וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עד הבאר, לא יותר

תומר עמיעז

1.2.2007 / 8:55

טוני דאנג'י, שהגיע לסופרבול, נחשב לאחד שיודע להביא קבוצה לפלייאוף אבל לא לנצח. תומר עמיעז נזכר בעוד כמה מאמנים כאלה

יש מאמנים שמביאים אליפויות, יש מאמנים שמביאים בחירות טובות בדראפט ויש את המאמנים שהכל מתקתק אצלם בעונה הרגילה ומשהו רע קורה ברגע שמגיעים לפלייאוף. הבאנו בפניכם את המובחרים שבהם, אתם רשאים, כמובן, להוסיף את אלה שעולים על דעתכם.

אליפות אחת. רק אחת

אם היו עורכים רשימת מאמני עונה רגילה בשנת 1995, מאמן הבייסבול בובי קוקס לא היה נכנס אליה בשום פנים ואופן. הוא אימן עד אז במשך 15 עונות, רק בחמש מהן הגיע לפלייאוף, אבל בשלוש מתוך החמש הגיע אל סדרת הגמר, ופעם אחת זכה באליפות. אטלנטה ברייבס של אמצע שנות התשעים נשענה על שלשת המגישים המופלאה: מדוקס, גלאווין וסמולץ (שזכו ביניהם בפרס סיי יאנג שבע פעמים מתוך שמונה בשנים 1991 עד 1998).

בשנת 1996 הגיעו הברייבס אל סדרת הגמר מול היאנקיס. בשני המשחקים הראשונים בניו יורק סמולץ ומדוקס הובילו לנצחונות קלים, והיאנקיס ענו בנצחון קל במשחק השלישי באטלנטה. המשחק הרביעי התגלה כמשחק המכריע בסדרה: אטלנטה פתחה בסערה והוליכה 0:6 אחרי חמישה אינינגים ו-3:6 אחרי שבעה. בשלב זה בחר קוקס להעלות את הסוגר שלו וולרס (ששמר על רשת נקייה עד לאותו שלב) על מנת שישמור שני אינינגים. המהלך הזה, שהיום לא נראה חריג, נתפס בזמנו כמהלך קיצוני. וולרס נכשל במשימה לחלוטין, והיאנקיס השוו כבר בשמיני וניצחו בעשירי. בשני המשחקים שנותרו קפאו המחבטים של אטלנטה ולמרות משחק מצויין של סמולץ וסביר של מדוקס, היאנקיס זכו בסדרה ובאליפות.

הצלקת של הסדרה הזו כנראה הייתה עמוקה – למרות הכישרון הגדול שהיה בקבוצה היא לא זכתה באליפות נוספת. מאזן (מאז 1996): 10 עונות, 9 פלייאופים, 5 הדחות בסיבוב ראשון, שני גמרים.

פרסים כמו חול, ואין מה לאכול

בעונת 96/7 חגגה ליגת ה-NBA חמישים שנים. במסגרת החגיגות נבחרו 50 השחקנים הגדולים בהיסטוריה של הליגה, עשר הקבוצות הגדולות, ועשרת המאמנים הגדולים. כולם, חוץ מאחד, זכו באליפות. הוא זכה בשלושה פרסי מאמן השנה (אחד יותר מפיל ג'קסון ורד אוורבך ביחד) ולא הגיע אל סדרת הגמר אפילו פעם אחת.

דון נלסון עבר בשלוש תחנות מרכזיות בקריירת האימון שלו עד היום. בכל אחת מהן הוא חידש והוכיח יצירתיות. במילווקי מאמצע שנות ה-70 עד אמצע שנות ה-80 הוא המציא את הפוינט פורוורד. בגולדן סטייט מאמצע שנות ה-80 עד אמצע שנות ה-90 הייתה לו את אחת הקבוצות המלהיבות בליגה שזכתה לכינוי Run TMC.
בדאלאס הוא פיתח את קונספט האירופי הגבוה שזורק שלשות עם דירק נוביצקי.

בשלוש התחנות השיג נלסון מספר עונות של 50+ נצחונות, אבל דאלאס הגיעה אל הגמר רק עונה אחרי שהוא עזב. החולשה של קבוצותיו של דון נלסון היא שהן בנויות לרוץ ולא בנויות להגן, נוסחה שידועה כמצליחה בעונה הרגילה, אבל כושלת בפלייאוף, כשהקצב מואט, וקבוצות מתכוננות ביסודיות אל היריבה. מאזן: 27 עונות, 17 פלייאופים, 6 הדחות בסיבוב הראשון, אפס גמרים

אני, יש לי ניסיון

אם תשאלו פרשן פוטבול מקרי מה צריך כדי להצליח בפלייאוף, סביר שהוא יענה לכם "משחק ריצה והגנת ריצה". מרטי שוטנהיימר מאמין גדול בשני אלה. קבוצות שלו משחקות את מה שזכה לכינוי "מרטי בול" – משחק ריצה, משחק ריצה, משחק ריצה והגנה קשוחה. תפישת העולם שלו קובעת כי המסירה נועדה רק להקל על משחק הריצה, והמטרה היא להרוויח עמדה במגרש ולא מהלכים גדולים.

למרות שלכאורה הקבוצות שלו בנויות לפלייאוף, המאזן שלו הוא חמישה נצחונות ושלושה עשר הפסדים בעשרים וחמש עונות. הפעם האחרונה בה ניצח משחק פלייאוף הייתה ב-1993. כנראה שהסיבה לחוסר ההצלחה שלו בפלייאוף היא חוסר היכולת לבצע את ההתאמות הנדרשות במהלך המשחק.

לדוגמא, השנה הצ'ארג'רס תחת אימונו הגיעו אל הפלייאוף עם המאזן הטוב ביותר בליגה. הקבוצה שמולם הייתה הפטריוטס, שלכאורה הייתה נחותה מהצ'ארג'רס בכל עמדה על המגרש חוץ מעמדת הקוורטרבק. מארטי הגיע עם תכנית משחק להיות אגרסיבי, ולכן ניסה ללכת על נסיון רביעי ל-11 יארדים שבו היה עדיף ללכת על שער שדה. בהמשך המשחק הוא ערער על החלטה שהיה ברור שהיא נכונה, ופסק הזמן שהלך לאיבוד היה חסר מאוד בשניות הסיום. אחרי המשחק הוא אמר: "בכל פעם שאתה מפסיד בפלייאוף, ויש לי נסיון רב בכך, זה כואב".

תלמידיו דווקא זוכים לעדנה בשנתיים האחרונות: ביל קווהר זכה באליפות שנה שעברה, והשנה שני המאמנים בגמר (טוני דאנג'י ולאבי סמית') הם תלמידיו. מאזן: 21 עונות, 13 פלייאופים, 9 הדחות בסיבוב הראשון, אפס גמרים.

sheen-shitof

מאריכים את האקט

כך תשפרו את הביצועים וההנאה במיטה - עם מבצע בלעדי

בשיתוף "גברא"

אין לו את זה

פליפ סונדרס אימן עד היום אחת עשרה עונות ב-NBA. בתשע מהן הוא הגיע לפלייאוף. פעמיים הוא עבר את הסיבוב הראשון. את הגמר הוא רואה בטלוויזיה.

סונדרס הגיע למינסוטה שנה לפני קווין גארנט, ואימן אותו במשך תשע שנים. גארנט הוא החלום הרטוב של מאמנים: סופרסטאר שמוכן לתת את הכדור לשחקנים אחרים בקבוצה. ובכל זאת מארבורי ברח ממינסוטה, צ'ונסי בילאפס לא התגלה בשתי עונותיו שם וסם קאסל וספריוול חמקו ממנה אחרי שתי עונות. חלק מהאחריות נמצא אצל קווין מקהייל, מנהל הקבוצה, אבל לפיל ג'קסון או לפאט ריילי זה לא היה קורה.

אם במינסוטה הוא סבל מעוצמת הקבוצות של המערב וחולשת הסגל שלו, אז בשנה שעברה הגיע סונדרס אל הפיסטונס. אלה היו אחרי שתי עונות בהן זכו באליפות פעם אחת והפסידו במשחק שבע בגמר בפעם השנייה. התחושה בדטרויט הייתה שאם יתרון הביתיות היה שלהם היו זוכים גם בפעם הזו. הפיסטונס פתחו את העונה בסערה, ובשליש העונה הם נראו מועמדים לשבור את שיא הנצחונות לעונה של הבולס. הם סיימו עם המאזן הטוב בליגה, אבל לפלייאוף הם הגיעו עם הלשון בחוץ, ואחרי שהצליחו לעבור בקושי את קליבלנד של להברון, הובסו בסדרת הגמר ע"י ההיט של ריילי. בסיום העונה עזב בן ואלאס את דטרויט, ואחת הסיבות שנקב בהן הייתה חוסר שביעות הרצון שלו מסונדרס. מאזן: 11 עונות, 9 פלייאופים, 7 הדחות בסיבוב הראשון, אפס גמרים.

אפס אחד גדול

ג'ים מורה סניור הגיע אל הניו אורלינס סיינטס ב-1986. המועדון האומלל הזה היה כבר עשרים שנים בליגה ועוד לא זכה לבקר בפלייאוף. כבר בשנתו השנייה במועדון הוא עלה אל הפלייאוף, שם הובס על ידי הויקינגים. בשנתיים הבאות, למרות מאזן חיובי לא עלה לפלייאוף, ואז שלוש שנים ברציפות עלו לפלייאוף (ופעם אחת הפסידו רק בהפרש של שבע נקודות). אחרי שלוש עונות בינוניות ואחת גרועה הוא עזב את ניו אורלינס.

התחנה הבאה שלו הייתה אינדיאנפוליס. הוא אימן את פייטון מאנינג הצעיר ואדג'רין ג'יימס. במשך ארבע עונות הקולטס הגיעו פעמיים לפלייאוף: הפסד לטנסי בשער שדה ב-1999, והפסד בהארכה למיאמי ב-2000. עונת 2001 הייתה מוצלחת פחות, הקבוצה התמוטטה אחרי פציעתו של ג'יימס, ולא הגיעה לפלייאוף. בסוף העונה הוא סיים את קריירת האימון שלו.

אחת התכונות שמייחדות את מורה סניור הן התפרצויות הזעם שלו. כאשר הקבוצה שלו אינה מצליחה הוא מאבד שליטה במסיבות עתונאים, למשל נאום הפלייאוף שלו: "מה זה?! פלייאוף? אל תדבר על – פלייאוף? אתה צוחק עליי? פלייאוף? אני מקווה שננצח משחק אחד!". מאזן: 15 עונות, 6 פלייאופים, 6 הדחות בסיבוב הראשון.

השאלה שנותרה פתוחה: האם דאנג'י הולך להימלט ביום ראשון מהרשימה הזו?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully