זהו, טוני קוקוץ' תולה את הנעליים. הקרואטי הגדול, שליהטט משני צידי האוקינוס האטלנטי, וגם במדינה המזרח תיכונית הנידחת שלנו, באולם יד אליהו. בגיל 38 הוא החליט לסיים את הפרק הראשון בחייו.
רבים מכירים את טוני קוקוץ' מקריירת ה-NBA שלו. אחרי הכל, 13 עונות בליגה הטובה בעולם הן לא עניין של מה בכך, בטח לא לכדורסלן אירופאי. קוקוץ', שהגיע לארה"ב בעונת 1993/94, מיד לאחר סיום שושלת האליפויות הראשונה של השיקגו בולס (1991-1993) ופרישתו הראשונה של מייקל ג'ורדן, היה שותף בכיר לשושלת השניה ובסך הכל שיחק בבולס שבע עונות, בטרם נדד לפילדלפיה, לאטלנטה ולמילווקי, אותה עזב הקיץ.
קוקוץ' הודיע עוד בקיץ כי הוא מעוניין לפרוש במדי הבולס, ואם לא יקבל הזדמנות בקבוצה, יפרוש ממשחק לתחביב האהוב עליו: גולף. בראיון לעיתון "ספורטסקי נובוסטי" ביום שני הכריז קוקוץ' כי הפרישה שלו היא סופית: "היו לי הצעות מקבוצות רבות בליגה, אבל רציתי לשחק בשיקגו", לא הסתיר השחקן את אכזבתו מכך שהבולס לא גילו עניין.
ואיך הגיע קוקוץ' ל-NBA? כל מי שגדל על הכדורסל האירופי בסוף שנות ה-80 זוכר את הפורוורד העצום, שזכה בשלוש אליפויות אירופה רצופות במדי ספליט (1989-1991). קוקוץ', 2.11 מטר, יליד 1968, שיחק כפורוורד במשך הקריירה האירופית בספליט ובבנטון טרביזו, בטרם עבר ל-NBA. הוא היה השחקן הדומיננטי ביותר בכדורסל האירופי בשלהי שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90, ואחר כך מהאירופים המצליחים ביותר ב-NBA.
למרות גובהו, קוקוץ' תיפקד כשחקן חוץ ולעיתים כרכז, ובעמדות אלה השתמש בקליעה המצוינת ובראיית המשחק הפנומנלית שלו. לאחר שזכה שלושת פעמים גביע האירופה לאלופות עבר לבנטון טרביזו, איתה זכה באליפות איטליה והעפיל לגמר היורוליג ב-1993 (בנטון הפסידה ללימוז').
בקיץ 1993 עבר קוקוץ' לשיקגו והיה מרכיב משמעותי בקבוצה שזכתה בשלוש אליפויות (1996-1998), יחד עם מייקל ג'ורדן, סקוטי פיפן ודניס רודמן. עם זאת, לא הצליח להציג בליגה האמריקאית את היכולת שהציג באירופה וסבל ממערכת יחסים עכורה עם המאמן פיל ג'קסון. בהמשך, מעט לאחר פרישתו של ג'ורדן, עזיבתו של ג'קסון והתפרקות שושלת הבולס, החליט הג'נרל מנג'ר דאז ג'רי קראוס לבנות קבוצה חדשה ושלח אותו לנדודים בין פילדלפיה, אטלנטה ומילווקי. את הקריירה האמריקאית הוא סיים עם ממוצעים של 11.6 נקודות, 4.2 ריבאונדים ו-3.7 אסיסטים.
במהלך הקריירה הודבקו לו שלל כינויים וביניהם "דוקטור קיי", "הפנתר הורוד", "החייזר", "העכביש מספליט", "המלצר" (על שום יכולתו להגיש אסיסטים ולהכין מצבי קליעה נוחים לחבריו) ו"קוקי". בגיל 14 זכה קוקוץ' באליפות קרואטיה לטניס שולחן בקבוצת הגיל שלו.
השחקן השישי של העונה
הקרואטי היה שחקן חמישייה ב-1994/95, גם אחרי חזרתו של ג'ורדן מפציעה, אולם כשבקיץ הוחתם דניס רודמן התבקש טוני לחזור לספסל, ועשה זאת באי רצון.
בעונה הגדולה של שיקגו ב-1995/96, בה ניצחו הבולס 10:72, זכה קוקוץ' בתואר השחקן השישי של העונה בזכות ממוצעים של 13.1 נקודות (הקלעי השלישי בטיבו בקבוצה אחרי ג'ורדן וסקוטי פיפן), 4 כדורים חוזרים ו-3.5 אסיסטים. ב-20 משחקים הוא פתח בחמישייה, וכשקיבל את ההזדמנות הזו קפצו המספרים שלו ל-17.7 נקודות, 4.5 קרשים ו-4.4 אסיסטים.
שיא הקריירה שלו בנקודות הגיע בעונה המקוצרת של 1998/99, כשכל הגדולים של הבולס עזבו והועזבו, והוא נותר הכוכב היחידי, מה שאיפשר לו להרשית 18.8 נקודות למשחק, להוריד 7 ריבאונדים למסור 5.3 אסיסטים, כולם שיאי קריירה עבורו ב-NBA.