כשאינדיאנפוליס החתימה בתחילת העונה את אדם וינאטיירי, היא ידעה למה. הבועט, שבמו רגליו העניק לניו אינגלנד פטריוטס שני תארים, הוא מניה בטוחה ככל שזה קשור לשערי שדה בפלייאוף. חמישה שערים שלו, יחד עם משחק הגנה עצום של אינדיאנפוליס, העניקו לקולטס ניצחון ענק - 6:15 בבולטימור וכרטיס לגמר ה-AFC.
זה היה משחק פוטבול עצום, ללא ספק אחד הטובים שנראו בשנים האחרונות. משחק של הגנות, של טקטיקות, של הרבה מאוד הקרבה. איפה להתחיל? אולי במץ' אפ בין שני השחקנים המצטיינים ב-NFL ב-2003, סטיב מקנייר ופייטון מאנינג, הקוורטרבקים שנתקלו בחומות בצורות לכל אורך 60 הדקות? או אולי בניק הארפר, שהתעלה בהגנה עצומה של הקולטס ובתוכנית משחק שנטרלה את הרייבנס? ואולי בכלל בעובדה שפייטון מאנינג נוסע לסן דייגו או מארח את ניו אינגלנד, ורחוק 60 דקות מהסופרבול הראשון שלו?
מאנינג היה חלש לפרקים, אבל דווקא במשחק בו לא רשם טאצ'דאון הוא יוצא מנצח, מכל הבחינות. הוא נלחץ, הוא נחטף פעמיים, אבל הוא היה שם כדי להזיז את השרשראות כשזה קבע. הרגע המכונן היה ברבע השני, כשעמד על קו היארד האחד והנהיג דרייב שהסתיים בשער שדה של וינאטיירי. הוא סחט קריאה לאופסייד של טרבור פרייס, שהוציאה את הקולטס מהברוך. ובכלל, הוא היה עצבני אבל ממוקד כשזה קבע. לא משחק גדול, 170 יארד ושני איבודים, אבל מספיק כדי לנצח ולהוריד עוד קוף מהגב - ניצחון בחוץ בפלייאוף מול קבוצת סמאש מאות' שבקושי נותנת לשחק.
הרייבנס לא זכרו במשחק הזה שכדי לנצח צריך גם התקפה. ההגנה תיפקדה, אד ריד היה פשוט עצום עם שתי חטיפות, אבל החברים שלו היו יותר מדי זמן על המגרש, מה שאיפשר לקולטס להחזיק בכדור בדקות האחרונות.
אינדי עלתה על הלוח עם שני שערי שדה של וינאטיירי ברבע הראשון. מאט סטובר צימק מהצד השני, אבל וינאטיירי הביא את הווינריות שלו לרבע השני עם שער שדה מ-51 יארד. ברבע השלישי הוא העלה את הקולטס ליתרון 3:12, הפעם מ-48 יארד, סטובר צימק עם פצצה משלו, ואז נכנס קרב ההגנות לישורת האחרונה. לרייבנס היו מספר הזדמנויות לעלות ליתרון, אבל מול הארפר, קאטו ג'ון והגנת הברזל של הקולטס, מקנייר החלש (173 יארד ב-13 מ-29 ושני איבודים) לא יכול היה לעשות כלום.
המפתח במשחק היה דרייב מסיים של כמעט שבע דקות של הקולטס. מאנינג ודומיניק רודס הזיזו את השלשלאות, ו-25 שניות לסיום וינאטיירי בעט מ-35 יארד את החמישי שלו - 6:15, וחגיגה גדולה באינדיאנפוליס. הקולטס מחכים כעת למנצחת בין הפטריוטס לצ'ארג'רס. אם סן דייגו תנצח, גמר ה-AFC יהיה בסן דייגו. ניצחון של ניו אינגלנד ישלח אותה לאינדיאנפוליס.
ניצחון גדול בביג איזי
ניו אורלינס - פילדלפיה 24:27
המשחק השני היה שונה בתכלית. טאצ'דאונים, מהלכים גדולים, הגנות שנותנות לשחק - כל מה שלא היה במשחק הראשון. אומה שלמה דיברה לפני תחילת העונה על רג'י בוש, שנבחר במקום השני בדראפט על ידי ניו אורלינס, ודוס מקאליסטר, הרץ הבכיר של הקבוצה, קצת נדחק הצידה.
מקאליסטר, שהיה טוב לכל אורך העונה, הפציע בענק גם במשחק הזה. עם 143 יארד וטאצ'דאון ריצה, כולל ריצות מצוינות של הזזת השרשראות, ועוד 20 יארד וטאצ'דאון בתפיסה. מקאליסטר נתמך גם בבוש (52 יארד וטאץ' משלו) כדי לחלץ את הסיינטס מפיגור גדול ולעזור להם לנצח את המשחק. כל זה ביום לא גדול אבל אפקטיבי מספיק של דרו בריס (20 מ-32 ל-264 יארד וטאצ'דאון).
האיגלס רשאים לראות את עצמם מאוכזבים. אחרי שהובילו במחצית 13:14, ריצת 62 יארד של בריאן ווסטברוק המצוין (116 יארד וצמד טאצ'דאונים), העלתה אותם ל-13:21 בתחילת הרבע השלישי. אבל פחות מארבע דקות אחר כך צימק שוב מקאליסטר לנקודה אחת בריצה מחמישה יארדים וחלפו עוד שלוש דקות על השעון בטרם החזיר את היתרון לסיינטס עם תפיסה ל-11 יארד - 21:27. ברבע הרביעי צימק דייויד אייקרס בשער שדה, הסיינטס עשו לעצמם התקף לב קל עם מסירה לא טובה לאחור של בריס לבוש, אבל עמדו בפרץ בהגנה והבטיחו את הניצחון.
אז ניו אורלינס, שהניצחון האחרון והיחיד שלה בפלייאוף היה על סט. לואיס בשנת 2000, רושמת עוד ניצחון יפה בעונה קסומה. הסיינטס יחכו למשחק בין סיאטל לשיקגו כדי לראות האם בגמר ה-NFC הם מארחים את הסיהוקס או מתארחים אצל הברס.