אינדיאנפוליס קולטס זכתה בסופרבול

אינדיאנפוליס קולטס היא אלופת ה-NFL לעונת 2006. לראשונה מאז עברו הקולטס מבולטימור, בשנת 1984, הם הגיעו לסופרבול - וגם זכו בו, לאחר ניצחון 17:29 על שיקגו ברס.

זה לא היה משחק גדול, למעט הרבע הראשון בו, אבל מבחינת העיר אינדיאנפוליס ולפחות שניים מהאנשים שמבלים בה את מרבית השנה - הקוורטרבק פייטון מאנינג והמאמן טוני דאנג'י - זה היה משחק ענק. למעט הרבע הראשון הקולטס שלטו במשחק לכל אורכו, היו טובים יותר, נחושים יותר ומדוייקים יותר. מאנינג ודאנג'י, שניים שנחשבו לכאלה שיודעים להתחיל אבל לא לגמור, הורידו קוף ענק מהגב. עד לבוקרו של ה-5 בפברואר (שעון ישראל) לא הייתה להם טבעת אליפות. עכשיו יש.

בתחילת העונה עזב את הקולטס הרץ אדג'רין ג'יימס. החשש הגדול בעיר היה שלא יימצא לו מחליף, כי דומיניק רודס לא שיכנע וג'וזף אדאי הוא בסך הכל רוקי. ובכן, השניים הללו עשו עבודה ענקית במשחק הגמר. רודס רץ ל-113 יארד וטאצ'דאון, אדאי רשם 77 יארד בריצה ו-66 בתפיסה. השניים הללו ניצחו על משחק ההתקפה של אינדי, יחד עם ניהול משחק נבון של דאנג'י ומאנינג ועם נחישות של הגנה שירדו עליה לכל אורך העונה ועשתה את העבודה בצורה הטובה ביותר. דאנג'י הפך למאמן האפרו-אמריקאי הראשון בהיסטוריה שזכה בסופרבול ולשלישי שעשה זאת כשחקן וכמאמן. מאנינג זכה בתואר ה-MVP.

ובצד השני - שיקגו ברס. קבוצה שהגיעה לסופרבול בזכות ולא בחסד, אבל עם עצם ענקית שתקועה בגרון - הקוורטרבק רקס גרוסמן. גרוסמן היה פשוט פאתטי, ולא הצליח להתאים את עצמו לרמה. זה פגם קשות במשחק של הברס, שקיוו לזכות בתואר לאחר 21 שנים ולא צלחו במשימה.

זה התחיל בצורה שפשוט לא תיאמן. אינדיאנפוליס, שהתקשתה לכסות את הבועטים של הקבוצות המיוחדות מהקבוצה היריבה בכל העונה, נתקלה במחזיר הכי קטלני בליגה, דווין הסטר. הסטר, שרשם שישה טאצ'דאונים במהלך העונה, עשה את זה בפעם השביעית, במשחק הכי חשוב - עם החזרה לבעיטה של אדם וינאטיירי. אין דגלים על הקרקע, והמהלך הראשון של שיקגו הסתיים בטאצ'דאון - 0:7. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של הסופרבול שבעיטת פתיחה מוחזרת לטאצ'דאון.

פייטון מאנינג נכנס לאט למשחק, ובדרייב הראשון של הקולטס נחטף, אבל אינדיאנפוליס עצרה את רקס גרוסמן ושיקגו. זה הספיק למאנינג כדי לנהל דרייב מצוין, שהסתיים בלייזר של מאנינג, עם הלחץ עליו, לרג'י וויין ל-53 יארד. וויין נכנס לאנדזון, קבע 6:7, בעיטת הנקודה שאחרי הוחמצה.

המשחק הפך לקרקס. שיקגו קלטה את בעיטת הפתיחה שלאחר הטאצ'דאון אבל השמטה (פאמבל) העבירה את הכדור לקולטס. ואז מסר מאנינג לא טוב לרץ ג'וזף אדאי, אדאי השמיט והפעם הברס השתלטו על הכדור. ריצה ענקית של תומאס ג'ונס, הרץ האחורי של שיקגו, ל-52 יארד, העמידה את הברס על סף האנדזון (קו השער) של אינדיאנפוליס. גרוסמן מסר מצוין למוחסין מוחמד - 6:14 לשיקגו ברבע ראשון מופלא.

מזג האוויר המשיך לתעתע ושיקגו איבדה עוד כדור, שלא נוצל לנקודות. הרבע הסתיים בתוצאה 6:14 לשיקגו. מאזן איבודי כדור ברבע: שלושה על הקרקע (שניים של שיקגו, אחד של אינדיאנפוליס), אחד באוויר (של אינדיאנפוליס).

הקולטס פתחו את הרבע כשהכדור ברשותם ותמרנו לכיוון האנדזון של שיקגו, במספר מסירות מדויקות של מאנינג וריצות טובות של אדאי. אבל הברס עצרו את הקולטס, שהסתפקו בשער שדה של אדם וינאטיירי - 9:14 לשיקגו.

הברס שוב נעצרו, כשגרוסמן המאותגר התקפית פשוט לא יכול לעשות דבר מול הקולטס. מאנינג קיבל שוב את הכדור, וזה מה שהיה צריך. הגשם על המגרש התחזק, מה שלא הפריע למספר 18 לנהל היטב את משחק קבוצתו. בסיומו של דרייב מצוין נכנס דומיניק רודס לאנדזון, והפרסות עלו ליתרון ראשון במשחק - 14:16.

הברס קיבלו מכה נוספת כשהתברר שסדריק בנסון, אחד משני הרצים המובילים של הקבוצה, לא יכול להמשיך בשל פציעת ברך שספג ברבע הראשון. אם גם כך ההתקפה שלהם מדשדשת בשל היכולת המוגבלת של גרוסמן, כעת הם היו חד מימדיים בטירוף בגלל הנטישה של בנסון.

טרגדיית האיבודים של שיקגו נמשכה. אחרי שהברס השתלטו על פאמבל, גרוסמן החזיר לקולטס את הכדור במיידי לאחר שלא השתלט על כדור שהועבר אליו מאחור. אבל הפעם בראיין אורלכר עצר את אדאי, ואינדיאנפוליס קיוותה להסתפק בשער שדה של אדם וינאטיירי, אבל הבעיטה שלו הלכה שמאלה. 14:16, תוצאת המחצית. מאזן איבודים ברבע: שניים, על הקרקע (אחד של שיקגו, אחד של אינדיאנפוליס).

אחרי הופעה של פרינס במחצית (לא רע, לא רע דווקא) פתחו הקולטס באותה מגמה בה ירדו להפסקה. מסירות קצרות, גיחות של אדאי המצוין ושבירה הדרגתית של הגנת הברס. אלא שהדובים שוב החזיקו מעמד ולא נתנו לאינדי להיכנס לאנדזון. הפעם וינאטיירי דייק בבעיטה - 14:19 לקולטס, בדרייב שלקח 7.5 דקות ונוהל למופת - אבל שוב, בלי טאצ'דאון.

גרוסמן המשיך לנהל את המשחק באופן מביש ובשתי נפילות התרחק מהמטרה והחזיר את הכדור לקולטס. שערורייה. את הדרייב הבא של אינדי פתח רודס בריצה של 36 יארד והקולטס המשיכו להתקדם לאחר תפיסה בקסדה, שקידמה אותם עוד לעבר האנדזון של שיקגו. הדובים שוב עמדו בפרץ, ואינדי שוב הסתפקה בשער שדה, שהשאיר את שיקגו במרחק של פוזיציה אחת משוויון - 14:22.

שיקגו קיבלה את הכדור בעמדה נוחה, אבל גרוסמן המזעזע שוב הצחין במשחקו. רובי גולד בעט מדויק מ-44 יארד לשער שדה - 17:22 לאינדי.

שיקגו הצליחה סופסוף לבלום את הקולטס ולהחזיר לעצמה את הכדור, וגרוסמן התעקש לגמור, פחות או יותר, את המשחק. מסירה מאולצת מצאה את הידיים של מגן הפינה קלווין היידן, שרץ 56 יארד לתוך האנדזון של הברס - 17:29, ועכשיו הדובים צריכים נס גדול.

ואז גרוסמן המשיך במופע האימה. מסירה ארוכה לכיוון ברנרד בריאן מצאה את בוב סנדרס, מגן הפינה של אינדיאנפוליס. לברס פשוט לא היה סיכוי במשחק עם דמוי-קוורטרבק כזה. הם הצליחו להשיג בחזרה את הכדור, אבל השעון הלך ותיקתק, ועם גרוסמן בעמדת המוביל זה פשוט נראה מזעזע.

אינדיאנפוליס המשיכה לטחון שעון, שיקגו נראתה מיואשת לגמרי. לברס פשוט לא היה מה לעשות מול הריצה של הקולטס ובעיקר מול גרוסמן שלהם. אינדי המשיכה להחזיק בכדור, רודס טחן עוד קצת יארדים ואת השניות על השעון, ולדובים לא הייתה יותר תשובה. 17:29 בסיום.

קצת מספרים:

אינדיאנפוליס:

פייטון מאנינג (השחקן המצטיין במשחק) - 25 מ-38, 247 יארד, טאצ'דאון ואיבוד אווירי
דומיניק רודס - 21 נשיאות, 113 יארד על הקרקע, טאצ'דאון
ג'וזף אדאי - 19 נשיאות, 77 יארד, 10 תפיסות, 66 יארד


שיקגו:

רקס גרוסמן - 20 מ-28, 165 יארד, טאצ'דאון, שני איבודים אוויריים ואחד על הקרקע
תומאס ג'ונס - 15 נשיאות, 112 יארד


מאזן איבודים ברבע האחרון: שניים אוויריים (שניהם של שיקגו). מאזן איבודים סופי: שמונה - חמישה לשיקגו, שלושה לאינדיאנפוליס.