 41.5 הפלות קווטרבק בלבד, ולא הגיע למספר דו-ספרתי של סאקס באף אחת מהעונות הללו. סמית' יעיל מאוד נגד הריצה, מה שעוזר לו מזה 5 עונות להוביל את קו ההגנה של קבוצתו בכמות של תאקלים. הרבה קבוצות, בהן אוקלנד, יכלו להכניס אותו לתוך מערכת ההגנה שלהן, אבל הוא נשאר וסגר את הספקולציות.

ווני הולידיי, מיאמי דולפינס - למרות שחתם ביום חמישי, הוא שווה מספר מלים. יש שטוענים, כי הולידיי היה ה-DT הטוב ביותר ב-FA הנוכחי, אך הטענה הזו לא נכונה. הולידיי כיום הינו תוצר של שיטה הגנתית המבוססת על יכולתיו היוצאות דופן של ג'ייסון טיילור. הוא ביצע בעונה הנוכחית 7 הפלות קווטרבק, כשרובן המוחלט התאפשרו בגלל ההתמקדות הקיצונית של היריבות בטיילור.

בעמדת התאקל הקלאסית, ימיו הטובים של הולידיי הרחק מאחוריו, היות ואיננו מבצע שם עבודה יעילה כבר מזה כמה שנים, במיוחד במצבי ריצה. תפקידו העיקרי של DT איננו להפיל קוורטרבקים, אלא להשתדל לדחוף את שחקן קו ההתקפה של היריבה אחורה, וע"י כך למוטט את "הפוקט", או, במצבי ריצה, לחסום את אמצע ההגנה בפני ה-RB. במקרה של הולידיי, הוא לא רק שלא מצליח בד"כ לעשות זאת, אלא אף לעתים קרובות נדחף אחורה בעצמו, ועוד ע"י שחקן בודד, מה שמאפשר לרצים אחוריים לעבור דרכו ללא הפרעה. עקב חולשה זו, הולידיי לא יוכל, להערכתי, להמשיך ולהיות בעונה הבאה שחקן פותח עוד זמן רב, אלא יעלה מן הספסל במצבי מסירה בלבד. הצפי שלי הוא שהדולפינס יבחרו DT באחד הסיבובים הראשונים בדראפט, בכדי שיוכל לפתוח במקומו של הולידיי בשלב מוקדם ככל האפשר.

טרדל סנדס (UFA), אוקלנד ריידרס - לעומת הולידיי, סנדס יודע לבצע את תפקידו הנאמנה בתור DT קלאסי. גודלו העצום (2.03 מטר, כ-150 ק"ג) עוזר לו לדחוף אחורה את שחקני קו ההתקפה, וע"י כך להבריח את הרצים מהאמצע או למוטט את הפוקט של הקוורטרבק. בנוסף לכך, מוטת הידיים מאפשרת לו לחסום לקוורטרבק חלק ניכר של קווי מסירה. בשל הנאמר לעיל, בכדי לעצור את סנדס נדרשת שמירה כפולה לפחות, מה שמאפשר לחבריו לפעול ביתר קלות נגד שחקן עם הכדור.

יחסית לשחקן ספסל סנדס היה מאוד פרודוקטיבי בעונה האחרונה: 4 תיקולים להפסד יארדים, 4 בלימות מסירה, סאק וחטיפה. החיסרון הגדול שלו מתבטא באיטיותו הרבה, מה שמונע ממנו לבצע מהלכים על שחקנים שאינם נמצאים בקרבתו, ולעתים גורמת לכך שהוא לא מגיב בזמן למהלך התקפי. בכל זאת, סנדס יוכל להיות שחקן פותח בקבוצות כגון סנט לואיס, ניו יורק ג'טס, פילדלפיה או ניו אורלינס, אשר לאורך העונה הקודמת נהגו להרשות ליריבות לרוץ בצורה חופשית דרך מרכז ההגנה שלהן.

