60 דקות לריקוד הגדול

הדובים באים

אחרי שעומר סלע לקח, כביכול, את עמדת הסיינטס, אמיר ציפורי נותן קונטרה ומספר מה צריכים לעשות בשיקגו כדי לשחק בפברואר

אמיר ציפורי

הפלייאוף בפתח,
כל העיר במתח,
לא צריך ג'ון מאדן כדי לדעת
שרקסי יפדח

אורלאכר ובריגזי
לא מוצאים ביג איזי
הסיכוי היחידי זה לשחד
את השופט (תבריזי?)

סבתא אסתר מקפיצה את הבמיה
לבנה הולכת על רביעי ועשרה
איפה נעשה את הסופרבול?
- כמו בשנה שעברה...


בסקר שראיתי השבוע באתר ESPN, ארבעים אחוז בלבד מהמצביעים ניבאו נצחון של הברס על הסיינטס ורק 11% מתוך קרוב לרבע מיליון מצביעים העריכו שלברס יש סיכוי לקחת את הסופרבול. אחד עשר אחוזים! הדובים מגיעים לגמר ה NFC כאנדרדוג, למרות שהם בעלי המאזן הטוב בקונפרנס, מנוסים יותר מיריביהם, מחזיקים באחת משלוש ההגנות הטובות בליגה ומשחקים בבית.

איך זה קרה?

והשאלה היותר חשובה: האם יש דברים בגו?

עוד בוואלה!

ספר עד הבית: הבילוי שילדי הפריפריה לא מוכנים לוותר עליו

לכתבה המלאה

מהלכים גדולים בהגנה

התשובה היא שאף אחד לא באמת יודע (חוץ ממני כמובן. שיקגו הולכים לסופרבול. אבל תנו רגע לבנות קצת מתח).

הבה נבחן את העובדות היבשות. לשיקגו היה את אחד מלוחות המשחקים הקלים בליגה והם שיחקו בבית הכי גרוע בלי תחרות בכלל. החלק החזק בקבוצה, ההגנה, נראה כבר חודש וחצי יותר כמו אוסף של כוכבים מפונקים עתירי אגו ופחות כמו יחידת החיסול המגובשת והקטלנית של תחילת-אמצע העונה. רקס גרוסמן, המנהיג של ההתקפה, נמצא בעיצומה של אחת העונות המוזרות ביותר - צל"ש או טר"ש כל משחק - של קוורטרבק אי פעם.

פלא שיש ספקות?

אבל בליגה של השנה, כבר ראינו, הכל יכול לקרות. הנה חמש סיבות מדוע הברס ימצאו את עצמם אחרי המשחק בדרך למיאמי, למגינת ליבם של רוב תושבי אמריקה שאינם מתגוררים על שפת אגם מישיגן:

1. הגנה – זהו ללא ספק ה-מפתח לנצחון של שיקגו ביום ראשון הקרוב. מכיוון שעל ההתקפה שלהם קשה לסמוך (ראו למטה), ההגנה תצטרך לעשות את העבודה בעצמה. האמת, לא ברור מה קרה ליחידה הזו. 12.5 נק' למשחק ב 12 המשחקים הראשונים, 26 נק', יותר מפי שניים (!) בחמשת המשחקים מאז (מול כמה קבוצות שחלקן, איך נקרא להן... מאותגרות איכותית, כמו טמפה, דטרויט וגרין ביי). גם הורדת הילוך לאחר הבטחת העליה לפלייאוף לא יכולה להסביר פער כזה גדול ביכולת.

החוליה האחורית פחות טובה מהשבעה הקדמיים, אבל בשבועות האחרונים ההגנה נגד ריצה דעכה אף היא באופן משמעותי. בראיין אולראכר, המנהיג הבלתי מעורער של ההגנה, נראה לא טוב בתקופה הזו ומול סיאטל שון אלכסנדר רץ עליו מתי ומאיפה שרק התחשק לו. כאן אולי המקום לציין שבמשאל שערך השנה הספורטס אילוסטרייטד בין שחקני הליגה נבחר אורלאכר לאחד השחקנים הכי אוברייטד ב-NFL, שני רק לאחד, טרל אואנס. אז לו דווקא יש מה להוכיח ואין מקום יותר טוב להוכיח את זה מאשר על המגרש בסולג'רס פילד ביום א' הקרוב.

אבל מעבר לאולרכר יש פליימייקרים נוספים בהגנה הזו, כמו לאנס בריגס הנהדר, מארק אנדרסון (12 הפלות קוורטרבק) וריקי מאנינג ג'וניור (5 חטיפות). כולם כולל כולם יצטרכו להיות במיטבם לכל אורך המשחק על מנת להתמודד עם ההתקפה המגוונת של הסיינטס והמאמן היצירתי שלה, שון פייטון שימהר לנצל כל נקודת תורפה שתתגלה בפניו במהלך ההתמודדות. אם המשחק יתפתח לשוטאאוט, אין לברס סיכוי. במחשבה שניה, אולי זה לא מדויק אם לוקחים בחשבון את כמות כלי הנשק בסליק של טנק ג'ונסון.

הדודה לבנה על אמת?

