פלורידה גייטורס לקחה את גמר המכללות בצורה כל כך משכנעת וכל כך יפה, ולמעשה העלימה לגמרי את אוהיו סטייט וטרוי סמית'. מה למעשה קרה כאן? איך יכול להיות שהאנדרדוגס שלטו לגמרי במשחק, וזרקו לפח את כל התחזיות ערב המשחק, אשר נתנו כולם את הנצחון לאוהיו סטייט?
בואו נתחיל עם ההגנה: ההגנה של פלורידה, בראשותו של הדיפנסיב אנד, דרק הארוי, לא נתנה לטרוי סמית' ואנטוני פיטמן לעשות כלום. סמית', זוכה פרס ההייזמן, סיים עם 4 מ-14, 35 יארד, ואינטרספשן. מספרים נוראיים, שיכולים גם לגמור שחקן בגיל הזה. הם עשו לו גם חמישה סאקים, ולמעשה בעשר ריצות של הקווטרבק הנהדר הזה, הגנת פלורידה השאירה אותו על מינוס 29 יארד.
נמשיך עם אורבן מאייר: אורבן מאייר הוא מאמן נהדר. הוא הגיע לפני שנתיים לפלורידה וכבר בעונה השנייה שלו הוא מביא להם אליפות. מאייר הוא מאמן צעיר (בן 42) שיש לו כבר 20 שנות אימון, וכל עתידו לפניו, והעתיד נראה מבטיח. הוא זכה כבר פעמיים בתור מאמן השנה. הוא הביא את יוטה לעונה הטובה ביותר בתולדותיה, כאשר הם (עם אלכם סמית') היו הקבוצה הראשונה אי פעם מדיוויז'ן נמוך להגיע לאחד מהבולים. השנה אגב, בויזי סטייט הייתה לקבוצה השנייה שעושה את זה. אורבן מאייר הכין את הגייטורס בצורה הכי טובה שמאמן יכול להכין קבוצה. לא הייתה לו טעות אחת במשחק, לא בהכנת השחקנים, ולא בקריאות תוך כדי המשחק. אין ספק שהוא הגורם העיקרי למה שקרה לפנות בוקר בגליינדל.
חטיבות, חלודה ומה שביניהן
החטיבות - מאוד קשה להשוות בין החטיבות השונות, ולנחש מי מהן יותר חזקה. אוהיו סטייט משחקת בביג-10, ופלורידה ב-SEC . השנה, כנראה שה-SEC הייתה החטיבה הכי חזקה במכללות. אוהיו סטייט ניצחה את כל המשחקים בעונה הסדירה, אבל מאוד קשה לדעת את החוזק האמיתי שלה ביחס לשאר החטיבות, כי חוץ מטקסס היא לא שיחקה נגד אף קבוצה חזקה מחוץ לחטיבה שלה. גם בחטיבה שלה עצמה, היא לא שיחקה השנה נגד כל הקבוצות החזקות. למעשה, חוץ מהמשחק נגד מישיגן גם לא היה להם משחק צמוד השנה, כך שבדיעבד היה מאוד קשה לדעת עד כמה היא חזקה באמת.
הפרשי זמן בין הליגה למשחק האליפות: חטיבת הביג-10 מסיימת באופן מסורתי את העונה באמצע נובמבר, שבועיים שלמים לפני שאר החטיבות. המשחק האחרון של אוהיו סטייט, נגד מישיגן, היה ב-18 לנובמבר, לפני כמעט חודשיים. בפרק הזמן הזה אפשר לצבור חלודה אמיתית. ויכול מאוד להיות שזה מה שקרה כאן. נכון, פלורידה גם לא שיחקו מעל לחודש, אבל להם היו עוד שבועיים של משחקים, דבר שיכול להיות שהשפיע בדיעבד.
טד גין גוניור: טדי גין הוא השחקן אולי הכי חשוב של הבאקאייז. הוא התופס המועדף על טרוי סמית', ובכלל אחד התופסים הכי טובים ומהירים במכללות, והוא גם מחזיר הבעיטות שלהם. את בעיטת ההרחקה הראשונה של המשחק הוא החזיר לטאצ'דאון של 93 יארד, שיא BCS . בחגיגה שלאחר הטאצ'דאון הוא נפצע באנד זון ולא חזר לשחק. נכון, קבוצה טובה צריכה לדעת איך להתמודד עם חסרונו של כל שחקן, אבל במקרה הזה אוהיו סטייט כנראה נכנסו להלם, ולא התאוששו מכך.
אבל לסיכום, כפי שכתב ידידי דוד רוזנטל בכתבת סיקור המשחק, אפשר להגיד דבר אחד: אין הסבר למה שקרה שם. מי שינסה למצוא הסבר הגיוני, לעולם ימשיך לחפש תירוצים, ואיך שהגייטורס שיחקו, לא מגיע להם שיתרצו את הנצחון שלהם ויתלו אותו בכל מיני גורמים בלתי תלויים. במהלך השנה אכן אוהיו סטייט נראו הכי טוב במכללות. היה נראה כאילו אף קבוצה לא מסוגלת לדגדג אותם. אבל הגייטורס ניצחו אותם במשחק האליפות. ובינינו, זה מה שקובע, פלורידה גייטורס היא אלופת המכללות כי היא הגיעה הכי מוכנה למשחק הכי הקובע.