וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סוויט דומיניק

דודי כפרי

7.2.2007 / 10:25

לדודי כפרי אין בעיה עם העובדה שפייטון מאנינג קיבל MVP בסופרבול. הבעיה שלו היא שדומיניק רודס לא זכה. לא נפרדים מהעונה

אני מודה שקצת התלבטתי אם לכתוב את זה, כי מגיע לפייטון מאנינג. הוא עבר הרבה מאד בשנים האחרונות ובסופו של דבר, כבר היו שחקנים פחות ראויים שזכו ב-MVP (מישהו אמר בריידי ב-2001?)

זה גם לא מרגיז אותי כמו שחשבתי במהלך המחצית השנייה של הסופרבול, כשקיוויתי שדומיניק רודס יזכה לנסוע לדיסניוורלד, אבל בכל זאת, זה מטריד. רודס היה צריך להיות MVP במשחק הזה, לא מאנינג. הסיבה פשוטה מאד: הקולטס ניצחו בעזרת תוכנית משחק הכי לא פייטון מאנינגית שיש, תוכנית משחק שתוכננה כדי למנוע ממנו להפסיד את המשחק. ועל זה לא מגיע פרס.

באופן רשמי וגמור, עם עשרות חותמות גומי, פייטון מאנינג הוא עכשיו סופית אחד הגדולים. אבל רודס הצטיין במשחק הזה כמו שבוב סאנדרס היה ה-MVP של הפלייאוף. פייטון? כמו שנאמר בספר גאוני על כדור הארץ, פייטון היה "לא מזיק ברובו".

אחרי שמאנינג ניסה פעם אחת למסור לעומק בפתיחת המשחק, מסירה סופר מדוייקת אם כי לשחקן הלא נכון, דאנג'י החליט שהוא לא ייתן לקוורטרבק שלו להפסיד את המשחק. מאז הוא נתן לו לזרוק לעומק בדיוק פעמיים. פעם אחת כשרג'י ויין היה כל כך פנוי שאפילו רקסי היה מצליח (בעצם - אולי הוא לא) להשלים. הפעם האחרונה היתה במחצית השניה, אחרי ששיקגו צימצמו ל-5 נקודות הפרש, זריקה שמרווין האריסון כמעט תפס באקרובטיות. ולא שפייטון ניסה להסתיר את חוסר שביעות הרצון שלו מקריאת המהלכים הכל כך שבלונית. בכל פעם שהוא ניסה למשוך לכיוון קצת יותר יצירתי או הרפתקני, דאנג'י עצר אותו ונתן את הכדור לצמד אדאי-את-רודס שירוץ עוד קצת. מקסימום מסירה של 7 יארד לפה ו-12 לשם.

הגישה של דאנג'י הייתה נכונה. כשפייטון ניסה לשכנע את דאנג'י ללכת על שתי נקודות ביתרון 14:15, המאמן לא הסכים. הוא עשה את הדבר הנכון. שיקגו של הסופרבול היתה קבוצה חד מימדית עם התקפה מזעזעת ברמות ואין שום סיבה להסתכן. צריך לשחק פוטבול סטנדרטי ופשוט ביותר, והניצחון יגיע.

רודס פ...נג רודס

אבל פייטון ביצע, וביצע במדויק. אז מה פה לא בסדר? אם שיקגו שלחה את הסייפטים שלה עמוק למה להסתכן? הבעיה היא שאחת הקלישאות בפוטבול היא "תן לקוורטרבק מספיק זמן, והוא יעשה מה שהוא רוצה". פייטון, בזכות ההגנה הלא תוקפנית של שיקגו, קיבל ה-מ-ו-ן זמן ושחקן ברמה שלו אמור למצוא חורים גם במרחק של יותר מ-8 יארד. זאת אירוניה נחמדה שאת פרס השחקן המצטיין הוא קיבל במשחק שבו הוא לא עשה שום דבר ממה שהוא רגיל ואוהב לעשות, ואם כבר מגיע, הרי שקו ההתקפה שלו, שנתן לו כל כך הרבה זמן, ראוי לא פחות, ובמיוחד אמורים הדברים לגבי ג'ף סאטרדיי, שהעביר לו את כל הסנאפים בצורה חלקה.

