סיפורים מהקמפוס

סיפורים מהקמפוס: צעירים חסרי מנוח

צפון קרוליינה, אחת המכללות המפוארות בהיסטוריה, מציגה השנה קבוצה צעירה ומפוצצת בכישרון. כמה רחוק הם מסוגלים ללכת?

עומר סלע

התאוששות מהירה

בשנתיים האחרונות, מאז עונת האליפות של 2005, איבדה צפון קרוליינה יותר שחקנים משמעותיים מכל קבוצה אחרת במכללות. בין העוזבים ניתן למצוא את שון מיי, רשארד מקנטס, ריימונד פלטון, מרווין וויליאמס ודייויד נואל. קבוצות אחרות שאיבדו את מרבית כוכביהם כמו קונטיקט, דיוק וטקסס, לא מוצאות את עצמן בין הקבוצות המדורגות. אבל המזל של הטאר-הילס הוא שלמרות כל האבידות, הם הצליחו, בעזרת שני שחקנים משמעותיים שחזרו מהעונה שעברה, חבורת צעירים מאוד מוכשרת שהצטרפה העונה, ספסל ותיק ומנוסה, מאמן מהטובים במכללות ותכנית כדורסל עם המון מסורת, להעמיד גם הפעם את אחד ההרכבים המרתקים והמסוכנים ביותר באמריקה.

כיאה למכללה ותיקה, גם לטאר הילס יש לא מעט סיפורים מעניינים להציע. השם למשל. האם תהיתם מהיכן הגיע אותו שם ציורי ויוצא דופן בעולם ספורט המכללות? לא דובים או פנתרים או אפילו ניצים ושאר חיות ומרעין בישין. עקבי הזפת. ובכן, מקור השם הולך יותר מ-230 שנים אחורה, להתיישבויות הראשונות של האנגלים במדינה החדשה והמרתקת שמעבר לים. מתיישבי צפון קרוליינה מצאו אותה עמוסה עצי אורן מפרישי שרף עד קצה האופק. הם היו עורמים את העצים בקבוצות גדולות, שורפים אותם ומכבים אותם באדמה. מבולי העץ המבעבעים היתה נשפכת זפת שחורה ודביקה, אותה היו אוספים בחביות ושולחים על פני הים חזרה אל הממלכה. אכן כלכלה משגשגת, מה שנקרא כסף שחור.

לא ברור איך התגלגל השם מהחביות אל העקבים ולסיפור קיימות לא מעט גרסאות. יש האומרים שהשם הגיע אחרי אחד הקרבות הקשים של הקרוליינים במלחמת העצמאות, בו הגנו על אדמתם מול האנגלים ולא ויתרו. "שימו זפת על רגליכם", הם אמרו לחיילים המובסים של וירג'יניה אותם פגשו בדרך. "אולי זה יעזור לכם לעמוד על אדמתכם". אכן מרגש. אחרי תקופת מלחמת האזרחים הכינוי הפך לתואר גנאי לתושבי קרוליינה, המתאר פרובינציאליות והשכלה נמוכה. משהו כמו ה'רדנקס' או ה'ווייט-טראש' המודרניים יותר. אנשי הקרוליינות, לעומת זאת, הפכו את השם לגאווה גדולה ועד לסיומה של המאה ה-19 השם הפך לסמלה של המדינה. במכללה של צפון קרוליינה החל להתפרסם עיתון שכינויו היה ה'טאר-היל' וקבוצות הכדורסל של המכללה אימצו את השם בשמחה. עד כאן ההיסטוריה. בואו נחזור לכדורסל.

עוד בוואלה! NEWS

מדיקור מי שפיר ועד בדיקת אקסום: מה השתנה בבדיקות גנטיות בהיריון?

ד"ר ינון חזן בשיתוף zap doctors
לכתבה המלאה

השיבה הביתה

פרט לוירג'יניה טק שניצחה השבוע בצ'אפל היל והשלימה ניצחון כפול על צפון קרוליינה (בכלל נראה שההוקיס אוהבים לשחק בדרך הטבק, אחרי שניצחו העונה גם את דיוק ו-וויק פורסט), לא הרבה קבוצות יכלו השנה לטאר הילס. למשחק מול וי-טק הם הגיעו מלאים באדישות וגאווה מטופשת, כמו שקורה לקבוצות שמנצחות בקלות רבה מדי. שני ההפסדים הנותרים שלהם העונה היו לגונזאגה, אי שם בתחילת העונה כשרוי וויליאמס עוד עבד על הכימיה הקבוצתית, ולצפון קרוליינה סטייט בדרבי הקטן לפני שבועיים. פרט לארבעת ההפסדים האלו הטאר הילס ניצחו את יתר 22 משחקיהם בהפרש ממוצע של 26 נקודות, וארבע פעמים אף חצו את רף מאה הנקודות. בכלל, הקבוצה ממוקמת במקום השני באמריקה בנקודות (88 למשחק, אחרי וירג'יניה מיליטרי) ובריבאונדים (42.5 למשחק, אחרי לקונטיקט), וגם במקום הרביעי באחוזים מהשדה (50.8 אחוז).

הקרדיט למספרים המרשימים הללו מגיע לרוי ווילאמס. אחרי ששיחק במדי המכללה תחת דין סמית' האגדי בסוף שנות השישים, ושימש מאוחר יותר כעוזרו של סמית' במשך עשר שנים, קיבל וויליאמס את משרת האימון בקנזס. אחרי 15 שנים מוצלחות כמאמן הג'ייהוקס (שקצת נפגמו בגלל הדיבורים על מתנות וטובות הנאה שהעניק לשחקניו שם), במהלכן לא החמיץ את טורניר המכללות אפילו פעם אחת, נקרא וויליאמס לשוב לצ'אפל היל ב-2003 כדי להרים את צפון קרוליינה מהקרשים אליהם היא נפלה תחת הדרכתו של מאט דוהרטי. שנתיים מאוחר יותר הוא כבר העניק לטאר הילס את תואר האליפות השלישי בהיסטוריה שלהם. וויליאמס, יליד צפון קרוליינה, הצהיר שזו העבודה עליה חלם כל חייו, ולא שלאמן בבירת כדורסל המכללות האמריקאית, קנזס, זה משהו שיש לזלזל בו. ובכל זאת, להיכנס לנעליו של דין סמית', אבי כדורסל המכללות המודרני והאיש שהשפיע הכי הרבה על שיטות האימון והבנת הכדורסל של וויליאמס עצמו, ולזכות באליפות כבר בשנתך השניה, זה לא דבר פשוט.

וויליאמס הוא מאמן של עבודה קשה. הוא לא מרפה משחקניו ולו לרגע ויורד עליהם על כל נפילת מתח וחוסר ריכוז. השחקנים שיוצאים מבין ידיו הם בדרך כלל סוסי עבודה חרוצים ושחקנים עם יסודות יציבים, הגנה חזקה ויכולות התקפיות בכל אגפי המגרש. הוא יודע לחלץ מכל שחקן את הדברים בהם הוא טוב ולשפר ללא היכר את חולשותיו, וזו גדולתו האמיתית. השחקנים אותם הוא מאמן הם שחקנים שלמים ומוכנים.

ראש החץ

שני שחקנים מובילים את הקבוצה הזאת, ולאו דווקא בנקודות, אלא יותר במנהיגות והכוונה. ריישון טרי (גארד, סיניור, 2.04 מ') עבר כמה שנים לא פשוטות בדרך למעמדו כיום. הוא הגיע לצ'אפל היל עם ציפיות גבוהות, אבל בשתי העונות הראשונות שלו בקבוצה הוא לא ראה יותר מארבע דקות מגרש למשחק, ואנחנו מדברים פה על שחקן בגובה של 2.04 שיכול לעשות כמעט הכל – לשמור, לקלוע מבחוץ וגם להשתחל לצבע. חברו לקבוצה דייויד נואל אמר עליו פעם שהוא יותר מוכשר מלברון ג'יימס. אמנם בקשר להשוואה הזו הדעות חלוקות, אבל מה שבטוח הוא שלטרי תמיד היה פוטנציאל. בשנתיים הראשונות שלו בקמפוס הכינוי שלו היה "הרדיו", בגלל חוסר יכולתו לקלוט את התרגילים של הקבוצה. הוא היה צריך הרבה יותר זמן מיתר חבריו כדי להבין מה רוצים ממנו על המגרש, ובארבע הדקות לערב אותן היה מבלה על הפרקט היה לו קצת קשה להיכנס למשחק.

בעקבות העזיבה ההמונית של כוכבי האליפות של 05' החליט וויליאמס שטרי, על אף חוסר ההתמדה שלו, יהיה הכוכב של הקבוצה. שחקנים מספרים שוויליאמס היה יורד לחייו של טרי במהלך האימונים, וממש צורח עליו בכל הזדמנות. וויליאמס מודה שמעולם לא פגש שחקן שהיה צריך לרדת עליו כל כך הרבה. בעונה שעברה הצליח טרי סוף סוף לממש חלק מהפוטנציאל שלו והפך לקלעי השני בטיבו בקבוצה. העונה, עם ההרכב המוכשר יותר, הוא אמנם קולע פחות נקודות, אבל נראה שהחשיבות שלו לקבוצה משמעותית בהרבה, בעיקר בגלל שהוא השחקן הוותיק ביותר בחמישייה הצעירה של ההילס. בקשר להמשך דרכו, אם הוא ירצה להצליח בליגה של הגדולים טרי יצטרך לקחת איתו את כל מה שהוא יכול מרוי וויליאמס, כי ב-NBA אף אחד כבר לא יצעק עליו או ינסה לחנך אותו. אם הוא לא יהיה טוב הוא פשוט ילך הביתה.

המנהיג השני של הקבוצה הוא טיילר הנסברו (פורוורד, סופמור, 2.07 מ'). עונת הפרשמן של הנסברו היתה אחת העונות הגדולות שראו בצ'אפל היל מאז ומעולם משחקן בשנתו הראשונה. ובמכללה ממנה יצאו שחקנים בינוניים וסבירים כמו בוב מקאדו, ג'יימס וורת'י, סם פרקינס, בראד דוהרטי, ראשיד וואלאס, ג'רי סטקהאוס, וינס קרטר, אנטואן ג'יימיסון ואחד, מייקל ג'ורדן, זה לא רע בכלל. הוא סיים עונה יוצאת מן הכלל עם ממוצע של 18.4 נקודות למשחק, כולל תצוגת על של 40 נקודות על הראש של ג'ורג'יה טק, בה שבר שני שיאים שונים – הכי הרבה נקודות של פרשמן ב-ACC, והכי הרבה נקודות של כל שחקן בהיכל דין סמית' בצ'אפל היל. את העונה בסיום העונה הוא גם הפך לפרשמן הראשון אי פעם שנבחר לחמישייה הראשונה של ה-ACC. יש כבוד.

השנה, למרות התחזקות הקבוצה סביבו, הנסברו נשאר דומיננטי. אחרי שנה שהפכה אותו לשחקן מיתולוגי באחת המכללות הגדולות בהיסטוריה, שנה בה כבר הוחלט שהמספר שלו יקבל את הכבוד המפוקפק של תלייה מהתקרה, היה קשה מאוד לבקש מהילד בן ה-21 שיעמוד בתקוות שתלו בו. הציפיות ממנו להיות מועמד לשחקן השנה של המכללות מעט התבדו, אבל הוא עדיין מוביל את הקבוצה בנקודות (18.3 למשחק) ובריבאונדים (7.8 למשחק). הנסברו הוא סוס עבודה. מספרים שבפגרה הוא נעמד כמעט מידי יום מאחורי המכונית המסחרית של מאמן הכושר של המכללה ודחף אותה סביב מגרש החניה של היכל הכדורסל. הכינוי שלו הוא "סייקו טי", ואף אחד לא רוצה להיכנס איתו לקטטה. העונה הוא גם מבין שאי אפשר לקחת אליפות לבד, במיוחד אחרי ההדחה על ידי ג'ורג' מייסון בסיבוב השני של הטורניר בעונה שעברה.

ילדים זה שמחה

את ההרכב משלימים שלושה פרשמנים מצוינים, שהפתיעו רבים בבגרות המשחק והאינטליגנציה שלהם, בתקשורת בינם לבין הותיקים, בינם לבין עצמם ובינם לבין המאמן. רוי וויליאמס ידוע כמאמן שלא אוהב לתת יותר מידי קרדיט לפרשמנים, אבל בשלישייה הזו הוא מאמין מאוד. ברנדן רייט (2.08 מ', פורוורד) הוא אתלט נפלא ושחקן פנים מצוין. חסר לו כוח בפוסט והוא צריך להרים הרבה משקולות כדי להתחזק, והמחשבה על שחקן עם הכישרון שלו בתוך מבנה גוף שיתחזק לכיוון זה של הנסברו ממש מפחידה. הוא משחק עם המון סבלנות, יש לו הרבה מאוד אופציות התקפיות ברפרטואר וקשה להאמין שהוא פרשמן. רק צריך לראות את ההטבעות והאלי-הופים שלו כדי להבין איזה כשרון יש לשחקן הזה. היום הוא קולע 14.6, לוקח 6.6 ריבאונדים וחוסם 1.7 פעמים במשחק.

וויין אלינגטון (1.93 מ') וטיי לאווסון (1.78 מ') משלימים את הבק קורט. שניהם קולעים יותר מ-12 נקודות למשחק וב-39% מהשלוש. ללאווסון יש גם 5.2 אסיסטים ו-1.7 חטיפות. שניהם שחקנים שיכולים לעשות נקודות בשתי הדרכים האהובות על גארדים – זריקות ממרחק וחדירות פנימה. סטטיסטיקה מדהימה בקשר לאלינגטון מראה שכשהוא זורק יותר מ-6 זריקות למשחק מדאון-טאון, ולא משנה כמה הוא קולע מהן, הקבוצה מפסידה. הספסל הארוך והמעט יותר מנוסה של הקבוצה מונה את דני גרין (גארד, סופמור), דיון תומפסון (פורוורד, פרשמן), מרקוס גיניארד (סמול פורוורד, סופמור), ווס מילר (גארד, סיניור) ובובי פרייז'ר (גארד, סופמור).

צפון קרוליינה, סביר להניח, ירוצו חזק מאוד השנה. זו קבוצה שטובה בשני צידי המגרש, עם ההתקפה הדורסנית ביותר בכדורסל המכללות, הגנה אטימה ומשחק מעבר מהיר כברק. החיסרון העיקרי הוא, שוב, הגיל הצעיר וחוסר הניסיון, למרות שעם מאמן כמו וויליאמס קשה להאמין שהשחקנים יוכלו שוב להרפות מעצמם, כמו שעשו מול וי-טק. צפו לטורניר ארוך ומרתק מהטאר-הילס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully