הצילו את הבית. בקושי

כיאה למעמדו, ולאור ההיסטוריה הרפואית שלו, זוכה ניקולה וויצ'יץ' לפריבילגיות מסוימות באימונים. לקראת סיומם נוהג הקרואטי להתפנות לשולי המגרש וזוכה לטיפול ממושך ברגליו. הרגליים של וויצ'יץ' הן במובנים רבים הרגליים של מכבי. הרגליים של המדינה. קודם לכן משייף וויצ'יץ' במרץ את קליעת החצי הוק שלו, שפיתח לדרגת אומנות. למכבי מספר תרגילים שכל תכליתם היא למסור את הכדור לוויצ'יץ', המתמקם בעמדה ממנה מתחיל את המהלך, סמוך לאזור הצבע. הוא חופר בגבו שמאלה, לכיוון הסל, מעביר את הכדור ליד ימין ומשם לזריקת הוו. באימונים של מכבי אין מי שיעצור את המוב הזה. גם המאמנים האירופאים טרם מצאו לכך תשובה.

מכבי פיתחה העונה תלות כה מוחלטת בוויצ'יץ', עד שקשה למצוא לכך מקבילה בעבר. גם אם מרחיקים לימיהם של מיקי ברקוביץ', דורון ג'מצ'י, קווין מגי ז"ל או נייט האפמן יבדל"א. ביורוליג ירד וויצ'יץ' פעמיים בלבד מדאבל-פיגרס בנקודות, ובשמונה מתוך 13 משחקים רשם ארבעה אסיסטים ומעלה. שחקני מכבי מעריצים אותו. וויצ'יץ' הוא מכבי ומכבי היא וויצ'יץ', משנן היום כל מאמן מתחיל באירופה: אולם חרף כל התחבולות וניסיונות החיסול הממוקד למיניהם, נותר הפנומן הקרואטי יציב ואיתן.

התלות בשחקן אחד, טוב ככל שיהיה, עשויה להתברר כחרב פיפיות. "אנחנו תלויים בניקולה יותר מדי ובסוף הוא יתייבש לנו", התרה וויל ביינום. פברואר כבר כאן, והאוויר בריאותיו של הקרואטי הופך דליל מסורתית בשלב זה של העונה. אבל גם נוון ספאחיה יסכים שאם כבר מפקיד את עתיד קבוצתו בידי שחקן אחד, עדיף שייקרא ניקולה וויצ'יץ'.

ניקולה וויצ'יץ': 13 מש', 32:01 דק', 17.5 נק' (58.5% ל-2, 47.1% ל-3, 77.6% מהקו), 7.8 ריב', 4.4 אס', 3 איב', 24.2 נקודות מדד.

בקיץ האחרון דרק שארפ נעלב. כשהנהלת מכבי ישבה לנהל משא ומתן עם מספר שחקנים לפניו ודחתה את המגעים עימו, היה השחקן הכי מקופח כלכלית בתולדות המועדון פגוע עד עמקי נשמתו. הוא חש כי לקחו אותו כמובן מאליו. עמוק בתוך חודש יוני, כששארפ המתין בארה"ב לפנייה המיוחלת ממכבי, שתי הצעות קונקרטיות אחרות הונחו על שולחנו. שארפ דחה אותן על הסף, וחיכה, עד שבשלב מסוים נראה שסבלנותו עמדה לפקוע. "הפועל ירושלים אולי היתה יכולה לקחת אותו בקיץ", סבור מקורב לשחקן, "אבל בירושלים לא דיברו בכלל עם דרק, אולי כי לא הבינו כמה עמוק היה השבר".

אבל אז הגיעה שיחת הטלפון ממוני פנאן, וטיוטת החוזה החדש הוחלפה תוך מספר ימים. בסיומו של המשא ומתן יכל שארפ להתהדר בחוזה חסר תקדים, בוודאי בהתחשב בגילו המתקדם ובמועדונו, שאינו ידוע ביחס חומל לשחקנים ותיקים (ראו המקרים של מיקי ברקוביץ' ונדב הנפלד): שלוש שנים, עם אופציה לעונה נוספת. "אם לא מוני, דרק אולי לא נמצא היום בקבוצה", חושף מקורבו. שארפ נשאר, והיתר היסטוריה.

המתאזרח הווטרן היה אמור להביא העונה בעיקר מנהיגות. בפועל, חורגת תרומתו הרבה מעבר למישור המנטלי. יותר מפעולות ההתאבדות המוכרות והאנרגיות הבלתי ניתנות לכימות שהוא מזרים למכבי העייפה, שארפ מצוי בשיאו מבחינה מקצועית. סטטיסטית, זו העונה הטובה בקריירה שלו: שארפ מקבל יותר דקות משחק מבכל עונה אחרת (25:33), קולע יותר (11.3), מוסר יותר (1.8), חוטף יותר (1.8) ותורם יותר בריבאונד (2.1). התשוקה והאמביציה של הילד הנצחי ממגדל העמק, כך נראה, רק גוברת עם השנים.

