מלחמת עצבים

מאייברוקס אי אפשר לראות את המפדן פארק, האצטדיון הלאומי הסקוטי, אבל בהחלט ניתן להרגיש את קרבתו. במאי השנה יערך שם גמר גביע אופ"א, ועבור החצי הכחול של גלאזגו, זו הזדמנות שאסור להחמיצה. אם יש קבוצה שלוקחת ברצינות את גביע אופ"א השנה, זוהי ריינג'רס, אבל כפי שניתן היה להתרשם במהלך כל העונה, לא מדובר בקבוצה איכותית מהדרג האירופי הכביר, שהתגלגלה בטעות לגביע המשני.

ריננג'רס היא קבוצה מבולבלת העונה, שפער 19 הנקודות בינה ובין סלטיק מעיד על פער האיכות בין שתי הקבוצות ומטריף את אוהדיה. הקבוצה הודחה גם משני הגביעים הסקוטים על ידי יריבות נחותות ולמעשה, מלבד תפיסת המקום השני בליגה בת שתי קבוצות בלבד (אחרי שהרפתקה הליטאית של הארטס ירדה מהפסים), נותרה לקבוצה מטרה אחת בלבד. רק הנפת הגביע בהאמפדן פארק על ידי בארי פרגוסון תחסוך מאנשי הקבוצה את תיוג העונה ככישלון מוחלט ומחפיר.

הדחה מוקדמת על ידי יריבה צנועה כמו הפועל תל אביב תהפוך עונה גרועה לעונה איומה, כמעט בלתי נשכחת. מבחינת האווירה, המוטיווציה, הנוכחות ביציעים והלחימה, ספק אם הפועל תל אביב יכלה להגריל לעצמה יריבה קשה יותר, אבל בכל הנוגע לכדורגל, לא מדובר במשוכה בלתי אפשרית. "בואו של וולטר סמית' הביא לאיזון ההגנה", אומר עיתונאי מקומי, "אבל זו עדיין קבוצה בינונית מאוד. דדו פרסו צפוי לשחק מול הפועל תל אביב והוא נכנס לעשר דקות במשחק סוף השבוע אבל עדיין נראה חלוד. בארי פרגוסון התאושש מהפציעה וישחק ונראה שגם פרשת התלונה של הפועל מאחוריו והוא יתרכז במשחק. הקבוצה הופתעה בתל אביב אבל בשל הניצחון הקל על מכבי חיפה באייברוקס ישנו ביטחון עצמי והם בטוחים שעם הקהל הביתי וההתלהבות, הם יצליחו לנצח בהפרש הדרוש".

קרוב לחמישים אלף צופים צפויים להגיע למשחק, כמו כמעט בכל משחק ביתי של ריינג'רס. העובדה ששתי הקבוצות הבכירות של גלאזגו מביאות יותר ממאה אלף צופים למשחקיהם הביתיים, גם אם מדובר במשחק ליגה שגרתי מול יריבה חלשה מצביעה על מעמד הקבוצות ובסקוטלנד. עם אוכלוסיה של 5 מיליון תושבים, מדובר במספר אוהדים שאינו נובע רק מכדורגל. עבור אוהדי קבוצות האולד פירם, סלטיק וריינג'רס, מדובר בהמשך מלחמות בנות חמש מאות שנים באירלנד ומאבקים דתיים וחברתיים בסקוטלנד. בכל משחק, גם אם לא מדובר בדרבי, נדרשים השחקנים לייצג משהו גדול וגם מכוער בהרבה מקבוצת כדורגל.

במסגרת מלחמת התדמיות בין שתי קבוצות האולד פירם אימצו הקתולים את הפלסטינים, הבאסקים והכורדים כאחים לדיכוי וכיבוש ואילו אוהדי ריינג'רס נופפו בדגלי ישראל במשחקי הדרבי. ספק אם הם יעשו זאת מחר מול הפועל תל אביב, אם כי הדיווחים על אווירת מלחמה בין שני המועדונים הוכחשו על ידי עיתונאים בגלזגו. את השנאה שומרים באייברוקס לקתולים (כל עוד הם לא אירופאים המשחקים במדים הכחולים) והם לא יבזבזו אנרגיה על אנטישמיות. ברכבת התחתית הקטנה של העיר הם שרים על הבילי בויס שטובלים עד ברכיהם בדם של אירים, על שובתי רעב מהמחתרת האירית ובאצטדיון הם מנופפים בדגלי בריטניה. זה מחשמל בתחילה, והופך לדוחה כמו כל קנאות דתית שמשתלטת על ספורט. זה הדלק שמניע את גלאזגו ריינג'רס, אבל בעונה כזו, עם כה מעט כישרון, זה לא מבטיח מסע אירופאי שיסתיים בגלאזגו עצמה.