משהו לא ברור עובר על ה"גלאקטיקוס" של הליגה הלאומית, עירוני קריית שמונה. הקבוצה היחידה בליגה הלאומית שתקציבה גדול יותר גם משל מספר קבוצות בליגת העל, אינה מצליחה להמריא בשלושת החודשים האחרונים. ניצחון אחד בשמונה משחקים, זהו מאזנה של הקבוצה הצפונית, שפתחה את הליגה הלאומית בסערה (שישה ניצחונות רצופים) והובילה את הליגה בבטחה עם תשע נקודות יתרון על המקום השני.
לא צריך הרבה כדי להבין שקרית שמונה היא כבר לא אותה קבוצה. חשוב לזכור כי גם כאשר היא הובילה את הליגה הלאומית, לא ראינו תצוגות כדורגל סוחפות, אבל היתה לה "ווינריות". גם כאשר ספגו חניכיו של בן שמעון שערים מוקדמים, הם ידעו לחזור בפצצות אדירות של תומר תייר, כדורים חכמים של גיא צרפתי או יכולת אישית של הצמד "פטי את יבוריאן". אז, באותה תקופה מוצלחת,ידעו כל קבוצות הליגה הלאומית ששער יתרון אחד לא מספיק מול המכונה המשומנת של קרית שמונה.
כל זה היה נכון עד היום בו הגיעה בני סכנין לאצבע הגליל, באותו משחק בו הפסידה קרית שמונה לראשונה העונה. איליה יבוריאן הורחק ונענש בשבעה משחקים בחוץ. שבוע לאחר מכן הגיעה תבוסה נוספת, 4:1 להפועל רעננה, שכללה שני מורחקים נוספים לבן שמעון ומשם החלה נפילה חופשית. קרית שמונה איבדה את המקום הראשון והיא רחוקה רק נקודה מהמקום השלישי, ששווה עונה נוספת בלאומית.
ההידרדרות הזו אינה מקרית. המפולת נובעת מחוסר עמידה בלחצים אחרי ההפסד לסכנין. אותו הפסד יצר משבר אמון אצל שחקני הקבוצה, שעשו רושם כמפקפקים ביכולתם. ההפסדים בהמשך לא היטיבו כאמור, והלחץ מהבעלים איזי ("נגיע לליגת האלופות") שרצקי, לא איחרו לבוא. גם לאוהדים יש מה להגיד, והלחץ על המאמן הצעיר רן בן שמעון נותן אותותיו בניהול המשחקים בחודשיים האחרונים, בהם משנה האחרון מדי שבוע את ההרכב הפותח של קבוצתו.
קרית שמונה של התקופה האחרונה, בניגוד מוחלט לאותה קבוצה של תחילת העונה, היא קבוצה פחדנית. בתחילת העונה, כאשר המכונה המשומנת היתה כובשת שער מהיר, היו היריבות מסתגרות בשטחן וסופרות את הדקות לסיום המשחק בתקוה לא לספוג תבוסה משפילה. כיום מה שמאפיין בעיקר את הצפוניים מהגליל הוא ההפך הגמור.
אם וכאשר משכילה קרית שמונה לעלות ליתרון, ולא חשוב מול איזו יריבה, מסתגרים חניכיו של בן שמעון, מוותרים על השליטה במרכז המגרש ועוברים לשיטת "חפש את נימבה/יבוריאן" תוך כדי הרחקות סתמיות וכדורים ארוכים, בתקוה שאולי השבוע תחזור הקבוצה אל מסלול הניצחונות. כך הופכות היריבות לקבוצות עם יתרון על קבוצתו עטורת התקציב של בן שמעון, המתגוננת שערה. אז מי מפחד מקריית שמונה?
מי מפחד מקרית שמונה?
עדי פרג'
15.1.2007 / 12:49