"בקיץ האחרון ראיתי מי חתם והבנתי שה'רול' שלי בקבוצה ישתנה. ראיתי מי הגארדים שלנו וחשבתי שאשחק יותר, שיצטרכו אותי יותר", הפתיע שארפ לאחרונה. נתון רלוונטי נוסף: המחסור באסרטיביות של יתר חבריו לקו האחורי מחייב את שארפ לזרוק יותר לשתי נקודות ולחדור לסל. עד כה ביורוליג זרק 36 פעם משתיים, כשבארבע העונות הקודמות, לשם השוואה, לא חצה ולו פעם אחת את רף 20 הזריקות לשתיים בתום השלב הראשון. האנרג'ייזר של פיני ודיוויד הפך לעת זקנה לאחד משחקני המפתח במערך. ולא פחות משהנתונים מחמיאים לשארפ, הם מעידים על חולשתם של יתר הגארדים.

דרק שארפ: 13 מש', 25:50 דק', 11.8 נק' (52.8% ל-2, 57.8% ל-3, 90.2% מהקו), 2.5 ריב', 1.8 אס', 1.2 איב', 13.2 נקודות מדד.

ליאור אליהו זורק לסל. פעם ועוד פעם, מהפינות, מאזור הפוסט, אלכסונית לסל, מקו העונשין. יתר חבריו לקבוצה ספונים זה מכבר בחדר ההלבשה, רוב רובם של העיתונאים התפזרו, אבל אליהו ממשיך לזרוק. אליהו אתלטי, נע טוב, מסיים טוב, אבל הקליעה היא עקב האכילס שלו. קצת כמו מייסיאו באסטון.

בתחילה הכדורים פוגעים בטבעת וקופצים החוצה, אך אז מצליח הפורוורד הצעיר לחבר סדרה של קליעות מדויקות. "מצוין, ליאור", משבח גיא גודס. גודס וגוט עובדים איתו ברוטציה. רק כשאליהו מצליח לקבור כעשר רצופות מהעונשין, מואילים המאמנים לקצוב את משך האימון האישי. "עוד שלוש וסיימנו", אומר גודס. כשהזריקה השלישית צוללת פנימה אליהו קופץ ומרים אצבע לשמיים, כאילו זה עתה ניצח במו ידיו את פנאתינייקוס. נוון ספאחיה יצטרך אותו במיטבו מול היוונים.

קשה שלא להתאהב בחן של אליהו, בקלילות, בכדורסל שהוא מציג למתחילת העונה. כשפיני גרשון נשאל אשתקד על הכישרון הצעיר ועל אפשרות שילובו במכבי הוא היה סקפטי. אולם שלושה חודשים וחצי בתוך העונה, השורה הסטטיסטית שהוא מעמיד – 11.8 נקודות, 5.1 ריבאונדים ו-1.6 אסיסטים – הופכת את אליהו לאחד המתחרים הבולטים על תואר תגלית העונה במפעל. האירוניה היא שעל הרכש המבריק ביותר שביצעה מכבי העונה חתומים דווקא שמעון מזרחי ומוני פנאן, ולא נוון ספאחיה.

ליאור אליהו: 12 מש', 22:27 דק', 11.8 נק' (60% ל-2, 63.9% מהקו), 5.1 ריב', 1.6 אס', 1.5 איב', 14.2 נקודות מדד.

אם יש שחקן אחד שבאמת ביכה את לכתו של פיני גרשון, הרי זהו שרון ששון. יחסו של גרשון כלפיו אמנם היה ציני למדי ודקות המשחק שלו נעו על הסקאלה שבין אפס לשלושים, אבל ששון רכש לעצמו מעמד במכבי. הוא נראה אשתקד אסיר תודה על כל דקת משחק; שלשות הקלאץ' ואופיו הנוח הפכו אותו לחביבם של האוהדים.

אבל הכל השתנה עם החלפתו של גרשון בספאחיה, ורכבת הפורוורדים שהונחתה בנוקיה (ביופורד, יסאיטיס, אליהו). יחד עם האזרח הטרי ג'יימי ארנולד ויניב גרין, ששון נפל קורבן לעומס היתר, מה גם שספאחיה הודה בהמשך שלא ידע שששון הוא סמול פורוורד. הפקק האדיר בעמדות 3 ו-4 סתם עליו מעשית את הגולל, ולא הותיר לו סיכוי רב לדקות משחק משמעותיות.

ואכן, מלבד הבלחה קצרה במשחק הביתי מול לובליאנה, ששון לא מהווה במכבי הנוכחית פקטור. ניכר שאיבד הרבה משמחת החיים בחודשים האחרונים, ומתחילת העונה הוא מסרב בתוקף להתראיין. אולי בגלל הבטן המלאה על ההתנהלות בעניינו. כל עוד השלשות לא צוללות פנימה (22 אחוז), ואם היכולת ההגנתית לא תשודרג דרמטית וסימאס יסאיטיס ימשיך לספק את הסחורה, ששון לא יחלץ משולי הרוטציה.

שרון ששון: 11 מש', 9:13 דק', 3.2 נק' (45.5% ל-2, 22.2% ל-3, 86.7% מהקו), 2.1 ריב', 0.5 אס', 0.4 איב', 2.4 נקודות מדד.

גרין, בניגוד לששון, מעולם לא אהב את גרשון. הפורוורד, שפתח את הקדנציה במכבי עם משחק בלתי נשכח בקובנה ותואר שחקן המחזור ביורוליג, הלך ונמק על הספסל ככל שנקפו הימים. גרשון אהב את האגרסיביות של גרין ומשחקו חסר הפשרות, אך סלד מיכולת הקליעה המוגבלת, שהתבטאה באחוז נמוך מהשדה ומקו העונשין. מספרים שגרין גמר בדעתו בסיום העונה שעברה לעזוב את הקבוצה, אילו גרשון היה נשאר. אבל אז הגיע ספאחיה ועימו הרוח החדשה וההבטחות שפיזר לכל עבר אודות רוטציה רחבה שינהיג. ועולם כמנהגו נוהג.

גרין לא מצליח להתרומם. גורמים בצוות המקצועי של מכבי תלו בו את האשם לצניחה באינטנסיביות המשחק עם ירידתו לספסל של וויצ'יץ'. הדומיננטיות היתרה שמגלה העונה הסנטר הקרואטי פוגעת בגרין, בכל המישורים. כך שהוא נותר מאחור. גרין התדרדר מטה ברוטציה ומשהוחלט לקדם את פיליקס, במצוותה של הנהלת הקבוצה, הישראלי שוב נאלץ לשלם את המחיר. רק פעמיים ביורוליג זכה לכמות דקות דו ספרתית. מצבו הנוכחי, למעשה, גרוע עוד יותר ממצבו בשלב המקביל אשתקד. ובעצם, אולי גרין אינו הקורבן. הייתכן שהוא פשוט לא מספיק טוב?

יניב גרין: 10 מש', 6:52 דק', 2.4 נק' (44.4% ל-2, 66.7% מהקו), 1.8 ריב', 0.5 אס', 0.6 איב', 2.1 נקודות מדד.

רק חזר לעניינים, אבל שני המשחקים האחרונים, מול לובליאנה ובעיקר מול ציבונה, הוכיחו שהוא יהיה העונה דומיננטי יותר מאי פעם בעבר. עם זאת, ניתן יהיה לשפוט את יכולתו רק אחרי את טופ 16. אפשר להעריך כבר עכשיו שרק אם יתעלה יהיה למכבי סיכוי להעפיל להצלבה.

ספאחיה מבטיח. בעיקר מבטיח. שינהיג רוטציה רחבה, שיעשה מביינום בן אדם, שישפר את ההגנה, ירים את האינטנסיביות וישדרג את רמת קבלת ההחלטות של שחקניו בדקות הסיום. בינתיים, דבר מכל אלו לא קורה. לזכותו של ספאחיה ייאמר שהוא נאלץ להתמודד העונה עם מקבץ נדיר של בעיות. מקצועיות, מנטליות וניהוליות. אבל זה לא פוטר אותו מאחריות. בינתיים, ספאחיה לא לוקח אחריות מלאה. הסגל לא שלם, אין הבדל בין המקום הראשון לשני, השחקנים לא מבצעים הוראות, הכי חשוב לנצח בסיום.

"ספאחיה יודע למכור טוב את הדברים", אומר מאמן נבחרת ישראל צביקה שרף, "אבל יש דברים שלא ברורים לי אצלו. בחירת הזרים, שילוב הזרים, שיטת המשחק. ספאחיה אמר שיראה שאפשר לשחק עם רוטציה של 12 שחקנים. אני טענתי שזה בלתי אפשרי, גם פיני אומר את זה. בפועל, במכבי יש היום רוטציה של בין שמונה לתשעה שחקנים.

"יש למכבי בעיה בזהות, בהחלטות ההגנות וההתקפיות", ממשיך שרף. "נראה לי שלא החליטו אם ללכת על השיטה של העונה שעברה, שלא בהכרח מתאימה לסגל הקיים, או ליצור דברים חדשים שכן מתאימים לסגל השחקנים. בחירת הזרים הלא טובה אולי גם נובעת מאופי של מאמן, שסומך יותר על שחקנים אדריאטים מאשר על אמריקאים. פעם מכבי הייתה קבוצה ישראלית עם השפעה אמריקאית. אולי היום היא קבוצה ישראלית עם השפעה סרבית".

אלו שבועיים קריטיים עבור ספאחיה ומכבי. הפסד לפנאתינייקוס ואפשר להיפרד לשלום מהמקום השני. בשבוע הבא יש גביע. נתון סטטיסטי: כל מאמן מכבי שאיבד את הגביע לא הצליח לשמור על הג'וב שלו בסיום העונה, גם אם החזיק בחוזה לעונה נוספת, כמו במקרה של ספאחיה.