2. מזג האוויר – מצד אחד ניו אורלינס רגילים לשחק בדום, כלומר אצטדיון סגור שמנוטרל מהשפעות מזג האוויר. משחק בקור של ינואר על בוץ קפוא בשיקגו סחופת הרוחות אמור להיתרגם עבורם לחוויה קשה. מצד שני לסיינטס יש מאזן חוץ מצוין (2:6) ובמשחק היחיד שלהם העונה באצטדיון צפוני פתוח בחודש דצמבר (ג'איינטס סטדיום) הם ניצחו די בקלות (טוב, בכל זאת, הג'איינטס) ולא הראו בעיות מיוחדות בהתמודדות עם איתני הטבע. אלא שבפלייאוף כל יתרון, ולו המזערי ביותר, מוכפל פי כמה בגלל הלחץ. משב רוח עצבני בזמן בעיטת שער שדה מכריע למשל צפוי להפריע יותר לג'ון קרני מלרובי גולד.

3. דודה לבנה – לא המצאתי את זה, נשבע לכם. לאבי סמית' באמת קרוי על שם דודה שלו לבנה. מעניין אם אמא שלו חזתה קריירת פוטבול בזמן שהחליטה לקרוא לו ככה. בדירוג העוצמה האחרון לעונה רמז הח"מ לטוני דאנג'י, מאמן הקולטס, שהצלחתו בפלייאוף תלויה דווקא בהתאמות שיעשה בהגנה. דאנג'י קרא, הפנים וההגנה של הקולטס הרימה את המשחק שלה בכמה דרגות.

סמית', שעבד תחת דאנג'י בטמפה ועזר לו לפתח את הגנת הקאבר 2 שמיושמת הן באינדי והן בשיקגו, חייב גם הוא למצוא דרך להחזיר את הרצח בעיניים (הלו טנק, אמרו "בעיניים", זה רק מטאפורה, תוריד ת'רובה) להגנה שלו אחרת בריס, מקאליסטר, בוש וחבריהם יעשו לו מרדי גרא על הקרחת כל הדרך למיאמי.

בניגוד למה שנראה ממבט ראשון, הסיינטס מוכרחים משחק מאוזן כדי לנצח. אמנם בריס אוהב למסור, והרבה, אבל כשאין לו משחק ריצה טוב לעזר כנגדו, הסיינטס בדרך כלל מפסידים. מכאן שאל לסמית' לנסות לטפל בכל התותחים של הסיינטס בעת ובעונה אחת. מספיק לקחת לבריס את מקאליסטר למשל ולהגביל את רג'י בוש לתפיסות בלבד, כדי להגדיל את הסיכוי לנצחון. בהפסד מול קרוליינה בפלייאוף של שנה שעברה נכשל לאבי טוטאלית בהכנת קבוצתו למשחק כשבניגוד לכל הגיון נתן לסמית' אחר, סטיב, לחגוג בחופשיות כל המשחק בדרך לערב קריירה של מעל 200 יארד. הוא ודאי ישתמש בכשלון ההוא כלקח לקראת המשחק מול הסיינטס. את הקרב הזה בין מאמן השנה 2005 למאמן השנה 2006, הוא מוכרח לנצח.

המלכה הסטר

4. סבתא אסתר – אם על ההגנה עוד ניתן להתווכח, הרי שלברס יש את הספיישל טים הכי טוב בליגה נקודה. דווין הסטר הוא מגן אחורי בינוני במקרה הטוב, אבל מחזיר בעיטות מחונן. הוא החזיר שש בעיטות לט"ד העונה, האחרונה שבהן מול הראמס בשבוע 14. מול סיאטל הוא התקרב למספר שבע אך ההחזרה שלו לט"ד נפסלה בשל עבירה. זה פשוט באוויר שתהיה לו עוד אחת במשחק הקרוב. אבל אפילו בלי להבקיע, המיקום המצוין שהוא נותן לגרוסמן והחברים דרייב אחרי דרייב משפיע רבות הן על הסיכוי להשגת נקודות והן על המוראל של ההגנה היריבה. לרובי גולד, הבועט, אין רגל חזקה במיוחד אבל הוא מדויק וקר רוח ורק השבוע נתן שער שדה מנצח על גבול ה 50 יארד בהארכה מול סיאטל.

5. רקסי – אז מי אתה רקס "ראף ראף" גרוסמן? ק"ב צעיר וכשרוני בדרכו לצמרת או חבילה בעייתית של קבלת החלטות חסרת תקנה? המממ...בעונתו המלאה הראשונה כפותח, גרוסמן הוא ההגדרה המילונית לחוסר עקביות. כשהוא טוב, הוא טוב מאוד וכשהוא גרוע, הוא מבאיש את הדביבונים. הרייטינג שלו כמוסר הוא מעל 100 או מתחת ל 40, אין באמצע. אבל דווקא בגלל זה, קבוצות שמנסות להכיל (או לאכול...) אותו נמצאות בבעיה. נכון, לחץ חזק ורצוף עליו, יגרום לו בדרך כלל לעשות שטויות. אלא שבאותה מידה הוא יכול לשרוף אותך עם מסירות מדהימות על 60-70 יארד שנוחתות לרסיבר ישר לידיים כפרי בשל. הכל תלוי פחות או יותר על איזה צד הוא קם באותו בוקר.

המפתח בשביל גרוסמן פשוט - לשמור על הכדור. בארבעה משחקים העונה זרק גרוסמן לשלוש חטיפות במשחק ובשלושה מתוכם הוא גם הוסיף פאמבל. בשלושת המשחקים הללו, הברס הפסידו. דרך אגב, מבין שמונת הק"ב ששיחקו בסוף השבוע האחרון (ביניהם מאנינג, בריס, בריידי ועוד כמה מטובי בחורינו) דווקא רקסי שלנו הוא זה שסיים עם הכי הרבה יארדים (282, אם כי יש לציין שהמשחק שלו נכנס להארכה).

אז מה אתם אומרים דובים, איפה נעשה את הסופרבול? כמו בשנה שעברה?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully