פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מסדר טירונים

        תומר כהן חוזר עם הכתבה שמסכמת את הביצועים של הרוקיס ב-NBA. הפעם: על הידית של מוריסון, הלב של פוי, והכבד של רדיק

        חניך מצטיין

        אדם מוריסון, שארלוט בובקאטס (13.7 נקודות ב-36.9 אחוזים מהשדה פלוס 3.2 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים למשחק)

        א-ד-ם מ-ו-ר-י-ס-ו-ן. האיש והשפם הקלוש היו לאגדה עוד בטרם דרכה רגלו במגרשי הליגה הטובה בעולם. היד החמה כאש, התשוקה למשחק, הלבנבנות. מי אמר לארי בירד מודל שנות ה-2000 ולא קיבל? להבדיל אלפי הבדלות ממי שגבר עליו במירוץ לתואר שחקן העונה במכללות, ג'יי ג'יי רדיק מאורלנדו, שלא מקבל דקות בקבוצה נהדרת, מוריסון זוכה לכל הזמן שבעולם בקבוצה גרועה. בעוד הבובקאטס שוקעים למצולות המזרח (מאזן 23:9) מוריסון מתאקלם במרץ בליגה, כשהוא שני בין הרוקיס בנקודות, שלישי באחוזים מהשלוש וראשון בדקות משחק. הסטאש ביקש להניח להשוואות לבירד לעת עתה, אבל היה קשה לציפור ולמעריציו להתעלם מהדמיון כשאדם הוריד 30 נקודות על הראש של הפייסרס.

        מוריסון נולד במונטנה השלווה, שלפי האגדה המקומית הופרעה על ידי הבכי הבלתי פוסק שלו, עד שאבא התקין לו סל בחצר. המשפחה והסל עקרו לספוקיין, וושינגטון בעקבות קריירת האימון של אביו, ג'ון, ששיחק בעבר באירופה. האב היה מפקיד אותו לטיפול שחקניות נבחרת כדורסל הנשים, ובין אבא מאמן לבייביסיטר עם ג'אמפ שוט קטלני, אדם התאהב בכדור הכתום ושחק את הסל בחצר עד שהתפרק. ואז הוא חש דקירה. ועוד אחת.

        בכיתה ח', מוריסון כבר התנשא לגובה של 1.92 מטר, אבל איבד במהירות 14 ק"ג ממשקלו ואובחן כחולה סכרת מסוג 1. מאז התנהלותו כשחקן השתנתה ללא היכר. מדי יום הוא מקבל דקירות באצבע כדי לבדוק את רמת הסוכר שלו. בימי משחק זה יכול להגיע ל-13 דקירות. במידה והרמה נמוכה מדי - הוא חייב להזריק לעצמו אינסולין בבטן התחתונה. עד ל-5 פעמים במשחק.

        זה לא מנע ממנו לקבוע שיאי נקודות במדי קבוצת התיכון שלו ולהמשיך לקולג' קטן בשם גונזגה, שהיה ידוע בעיקר כמקום ממנו הגיח כוכב לא אופייני אחר, ג'ון סטוקטון מהיוטה ג'אז. אימו, וונדה מוריסון, אמרה אז: "אני מאד גאה לראות כמה טוב הוא מתמודד עם הסכרת. זה חלק ממי שהוא עכשיו, והוא יעשה כל מה שהוא יכול כדי להיאבק בזה".

        בקולג' מוריסון המשיך לגבוה והחל לפתח גם משחק התקפה קרוב יותר לסל. בשלוש עונות בגונזגה הוא קבע שיא של 1,843 נקודות, אותן קבר ב-50.3 אחוזים מהשדה. בעונתו השלישית במדי הבולדוגים הוליך את האומה עם 28.8 נקודות למשחק. אבל הרגע הזכור ביותר מקריירת הקולג' שלו הוא בכי התמרורים שפרץ בו, 2.6 שניות לסיום ההפסד ל-UCLA בטורניר המכללות, לאחר שגונזגה איבדה יתרון 17. הדמעות של אדם היו מושא ללעג בכל במה תקשורתית, כשרוב הפרשנים מנידים בראשיהם ופוסקים כי "בירד לא היה בוכה ככה, ובטח לא לפני שהמשחק נגמר".

        בכיין או לא, שארלוט, חטפה את מוריסון בבחירה השלישית בדראפט וניכר כי העונה הזאת מוקדשת לניסיון לאפשר לו להפוך לאופציה ההתקפית הראשונה של הקבוצה. כדאי להתעכב לרגע על העובדה שמי שבחר בו היה מייקל ג'ורדן, שלא ידוע בחיבתו לקלעים לבנים בלתי אתלטים. אם אלוהים מאמין בך כשחקן כדורסל, אז מצבך טוב.

        העונה מוריסון לוקח 14.1 זריקות למשחק, ראשון בין הרוקיס. עם התייצבות הידית וההסתגלות לכך שבליגה הזאת תמיד תהיה לו יד של מגן אתלטי וחזק בפרצוף, מוריסון צפוי להפוך לאימת הגנות הליגה בתוך שנים ספורות. בינתיים, כאמור, האחוזים הם 36.9, שמספיקים ל-13.7 נקודות.

        הנחישות, ההתלהבות, וכישרון הקליעה המוכח יכולים למצב את מוריסון כמנהיג הווקאלי והאמוציונאלי של קבוצה צעירה ומוכשרת כשארלוט, שמחזיקה בשחקני צווארון כחול כאמקה אוקפור, ריימונד פלטון, ושון מאי. הילד במרכז רק בן 23, אבל הכדור אצלו, ואם יש דרך לקלוע הוא ימצא אותה.

        חניך תורן

        רנדי פוי, מינסוטה טימברוולבס (8.4 נקודות ב-43 אחוזים מהשדה ו-84.4 מהעונשין, פלוס 2.1 ריבאונדים ו-2 אסיסטים)

        הרוקי של הזאבים רותח כבר שבעה משחקים רצופים כשהוא רושם 14.4 נקודות, 3.3 ריבאונדים ו-3.3 אסיסטים, ומינסוטה כבר במקום השביעי במערב האימתני (15:17). פוי ירד מאיגרא רמה לבירה עמיקתא, כשלאחר שנבחר ל-MVP של ליגת הקיץ, הוברג לספסל על ידי המאמן דוויין קייסי, למרות שהאופציות ההתקפיות שלא עונות לשם KG לא בדיוק הבריקו, בלשון המעטה.

        הילד כנראה היה צריך צ'פחה שתעורר אותו, והיא לא איחרה לבוא, כשלמד מהתקשורת שהוא עלול להיות החתיכה המרכזית בטרייד עבור אלן אייברסון. התשובה בסוף ניתנה לדנבר, אבל אין ספק שפוי התעורר מהחלומות בהקיץ שלו. בין אם זה חרב הטרייד שהתנופפה מעל ראשו ובין אם זאת הייתה ההכרה שמצפים ממנו להיות יום אחד כוכב בקליבר של אייברסון, האש חזרה לידיים ולעיניים שלו. הוא היה האיש בקלאץ' עבור הזאבים במשחקים צמודים, כשהוא נוגס בדקות של מייק ג'יימס הוותיק, וסוגר משחקים מול הספרס והבולס, כשנגד האחרונים קלע סל ניצחון עם הבאזר.

        פוי שישי כרגע בנקודות ובחטיפות בין הרוקיס, ותשיעי באסיסטים, אבל הוא מטפס במהירות מעלה, ואפילו רשם את הדאבל-דאבל הראשון שלו בניצחון על פילי ביום ראשון.

        רנדי הוא יליד ניוארק, ניו ג'רזי, ועם לידתו נתגלה כי עקב מצב רפואי נדיר, כל איבריו הפנימיים מסודרים בצד ההפוך מהמקובל - הלב שלו בימין, למשל. כשהיה בן שלוש מת אביו בתאונת אופנוע וכעבור שנתיים אימו רג'ינה, שהייתה בת 14 כשילדה אותו, הורידה אותו בגן ילדים ולא חזרה יותר. אחרי שרנדי ואחיו הוצעו לאימוץ ולא היו קופצים על המציאה, שניהם כודררו בין בתי שתי הסבתות, לסירוגין. בזמן שרבים מחבריו פנו לסמים קשים ועבירות קלות, לשכן שלו, אחד בשם זיגל קאליהן, נמאס לשמוע את הזאטוט האנרגטי מתרוצץ במסדרון, והוא לקח אותו למגרש הכדורסל ולימד אותו לשחק.

        פוי נזכר: "תמיד צפיתי בו ובאחיו משחקים, וכשהיו בוחרים שחקנים, הוא תמיד בחר אותי, למרות שהייתי צעיר ממנו ב-8 שנים". קאליהן היה לשחקן קולג'ים, אבל שם זה נגמר. פוי, לעומת זאת, רק התחיל להתחמם. כשמלאו לו 13 כבר שיחק בניו ג'רזי רוד ראנרס תחת המאמן סאנדי פיונין, מוקף בשחקנים בני 16. משם המשיך לזכות באליפות המדינה עם נבחרת התיכון שלו.