אדליוס תומאס - ליינבקר-חוץ (UFA), בולטימור רייבנס - לטעמי, תומאס הינו הליינבקר הטוב בשוק של הפגרה הנוכחית. העונה הוא הווה חלק משמעותי בהגנה המפחידה של הרייבנס, בה רשם 11 סאקס, 3.5 תיקולים להפסד, 7 בלימות מסירה וחטיפה. כישורי ה'פאס-ראש' שלו אינם מוטלים בספק, אך בנוסף אליהם אדליוס מפגין יכולת כיסוי טובה, דבר שלעתים מאפשר להציבו אפילו על רסיבר. חשוב לציין, כי אין לזקוף את ביצועיו הנהדרים של תומאס לנוכחותו של ריי לואיס: בעונת 2005, אשר במהלכה לואיס נפצע והפסיד כמות משחקים ניכרת, תומאס נכנס לנעליו והפך למנהיג ההגנה עם 86 תאקלים, 9 הפלות קוורטרבק, 5 בלימות מסירה ו-2 חטיפות. הנתון המדהים ביותר מאותה עונה, הינו בכך שבמהלכה ניצב ב-5 עמדות שונות בהגנה (ליינבקר-חוץ, ליינבקר-פנים, סייפטי, קיצוני הגנתי ומגן-פינה), מה שמצביע על הוורסטיליות שלו בצורה הטובה ביותר שיכולה להיות.

הבעיה במקרה של תומאס הינה שילוב של גילו עם דרישותיו הכספיות. לקראת גיל 30 קצת קשה לבנות על חוזה שמן ארוך טווח, אותו דורש תומאס תמורת ההשארות ברייבנס. קבוצות כגון קליבלנד, סן פרנסיסקו, גרין ביי ואפילו ניו אנגלנד כבר הביעו התעניינות בתומאס במטרה להרוויח מיכולתיו המגוונות, והוא בהחלט עשוי לנחות באחת מהקבוצות הללו, אם לא יוגדר לפני כן כ-"שחקן זיכיון". לטעמי, בולטימור תעשה טעות קשה אם לא תהפוך אותו לכזה, מפני שהדבר יאפשר לה לשמור עליו לעוד עונה מבלי להחתימו על חוזה ארוך טווח.

לאנס בריגס - ליינבקר-חוץ ( UFA) שיקגו ברס - הברס החתימו את בריגס כשחקן זיכיון ב-16 בפברואר. הוא עדיין חייב להוכיח, כי תפוקתו איננה נובעת ברובה מנוכחותו של בריאן אורלכר לצידו. ב-4 עונותיו בשיקגו בריגס היה מצוין, כאשר בעונה האחרונה רשם סטטיסטיקות טובות במיוחד, והציג יכולת גבוהה ביותר של ביצוע בהלכים גדולים: הוא כפה 4 השמטות, הפיל 8 שחקנים לפני קו התנגשות (TFL), בלם 9 מסירות וחטף 2 כדורים. בנוסף לכך היו לו 134 תאקלים (מתוכם 113 "סולו") וסאק אחד. לכאורה, מספריו מצביעים על היותו שחקן הגנה מעולה, אבל מצופה ממנו להראות כי הוא מסוגל להנהיג את הגנת קבוצתו באופן עצמאי. בוא בהחלט יכול היה להועיל לג'קסונוויל, פילדלפיה או ניו אורלינס.

קאטו ג'ון - ליינבקר-חוץ (UFA), אינדיאנפוליס קולטס - ג'ון מהווה דוגמה לליינבקר בעל מימדים פיזיים צנועים למדי (1.80 מטר, 100 ק"ג), מה שלא מפריע לו להיות פליימייקר בזכות האתלטיות העצומה והאינסטינקטים המצוינים שלו. לאורך עונת האליפות, הוא רשם 142 תאקלים (96 "סולו"), השיג 5.5 TFL, כפה 2 השמטות וחטף 3 מסירות. בדומה לבריגס, ג'ון משחק בצד "החלש" של הגנת אינדי, כלומר, מתוקף תפקידו לחפש את הכדור ולבצע מהלכים על השחקן שנושא אותו. כדי שיוכל לבצע מהלכים גדולים בתדירות גבוהה, הוא חייב להיות "מוגן" בזמן מהלך. כלומר, קו הגנה ראשון של קבוצתו איננו רשאי לתת לשחקני קו התקפה של יריבות להגיע אליו, מפני שאם זה יקרה, לא יצליח ג'ון, עקב נחיתותו במשקל, להשתחרר מחסימותיהם ולנוע לעבר הכדור. לכן, אחראיות רבה על רמת משחקו בקבוצה שתחתים אותו, תהיה מוטלת דווקא על התאקלים והקיצוניים ההגנתיים.

ברור שאין לג'ון מה לחפש בהגנות שמשחקות עם 4 ליינבקרים, כדוגמת פיטסבורג, ניו אינגלנד או בולטימור, היות ואין לו את המסה הנדרשת מליינבקר במערך הגנתי מסוג זה. בהגנות הנבנות בעיקר על מהירות (בדומה לזאת של הקולטס), כדוגמת פיליס או ניו אורלינס, הוא יוכל להשתלב בהצלחה, אך שוב, בתנאי שקו ההגנה שלהן יהיה מסוגל "להגן" עליו בצורה נאותה.

לאוואר ארינגטון - ליינבקר-חוץ (OLB) - שוחרר מניו-יורק ג'איינטס ב-12 לפברואר - ב-4 העונות הראשונות שלו בוושינגטון, ארינגטון רשם מספרים נהדרים: 339 תאקלים (283 "סולו"), 22 סאקס, 10 השמטות כפויות, 3 חטיפות ו-32 בלימות מסירה. יכולתו לבצע מהלכים גדולים הופכת לרלוונטית הרבה פחות בגלל התמצאותו הגרועה, שמתבטאת לעיתים קרובות בזיהוי כושל של מהלך התקפה העתיד לבוא. במילים אחרות, אם ארינגטון מצליח לזהות את סוג ההתקפה – הוא מסוגל לבצע מהלך גדול; אך אם הוא טועה בזיהוי זה, כפי שקורה ביותר מדי מקרים – התקפות מבצעות מהלכים גדולים דווקא עליו. פעמים רבות הסתער ארינגטון על קוורטרבק, בזמן שהנ"ל "שרף" אותו ע"י מהלך ריצה או ע"י "סקרין" לצד שלו.

יחד עם זאת, במשך שלוש העונות האחרונות, לא הצליח ארינגטון להישאר בריא, מה שגרם, בסופו של דבר לשחרורו מהג'איינטס ולשיקולי פרישה. לטעמי, שילובן של שתי הבעיות המפורטות לעיל עשוי, במידה ולא יפרוש בסופו של דבר, להפוך את ארינגטון לשחקן ספסל, שעולה בעיקר במצבים טריוויאליים שלא מחייבים זיהוי מצידו. האופציה המתבקשת היא ההגנה של הסטילרס, שזקוקה לעומק בעמדתו. יחד עם זאת, עדיין אפשרי שיוחתם בתור שחקן פותח לעונה-שתיים בקבוצות אשר מצפות לבחור בדראפט את ה-LB העתידי שלהן, כגון סנט לואיס ראמס, עקב חולשתם היחסית של קוקלי וצ'ילר.

נייט קלמנטס, מגן-פינה (UFA), בפאלו בילס - בעקבות התקנות של 2003, אשר הגבילו משמעותית אפשרויות של שחקני הגנה ליזום מגע בשטח שמעבר ל 5 יארד מקו התנגשות, חייהם של מגיני-פינה הפכו לקשים ביותר, מפני שהנ"ל אינם יכולים יותר לשמור שמירה קשוחה על רסיברים. כתוצאה מכך, מגיני פינה שמסוגלים לנטרל תופסים באחד-על-אחד באופן עקבי, הפכו לתופעה מאוד נדירה.

נייט קלמנטס מהווה, ללא ספק, את אחת התופעות הללו. הוא מהיר, גבוה יחסית, מתקל חזק, ומה שהכי חשוב, בעל אינסטינקטים נהדרים וחוש מפותח בנוגע למעוף הכדור. התכונות הללו אפשרו לו לאורך העונה האחרונה לרשום 20 בלימות מסירה, 3 חטיפות, 2 השמטות כפויות, ולרוב להתמודד היטב עם הרסיברים המובילים של היריבות.

