מסדר טירונים

אנו מתקרבים לנקודת האמצע של עונת ה-NBA, ה-23 בינואר, עת יתקיים המשחק ה-615 מתוך 1,230. המשמעות היא כמובן שהגיע הזמן לחלק את פרסי חצי העונה לרוקיס שהצטיינו עד כה, ולבחון את הסתגלותם לליגה הטובה בעולם.

אדם מוריסון, שארלוט בובקאטס (13.5 נקודות ב-37 אחוזים מהשדה פלוס 3.4 ריבאונדים ו-2.2 אסיסטים למשחק)

הסטאש הולך ונבנה כפרנצ'ייז פלייר של הבובקאטס (25:12), כשהוא מוביל את כל הרוקיז בנקודות ולא פחות חשוב, בדקות משחק. אחרי נובמבר חזק, אותו סיים עם 15.2 נקודות למשחק, אדם נתקע בתלולית הרוקיז (כמו קיר הרוקיז, אבל נמוך יותר) ופגע ב-4 מ-34 מהשדה בארבעה משחקים רצופים, ואף איבד את מקומו בהרכב הפותח. לפני שהדמעות יבשו הוא עוד הפסיק לחתום את דצמבר עם התפוצצות של 30 נקודות על הראש של אינדיאנה, והזכיר שוב למה חליפת הדראפט שלו נגזרה ונשמרה בקלפים אטומים, על מנת שערכם יאמיר בעתיד.
למזלו של מוריסון, הבובקאטס מכוונים גבוה...בדראפט אודן/דוראנט המתקרב. יש לו עוד חצי עונה לייצב את הידית, לתפוס את המושכות, ולהפוך לסקורר של 20 נקודות למשחק לכל הפחות. אחרת מייקל ג'ורדן יבוא וימחץ אותו כמו שעשה לקוואמי בראון בימי וושינגטון.

נקודה לשימור: שון מאי חברו לקבוצה אמר: "אדם נהדר בריווח המגרש. יכולת הקליעה שלו פותחת לך כל כך הרבה אפשרויות בהתקפה".

נקודה לשיפור: אמר ג'ון הולינגר מ-ESPN: "ידענו שהוא חד מימדי, אבל הוא גורם ללארה פלין בויל להיראות עגלגלה".

שאנון בראון, קליבלנד קאבלירס

שאנון קלע בחצי עונה, מה שמוריסון עושה במחצית טובה- 25 נקודות בסך הכל. הוא איבד את הקרדיט שזכה לו בהתחלה מהמאמן מייק בראון, ומהאוברדראפט על הספסל הוא צפה בדניאל גיבסון, בחירת סיבוב שני הצעיר ממנו בשנה, נהנה מהדקות שלו.

הרוקי ממישיגן סטייט הראה בקולג' אתלטיות מרשימה וצעד ראשון קטלני. אם יתעשת בחצי השני של העונה, יוכל לגאול את עצמו, ולהושיב את הצעיר במקומו, ממתין לתורו בחלוקת הזריקות. כמו פלופ שנה שעברה, ג'וליוס הודג' ממילווקי, לשעבר בדנבר(רמז, רמז) שאנון יכול לגלות שהגבול שמפריד בין לשחק עם סופרסטארים כמו לברון או כרמלו לבין להילחם על דקות בליגת ההתפתחות יכול להיחצות בשבריר שנייה.

מקום שלישי

חורחה גארבחוסה מטורונטו ראפטורס (8.7 נקודות ב-42.5 אחוזים מהשדה פלוס 5.3 ריבאונדים, 1.9 אסיסטים ו-1.1 חטיפות למשחק)

"גארבו" נותן הופעות דרמטיות במדי הראפטורס, כשהוא שישי בנקודות בין הרוקיז, שני בריבאונדים, שלישי בחטיפות ושני במדד היעילות הכולל. אחרי ששיחק 4 שנים תחת סגן הג'נרל מנג'ר מאוריציו ג'רארדיני במדי בנטון טרוויזו, וזכה באליפות העולם במדי ספרד לצד חוזה קלדרון, חורחה החליק היטב לנישה שלו בקבוצה הרב-לאומית שג'רארדיני והמנכ"ל בריאן קולאנג'לו בונים צפון לגבול ארה"ב. הוא גם חנך את אנדראה בארניאני, הנבחר הראשון בדראפט, במדי בנטון, וממשיך לעשות זאת גם במדי הראפטורס.