דומיניק רודס זכה בפלייאוף הזה לכינוי החיבה "דומיניק פ...ג רודס", כינוי שהגיע בזכות מהלכים גדולים במשחק בבולטימור. הרייבנס לא מבינים עד עכשיו איך מי ששבר אותם מכל התקפת המיליונרים הוא הרודס הזה. מול הפטריוטס ראינו את פייטון, ובסופרבול זה שוב היה השחקן שלא נבחר בכלל בדראפט. כמו שהיה עד עכשיו בפלייאוף, אדאי (שנבחר בסיבוב הראשון, אגב), התחיל בריכוך, ובמחצית השניה שמו את הכדור ביד של השחקן שעשה כל המהלכים הגדולים. פייטון יצא למסירה 12 פעמים במחצית השנייה והשיג בסה"כ 54 יארדים. אדאי רץ 7 פעמים ל- 39 יארד (ועוד 4 תפיסות מתוך 8 המסירות המוצלחות של פייטון ל- 19 יארד). רודס? 14 ריצות ל-87 יארד, כמעט כמו אדאי ופייטון ביחד. בדרייב האחרון, 5 דקות לסוף ביתרון של 12 נקודות, הוא היה השחקן היחיד שנגע בכדור.

גם האוהדים הכי שרופים של אינדי, שאכלו מרודס הרבה מרורים עד הפלייאוף הזה, הסתכלו בתדהמה במסך כשראו שהקבוצה שלהם עושה הכל כדי שמאנינג לא יצטרך לקחת את המשחק על עצמו, והאיש הכי חשוב בתוכנית המשחק ההתקפית של הקולטס מוביל אותו אל הבאר.

ואולי לאבי הוא בכלל ה-MVP?

במספר מקומות נאמר שרקס גרוסמן היה צריך לקבל את ה-MVP של הקולטס, קביעה לא נכונה. זאת לא אשמתו, זאת אשמת מי ששם אותו על המגרש. האינטרספשן שהוא מסר לידיים של בוב סאנדרס היה פשוט קלאסיקה. ברנארד בריאן השאיר אבק לקורנר, ראה שגם הסייפטי במרחק של איזה 5 יארד ורץ בשמחה בדרך ל-6 נקודות בטוחות. הוא רק לא לקח בחשבון שגם הכדור, שהגיע גם ככה באיחור, יהיה חלש באיזה 5 יארד ולאמצע במקום החוצה, שם זו הייתה מקסימום מסירה לא מושלמת. זה רקסי, ואת זה כולם כולל כולם ידעו הרבה לפני המשחק. אז מול ניו אורלינס ופרד תומאס זה הספיק, אבל מול הגנת מסירה טובה למדי זה היה רחוק מאד מזה. פשוט הופעה מביכה, רעה ועלובה, אבל לא משהו שלא ידענו קודם. יש סיבה טובה שהוא נחשב לאחד הקוורטרבקים הכי גרועים שהגיעו אי פעם לסופרבול.

אם אתה לוקח שחקן כל-כך מוגבל, ועוד קושר לו את הידיים, לפחות תבנה תוכנית משחק מתאימה. תן לתומאס ג'ונס לרוץ 50 פעם. תבנה מערכים על פני מערכים של מסירות קצרות, רברסים של ראשיד דיוויס פה ושם. במחצית ראית שההגנה שלך עוד מעט קורסת מעודף מאמץ וגם אז לא ראינו שינוי בתוכנית המשחק. בעצם, היה שינוי קל - נתנו לגרוסמן לזרוק יותר בחופשיות, מול הגנה שהוכיחה שהיא לא פראיירית.

גם תוכנית המשחק ההגנתית של לאבי סמית' היתה שערורייתית ולא היה בה שום ניסיון לשנות או לתקן.שחקני קו ההגנה ניסו להגיע בלי הצלחה לפייטון, השאירו את המסירות הקצרות פתוחות כל המשחק וגם המשיכו לנסות לתקל את הכדור במקום את השחקן. שום דבר יצירתי, שום דבר מתוחכם, שום דבר שונה.

באופן הפוך על הפוך, דווקא התקפת הקולטס שיחקה לאט והתישה את ההגנה שמולה. סמית קיבל נקודת פתיחה אידיאלית עם ההחזרה והחטיפה, וזרק אותה לפח עם תוכנית משחק גרועה ואחר-כך עם חוסר יכולת לשנות את עצמו או להתאים את עצמו באיזו שהיא צורה. גם במשחק הזה, טוני דאנג'י עשה בית-ספר ליריב שלו, והפעם הוא אפילו לא היה צריך להתאמץ יותר מדי בשביל זה.

בסופו של יום, פייטון רוכב אל השקיעה עם טבעת אליפות, דבר שנראה בשלב כלשהו בלתי אפשרי למישהו ממשפחת מאנינג, ומקומו בקנטון מובטח. לאבי הוא מאמן טוב עם עתיד שאולי עוד ילמד מהשגיאות שלו בסופרבול. רודס? הוא בכלל שחקן חופשי, בלי תואר MVP שהגיע לו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully