סן דייגו - ניו אינגלנד: הכח נגד המח

יום ראשון, 23:30, METV

אצטדיון: קוואלקום, סן דייגו

טמפרטורה צפויה: 11 מעלות, בהיר

אוקטובר 2001, שבוע חמישי של העונה, ניו-אינגלנד מארחת את סן-דייגו. ניו-אינגלנד עם 3 הפסדים, כשבשני המשחקים הקודמים בהם פתח טום בריידי בעמדת הקוורטרבק בליצ'יק עדיין לא סומך עליו ולא נותן לו למסור יותר מ 15 פעמים במישחק. מהצד השני, סן-דייגו שבעונה הקודמת הפסידה 15 מישחקים וניצחה רק אחד פותחת את העונה בסערה עם 3 ניצחונות. את הצ'ארג'רס מוביל רץ רוקי צעיר ומוכשר בשם לדניאן טומלינסון. הצ'ארג'רס שולטים במישחק וברבע האחרון מובילים 16:26 , אבל אז הפטריוטס חוזרים, משווים, ומנצחים בהארכה 26:29, כולל עצירה של טומלינסון הצעיר בדאון רביעי ויארד אחד לעבור, שהייתה המפתח לקאמבק.

זה היה הקאמבק הראשון בקריירה של טום בריידי (סיים את המשחק עם 360 יארדים). אחריו באו עוד הרבה. בסוף העונה הפטריוטס זכו באליפות והצ'ארג'רס נקלעו למשבר, הפסידו את 9 המשחקים האחרונים של העונה, ובסוף העונה פיטרו את המאמן והחתימו במקומו מאמן ותיק ומוערך שבנה כמה קבוצות מצויינות לאורך הקריירה שלו, אבל תמיד ניכשל במשחקים מכריעים - מרטי שוטנהיימר.

אין ספק שהעונה סן-דייגו היתה הקבוצה הטובה בליגה. בקו ההגנה הקדמי של הצ'ארג'רס, שני הדיפנסיב אנדס המצויינים, קסטייו ואולשנסקי, מפעילים לחץ אדיר על הקו הקדמי היריב כשמאחוריהם רביעיית ליינבקרים אימתנית עם דוני אדווארס ושון מרימן המפלצתי, שלמרות ההשעייה לארבעה משחקים סיים את העונה כשהוא מוביל את הליגה בסאקים. ואם כבר מדברים על סאקים - סן-דייגו באופן כללי השיגה העונה יותר סאקים מכל קבוצה אחרת - עם כזו שביעייה בחלק הקדמי זה לא מפתיע.

החלק החלש יחסית בהגנה של הצ'ארג'רס הוא הסקנדרי, אבל הכל יחסי - הפעם היחידה העונה שמישהו ממש חגג על הסקנדרי של הצ'ארג'רס היתה בשבוע העשירי כשצ'אד ג'ונסון וסינסינטי קרעו אותם לגזרים (וסן דייגו ניצחה בכל זאת).

גם ההגנה של הפטריוטס מתבססת על חלק קדמי חזק והקו הקדמי שלה אפילו עדיף במעט על הקו הקדמי של הצ'ארג'רס. אבל חוליית הליינבקרים של ניו-אינגלנד פחות טובה משמעותית מזו של הצ'ארג'רס. ניו-אינגלנד היתה מאוד טובה נגד הריצה, אבל לדניאן טומלינסון הוא אתגר גדול לליינבקרים האיטיים שלה.

החולייה האחורית בהגנה של הפטריוטס שוב תחסר את המנהיג שלה, רודני הריסון, כוכבה לשעבר של סן-דייגו. בלעדיו השחקן הבולט בסקנדרי הוא מגן הפינה אסנטה סמואל, אחד החוטפים הטובים בליגה העונה, שחטיפה שלו הבטיחה סופית את הניצחון על הג'טס ביום ראשון שעבר. שחקני הסקנדרי של ניו-אינגלנד הם שחקני כיסוי די טובים, אבל מתקשים לתקל שחקני התקפה אחרי התפיסה, נוטים להמר על החטיפה ועקב כך לא פעם נשרפים ומאפשרים מהלכים גדולים כדוגמת הטאצ'דאון של ג'ריקו קוצ'רי מאותו משחק.

את ההתקפה של הצ'ארג'רס מוביל השחקן הכי טוב בליגה, ה-MVP לדניאן טומלינסון. מעבר לזה שטומלינסון הוא פנומן, הוא גם נעזר בצוות מסייע טוב בראשות הפולבק המצויין לורנזו ניל. פיליפ ריברס קיבל את המפתחות העונה אחרי העזיבה של דרו בריס ונתן עונה לא רעה בכלל. הוא לא מסר להרבה יארדים (3,388) אבל עשה מעט טעויות - רק 9 איבודי כדור. הנשק העיקרי בהתקפת המסירה של הצ'ארג'רס הוא הטייט-אנד אנטוניו גייטס - עם שילוב של גודל כוח מהירות וידיים טובות גייטס הוא בעייה רצינית לכל הגנה.

היתרון הגדול בהתקפה של ניו-אינגלנד הוא בעמדת הקוורטרבק. טום בריידי מסוגל לזהות את הלחץ בזמן, לעשות כמה צעדי ריקוד בתוך הפוקט כדי להתחמק משחקן הגנה שעבר את הקו הקדמי שלו ולהשחיל את הכדור לשחקן הפנוי. אין קוורטרבקים בליגה שמסוגלים להתמודד עם פאס ראש כמו טום בריידי. לפטריוטס אין אף גו-טו-גאי. בכל משחק נתון שחקן אחר הופך להיות מטרה מובילה. הרסיבר הכי טוב של ניו-אינגלנד הוא רישה קולדוול, (עוד שחקן לשעבר של סן-דייגו). גם במשחק הריצה העומס מתחלק בין 3 שחקנים - קורי דילון, לורנס מארוני וקווין פולק.

טומלינסון כמובן יקח את הכדור הרבה, אבל לסן-דייגו עדיף שהוא ירוץ דרך הצדדים במקום דרך הקו הקדמי החזק של הפטריוטס. ברגע שטומלינסון יעבור את הקו הקדמי, יהיה לליינבקרים האיטיים של ניו-אינגלנד קשה לרדוף אחריו ולסקנדרי יהיה קשה לעצור אותו. לאנטוניו גייטס יהיה יתרון גדול לא משנה מי יכסה אותו - הוא הרבה יותר מהיר מהליינבקרים של ניו-אינגלנד ולסייפטי'ס של ניו-אינגלנד, הוקינס וסאנדרס, יהיה קשה לתקל אותו במגרש פתוח. כמו שציינתי קודם, פיליפ ריברס לא מאבד הרבה כדורים, ובמשחק הפלייאוף הראשון שהוא יפתח בקריירה שלו הוא חייב לשמור על הכדור ולא לעשות טעויות.

הפטריוטס יצטרכו להתמודד עם הלחץ שתפעיל הגנת הצ'ארג'רס - כל משחק ההתקפה שלהם יקום ויפול על היכולת של בריידי והקו הקדמי שלו לעמוד בלחץ שיפעילו מרימן וחבריו. אני מעריך שנראה את בריידי עומד הרבה פעמים בשוט-גאן, מהלכי draw (מהלך שבו ההתקפה מראה מהלך מסירה אבל הרץ מקבל את הכדור) ומסירות סקרין . כמו כן אני מעריך שבאיזשהו שלב עוד במחצית הראשונה הפטריוטס ינסו איזשהו טריק-פליי - רוורס או פלי-פליקר או משהו כזה - הכל כדי לגרום להגנה של הצ'ארג'רס להסס.

סן-דייגו קבוצה יותר טובה ומשחקת בבית, שם עדיין לא הפסידה העונה. אבל זה מרטי שוטנהיימר עם קוורטרבק שזה משחק הפלייאוף הראשון בקריירה שלו נגד ביל בליצ'יק וטום בריידי. עד שאני לא אראה בעיניים, אני לא אאמין שמרטי אכן השתנה: ניצחון לפטריוטס.