        פוי גוייס למכללת וילנואבה על ידי המאמן ג'יי רייט, ופרח בהתקפת ארבעת-הגארדים הקטלנית שלה, לצד קייל לאורי(ממפיס) ואלן ריי (בוסטון). בגלל החוזק הפיזי שלו הוא נדרש פעמים רבות לשמור על הפאוור פורוורד של היריבה, למרות מימדיו הצנועים (1.93 מטר), ואמר: "בכלל לא קלטתי ששמרתי על מישהו גדול ממני, כי נראה היה שרוב הזמן הם היו יותר מודאגים איך לשמור עליי בצד השני". ב-2004 הוא הוחש לביתו אחרי שנודע כי אחיו נורה בבטן 11 פעמים. האח שרד, לא לדאוג, ופוי הלך והתבסס כמנהיגם הלא אנוכי של הוויילדקאטס.

        במשחקו האחרון במדי הקבוצה, משחק ההדחה מול בוסטון קולג', הוא חרך 29 נקודות על הלוח. קרייג סמית', אז השומר האימתני של BC והיום חבר לקבוצה, אמר עליו בזמנו: "הוא יכול לעשות הכל. לקחת ריבאונד, לקלוע, לשחק הגנה. פשוט שחקן נהדר".

        פוי נבחר בבחירה השביעית בדראפט על ידי בוסטון, ומייד נארז עם רייף לפראנץ ודן דיקאו ונשלח לפורטלנד תמורת סבסטיאן טלפייר, ת'יאו רטליף, ובחירת סיבוב שני. הבלייזרס אפילו לא פתחו את האריזה, ושלחו אותו הישר למינסוטה, תמורת ברנדון רוי הרבגוני, שנבחר מקום מעליו. פוי נזכר: "זה היה מורט עצבים, אבל ברגע שאמרו לי 'מינסוטה', ידעתי שיהיה בסדר". גם בקרב הזאבים הרוחות התלהטו, כשהג'נרל מנג'ר קווין מקהייל פעל להשיג את פוי למרות שהמאמן קייסי העדיף לשמור את רוי.

        פוי ראה רק 14.6 דקות משחק בנובמבר, אבל בארבעת המשחקים האחרונים הוא כבר עלה ל-26.7 דקות בממוצע. אפילו קייסי הסקפטי אמר: "אתה רואה איש צעיר גדל מלילה ללילה והופך להיות השחקן שידענו שלקחנו". ליום ההולדת האחרון שלו עשה רנדי קעקוע של דיוקן של אמו, והסביר: "פשוט הייתי חייב חיבור אליה". הוא שם אותה מעל ליבו, בצד ימין כמובן. ואין אוהד וולבס בעולם שיגיד שהלב שלו אינו נמצא במקום הנכון.

        קיטבג

        ג'יי.ג'יי רדיק מאורלנדו (4.4 נקודות, 0.9 ריבאונדים, 0.5 אסיסטים)

        העילוי מדיוק לומד שלהיות רוקי בקבוצה מובילה במזרח (14:21) איננו פיקניק. שחקן השנה במכללות, שהוביל את הבלו דבילס למאזן 4:32 עם 26.8 נקודות למשחק בשנתו האחרונה בקולג', מתקשה למצוא את הסל מתחילת העונה, וכמעט ולא זוכה לדקות משחק מהמאמן בריאן היל.

        בנוסף, הוא היה אמור להגיע לאימונים עם צ'יפ עצום על הכתף, בניסיון להשיב לעצמו ספונסרים ואוהדים אחרי שאיבד את שניהם לאחר ששיחק את משחק ההדחה של דיוק מטורניר המכללות האחרון עם שתי הידיים מאחורי צווארו (3 מ-18 מהשדה) והצליח להיעצר על נהיגה בשכרות כשבועיים לפני הדראפט. למרות הצרות הצלף במיל' נבחר לבסוף במקום ה-11, אבל הוא לא צריך ללכת רחוק כדי לשאול מה קורה לשחקן צעיר ומבטיח שהקבוצה התגבשה בלעדיו. פשוט שישאל את דארקו "סיגר הניצחון האנושי" מיליצ'יץ', איך היה בדטרויט.

        לאחרונה נרשמה מעט התקדמות, עם תצוגות של 8 ו-9 נקודות, אבל גם זה במשחק כן, משחק לא.