עם זאת, קשה להתעלם מכך שהילד, שזכה לכינוי "שחקן הפורנו" כבר בן 29. ולמרות תפוקה מרשימה לשחקן בעונתו הראשונה, סביר להניח כי הוא מתקרב לתקרה שלו, ולא ישתפר משמעותית בעונות הקרובות. בגלל העקביות, הוא גבר על קרייג סמית' ממינסוטה וזכה במקום השלישי. סמית', לעומתו, רשם מספרים יפים בנובמבר(8.3 נקודות, 5.5 ריבאונדים) אבל התפוקה שלו ירדה מאז בכל קטגוריה, למרות שהוולבס התגבשו וניצחו גם ללא עזרתו בשבעה משמונת המשחקים האחרונים.

מקום שני

ג'ורדן פארמר מהלייקרס (6.3 נקודות ב-48.9 אחוזים מהשדה, 1.7 ריבאונדים ו-2.4 אסיסטים למשחק)

הרוקי המוכשר רושם 17.2 דקות למשחק כשהוא לומד את התקפת המשולש המורכבת של טקס ווינטר במהירות שיא, וזוכה למקום מכובד ברוטציה של קבוצה מנצחת. לרכזים ולביג מנים בדרך כלל לוקח הזמן הרב ביותר להתאקלם לליגה הטובה בעולם, אך נראה כי הרכז היהודי הצליח, בזכות איי.קיו כדורסל פנומנאלי, לדלג על כמה שלבים בדרך לשם. פארמר חמישי באסיסטים בין הרוקיז, רביעי מאחורי קשת השלוש, וזוכה לאמונו של קובי בריאנט. עם האתלטיות וכישורי החדירה שלו. זו כבר לא שאלה של אם ינשל את סמוש פארקר מעמדת הרכז הפותח של הלייקרס, אלא מתי.

מקום ראשון

פול מילסאפ, יוטה ג'אז (5.9 נקודות ב-5.46 אחוזים מהשדה ו- 4.1 ריבאונדים למשחק)

הפורוורד המוכשר שנבחר במקום ה-46 בדראפט, זכה להזדמנות שלו עם פציעתו של אנדריי קירילנקו, שיושב על בלטת הסמול פורוורד בג'אז. גם לאחר חזרת AK47, מילסאפ והרוקי המבטיח השני של יוטה, רוני ברואר, המשיכו לקבל דקות משחק, שאיש לא שיער שהמאמן הקשוח ג'רי סלואן יעניק להם בשנתם הראשונה. פול שני באחוזים מהשדה בין הרוקיס, רביעי בחסימות וחמישי בריבאונדים. נדמה כי לאחרונה נכנס לתקופה פחות טובה, כמו כל יוטה (חמישה הפסדים מששת המשחקים האחרונים). אבל לסוס העבודה הזה, שהוביל את ה-NCAA בריבאונדים שלוש שנים ברציפות בקולג', יש עוד הרבה לתת על המגרש. רק שיקבל יותר זמן על הפרקט( 15.1 דקות למשחק, 17 בין הרוקיס).

למרקוס אולדריג', פורטלנד טריילבלייזרס (7.1 נקודות למשחק ב-48.9 אחוזים מהשדה פלוס 3.9 ריבאונדים וחסימה למשחק)

הסקאוטים צדקו לגבי הרוקי ארך הידיים – הוא שחקן הפנים המוכן והמגוון בדראפט. יחד עם ברנדון רוי, וסרג'יו רודריגז הספרדי, הוא מרכיב את ליבת הצעירים המוכשרים של פורטלנד
(24-16). לאחר שדקות המשחק שלו צנחו מ-22.2 בנובמבר ל-13.8 בדצמבר, אולדריג' הצליח לזכות בהן מחדש בינואר כשהוא מנצל את סייסטת הפוסט-חוזה של ג'ואל פריזבילה כדי לבצר את מעמדו כשחקן השישי של הבלייזרס עם ממוצעים של 12.7 נקודות, 5.5 ריבאונדים ולקינוח 1.5 חסימות בארבעה משחקים רצופים. הוא הולך ומשתחרר מהרכות שאפיינה אותו בתחילת העונה ומוצא דרכים לקלוע מחוץ לפוסט, משכנו של זאק ראנדולף המחודש, תוך דחיקת ג'מאל מאגלור לספסל למרות אינטרס של פורטלנד להעלות את ערכו של מאגלור בשוק ההעברות.

אנדראה בארניאני, טורונטו ראפטורס (10.2 נקודות ב-40.8 אחוזים מהשדה פלוס 3.8 ריבאונדים ו-0.9 חסימות)

זה דרש צלילה חופשית של טורונטו לקרקעית הליגה, וגם התערבות של הג'נרל מנג'ר קולאנג'לו, אבל "איל מאגו" סוף סף החל לקבל דקות מהמאמן סם מיצ'ל- ומאז הוא מקומו ברוטציה יצוק בבטון. האיטלקי החרישי רשם דאבל פיגרס בארבע-עשרה מ-20 המשחקים האחרונים, בהם טורונטו רשמה מאזן בריא(8-12) והיא מוליכה את הבית האטלנטי החלשלוש. שקט שקט, אבל כמו חברו לקבוצה גארבחוסה, בארניאני לא טומן את ידו בצלחת, כמו שאמר העיתונאי האיטלקי מרקו קונטיני לעיתון מקומי בטורונטו: "בגלל שהמשחקים מאוחר בלילה, הרבה אנשים מוותרים על צפייה בפורנו. בארניאני לבדו מעלה את המוראל במדינה". אולי כדאי שיתחילו לשים סודה לשתייה במים בטורונטו?

אדם מוריסון, שארלוט בובקאטס

כל הסיבות לבחירתו של מוריסון כבר נכתבו, אבל הסיבה העיקרית שהוא זכה בתואר רוקי חצי העונה וגם במקום זה בחמישייה היא מה שמבדיל בינו ובין מי שהדיח ממנה: רודי גיי מממפיס. לגיי יש את כל האתלטיות שבעולם, אבל לא מספיק תחרותיות. מוריסון המגושם וסתור השיער נכנס לצבע כמו חוטב עצים, אבל הוא מגיר אדרנלין בליטרים בכל פעם שנדמה לו שמישהו מקפיץ כדור ברדיוס של 50 מטרים ממנו. זה מה שג'ורדן ראה בו. הנחישות והמשמעת העצמית לזרוק אלף זריקות ביום ולחשל את גופו. להראות לכל ילד עם סכרת איך אפשר לקבל זריקת אינסולין ביד אחת ולקלוע זריקה לסל בשנייה.

רנדי פוי, מינסוטה טימברוולבס (8.4 נקודות ב-41.9 אחוזים מהשדה, 2.2 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים)

זה דרש אמנם את איום הטרייד תמורת אייברסון כדי להתניע את פוי, אבל אין ספק שהבחור ווינר. מאז צלצול ההשכמה שלו הוולבס רשמו 10 ניצחונות ב-14 משחקיהם האחרונים. פוי נהדר ביצירת מצבי קליעה לעצמו, תכונה הכרחית כשלצידך שחקנים צמודי-כדור כמו ריקי "באקטס" דיוויס ומייק ג'יימס. מינסוטה במקום השביעי במערב החזק. האם זה יספיק בשביל שגארנט לא יבקש לעזוב בתום העונה ויהפוך את המועדון על פיו?

ברנדון רוי, פורטלנד טריילבלייזרס (13.7 נקודות ב-41.9 אחוזים מהשדה, פלוס 4 ריבאונדים ו-3 אסיסטים למשחק).

רוי היה המועמד המוביל לרוקי העונה לפני פציעה ממושכת, שהושיבה אותו ל-19 משחקים. הוא חזר רעב, לקבוצה שאיבדה את התנופה שלה מתחילת העונה, שבה אולדריג' דשדש וראנדולף שיחק כמעט לבד. ברנדון לקח את המושכות בקבוצה ובינואר הוא רושם כבר 15.2 נקודות, 4.6 ריבאונדים ו-3 אסיסטים למשחק. הוא מראה יציבות, רבגוניות וכל מה שאמרו עליו בערב הדראפט. עם זאת, עליו לשפר את חלוקת האסיסטים שלו בחצי השני של העונה, או להעביר סמכויות לסרג'יו "שוקולד ספרדי" רודריגז. האם הוא ידביק את מוריסון במרוץ והאם אדם יצליח לשמור על עקביות? פתרונים במחצית השנייה של העונה.