למרות שהבילס נמצאים 39.7 מיליון מתחת לתקרת השכר, הם לא סיכמו עם קלמנטס על חוזה חדש, אלא הודיעו במפתיע כי יורשה להיכנס לשוק השחקנים, מה שהופך אותו לאטרקציה גדולה עבור קבוצות כמו ניו-יורק ג'איינטס, מינסוטה, סן פרנסיסקו, אריזונה וכדומה, שלא הצטיינו, בלשון המעטה, בהגנתן נגד מסירה בעונה האחרונה.

אסנטה סמואל, מגן-פינה (UFA), ניו אנגלנד פטריוטס ("שחקן זיכיון" החל מה-16 לפברואר) - סמואל הפתיע רבים בכך שהפך העונה לאחד השחקנים הטובים בליגה בעמדתו, מה שהתבטא במספריו המדהימים: 24 בלימות מסירה ו-10 (!) חטיפות. למרות שהמספרים של סמואל טובים יותר מאלה של קלמנטס, יכולתו המקצועית הינה, לטעמי, נמוכה מזו של קלמנטס, וזאת מסיבה פשוטה: השביעייה הקדמית של הפטריוטס היא אחת היעילות ביותר בליגה בהפעלת לחץ על קוורטרבק, מה שגורם לו לשחרר לעיתים קרובות מהרגיל מסירות מהירות מדי, גרועות ובלתי מדויקות. העניין הזה מקל רבות על תפקוד של שחקני הקו האחורי של ניו אינגלנד, שאינם נאלצים להיצמד לרסיבר במשך זמן רב, ונהנים מהזדמנויות רבות לבלום ולחטוף מסירות.

קלמנטס, לעומת סמואל, שיחק בתנאים בהם נאלץ להישאר צמוד לרסיבר שניות ארוכות, ולהתמודד עם מסירות מדויקות הרבה יותר, עקב העובדה שהפאס-ראש של הגנת באפלו הינו אפקטיבי הרבה פחות מזה של הפטריוטס. למרות הנאמר לעיל, ברור שאסנטה עדיין מגן פינה ברמה גבוהה מאוד. ניכר שכך חושבת גם קבוצתו הנוכחית, אשר שמה עליו "תג זיכיון". כנראה שהשיעור אותו קיבלו הפטריוטס במחצית השנייה של גמר ה-AFC האחרון, במהלכה חטפו 218 יארד באוויר ו-32 נקודות, גרם להם להבין שבניגוד לעבר, כדאי בכל זאת להשקיע גם בשחקני קו אחורי.

קן המלין, סייפטי (UFA), סיאטל סיהוקס. התקנות של 2003 השפיעו השפעה מרחיקת-לכת גם על עמדת הסייפטי. כיום השחקנים שמשחקים בעמדה הזאת חייבים להפגין יכולת גבוהה בהרבה מאשר בעבר בכיסוי הרסיבר, בכדי להיות מוכנים בכל רגע נתון לבוא לעזרתו של מגן-פינה, שאיננו מסוגל כמו פעם לעצור את התופס באחד-על-אחד. יחד עם זאת, שחקן שמשחק בעמדה זו חייב להיות מסוגל לתמוך בהגנה נגד הריצה ולתקל חזק כל שחקן שנמצא עם הכדור, דבר שממחיש את מורכבות תפקידיו, ואת הדרישות הגבוהות בהן צריך לעמוד הסייפטי המודרני.

כתוצאה מעליית הדרישות המדוברת, מעטים הם הסייפטים שמסוגלים לכסות ולתקל טוב באותה מידה. כאשר הוא בריא, קן המלין הוא אחד מהם. במשך העונה האחרונה המלין רשם 96 תאקלים (75 "סולו"), 2 הפלות קווטרבק, 11 בלימות מסירה ו-3 חטיפות. בנוסף לנתונים נהדרים אלה, הוא הצטיין ביכולת להיכנס במלוא הכוח והמהירות בשחקן מטרה, תוך גרימת הלם ופחד.

החיסרון של המלין מסתכם בתדירות פציעות גבוהה, בגללן הפסיד כמות משחקים ניכרת בעונות 2004 ו-2005, לכן כל קבוצה שתרצה להחתימו תצטרך לקחת סיכון מסוים. האופציה הטובה עבור המלין היא פילדלפיה איגלס, עקב כך שבריאן דוקינס כבר עבר את גיל 30, ועקב אי-וודאות בעמדת הסייפטי השנייה. קבוצות כגון קרוליינה, אטלנטה ודנבר עשויות גם הן להמתין להמלין בפינה, בעקבות הזדקנותם המואצת של מינטר, מילוי ולינץ'.

אם מנסים להסיק לגבי קבוצה שעל הנייר תסבול הכי הרבה בתקופת שוק השחקנים הקרובה – אין צורך לעשות יותר מדי חושבים: זהי האלופה הטריה, אינדיאנפוליס קולטס. מתוך ההרכב שפתח בסופרבול, פריני הפך לשחקן הזיכיון, מה שמשאיר את ג'ון, ניק הארפר, ג'ייסון דייוויד, רוב מוריס ובן אוטכט – כחופשיים תחת הגדרות שונות. תוסיפו לרשימה זו שחקני רוטציה לגיטימיים כמו דומיניק רודס, טרנס ווילקינס ודן קלקו – ותבינו את הקושי אתו עומדת להתמודד הנהלת הקבוצה ומאמניה. להזכירכם, גם מבחינת המיקום ביחס לתקרת השכר, מצבה של האלופה הינו עגום למדי – 4.9 מיליון בלבד. בשל כך קשה לראות כיום כיצד יוכלו הקולטס להגן על תוארם בשנה הבאה.

עד כה הסקירה של שחקני השוק בפגרה הנוכחית. ברור כי אין באפשרותי להתייחס לכל אחד ואחד מהם, לכן שחקנים ראויים כמו ג'ייסון דיוויד, ניק הרפר (קולטס), לאונרד דייויס (קארדינלס) ואחרים לא קיבלו כאן התייחסות. בנוסף לכך, מסתובבות שמועות, ששחקנים בולטים כגון ג'מאל לואיס (רייבנס) ודשון פוסטר עלולים "להיחתך" ע"י קבוצותיהם בכדי לפנות מקום תחת תקרת השכר. כך או כך, הסקירה הזאת רחוקה מלהיות מלאה, אם כי כולי תקווה שהצלחתי לתאר את התמונה הכללית של תקופת ה-FA המתקרבת. בכל אופן, אנחנו נמשיך לעדכן אתכם בנוגע למתרחש במהלך התקופה עצמה.

ניתן לומר שלאור העובדה שרשימת השחקנים החופשיים בפגרה הנוכחית הינה דלה מן הרגיל, קשה לראות קבוצה כלשהי מצליחה להתחזק חיזוק ניכר במהלך תקופת ה-FA. יתרה מזאת, הדרך היעילה לבנות קבוצת פוטבול, במיוחד בעידן תקרת השכר, הינה באמצעות בחירה נבונה של שחקנים בדראפט, עם תוספת של שחקן הרכב אחד או שניים ב-FA בנוסף לכמה שחקני רוטציה. במילים אחרות, גם אם פריני, טרנר, קלמנטס, המלין וגרהם יחתמו באותה קבוצה – אין זה מבטיח את הצלחתה בעתיד - נהפוך הוא, זהי דרך פסולה לחלוטין, מה שהוכח ע"י כשלונה הצורב של וושינגטון רדסקינס בעונה האחרונה.

שם המשחק ב-FA הוא תכנון חכם ואיזון, קבוצה חייבת לתכנן לפרטי פרטים כיצד היא ממלאה את צרכיה באמצעות הדראפט, ובהתאם לכך להחליט מהן התוספות אותן היא יכולה להרשות לעצמה במסגרת תקופת השחקנים החופשיים, ובאיזו מידה תוספות אלו חיוניות עבורה. קבוצה אשר תתמיד בדרך זו, תוכל בסיוע גורמי מזל כאלה ואחרים להתברג בצמרת הגבוהה למשך שנים רבות.