אחרי שאינדיאנפוליס וסיאטל הבטיחו את מקומן במשחקי השלב השני בפלייאוף, הצטרפה אליהן גם ניו אינגלנד פטריוטס, שניצחה בראשון בערב את הניו יורק ג'טס 16:37. ניו אינגלנד תיסע לסן דייגו למשחק מול הצ'ארג'רס, בעוד אינדיאנפוליס תנדוד לבולטימור, העיר ממנה הועברו הקולטס ב-1984.
במשחק האחרון בשלב הראשון התמודדו פילדלפיה והניו יורק ג'איינטס. שער שדה של דייויד אייקרס מ-38 יארד הפך את פילדלפיה למנצחת הרביעית בסיבוב, 20:23, ושלח אותה לניו אורלינס, למשחק עם הסיינטס. שיקגו תארח את סיאטל.
ניו אינגלנד - ניו יורק ג'טס 16:37
זה היה משחק צמוד הרבה יותר משמראה התוצאה. רק התפרקות של הג'טס ברבע הרביעי העניקה לניו אינגלנד ניצחון בתוצאה גבוהה, אבל למעשה היה פה משחק מוחות בין הגולם ליוצרו. ביל בליצ'יק, מאמן ניו אינגלנד, ראה במשך שלושה רבעים איך אריק מאנג'יני, אחד ממאמני העונה, מחזיק את הג'טס במשחק. אבל ברבע הרביעי דאג טום בריידי לעשות את מה שהוא יודע בדרך כלל בחודש ינואר, וסגר את הדלת.
הג'טס הגיעו במצב רוח לוחמני ועם הרבה טריקים בשרוול. המחצית הראשונה נראתה כמו משחק שחמט בין שני מוחות. למרות דרייב פתיחה מזהיר של ניו אינגלנד, שהסתיים בטאצ'דאון של קורי דילון, אבל הסילונים לא ויתרו, והפכו את התוצאה בזכות שער שדה ומהלך מזהיר של צ'אד פנינגטון, שמסר לג'ריקו קוצ'רי למסירה-ריצה של 77 יארד לאנדזון - 7:10 לניו יורק עם פתיחת הרבע השני.
ניו אינגלנד התדפקה על הדלת, אבל לא הצליחה להשיג יותר משער שדה משווה של סטיבן גוסטובסקי. בדרייב הבא היא כבר עשתה יותר, כשמסירה של בריידי לדניאל גרהאם הורידה אותה למחצית ביתרון 10:17.
הג'טס העקשנים לא ויתרו. שער שדה נוסף של מייק נוג'נט צימק ל-13:17 בדרייב ארוך בפתיחת הרבע השלישי, והפאטס מנגד לא ידעו להגיע לאנדזון והסתפקו בשלוש נקודות משלהם - 13:20. ואז קרה המהלך ששינה את פני המשחק. מסירה אחורית של פנינגטון נפלה על הדשא (כדור חי), וינס וילפורק אסף את הכדור וסידר שער שדה, שהעלה ל-13:23. נוג'נט עוד צימק ל-23:16, אבל ברבע הרביעי גמרו בריידי והפאטס את המשחק. תחילה זה קרה בדרייב מופתי של יותר משש דקות שהסתיים במסירה של הקוורטרבק לקווין פולק, ולאחר מכן נעלה חטיפה של אסאנטה סמואל את המשחק, כשהמגן המשיך עם הכדור שתפס לאנדזון - 16:37.
בסך הכל הג'טס רשאים לראות הרבה נקודות אור לקראת העונה הבאה. קבוצה צעירה שיש לה הרבה מה לשפר (הגנת הריצה מזעזעת) אבל מאמן ללא מורא, שחקנים לוחמניים (לאון וושינגטון יהיה רץ טוב מאוד, קוצ'רי תופס מצוין) והרבה אמביציה. וניו אינגלנד? בואו נגיד שבסן דייגו, מול טומלינסון והחברים, זה יהיה הרבה יותר קשה ועל הטעויות שהם עשו לא תהיה במשחק הבא כפרה.
בריידי סיים את המשחק עם 212 יארד ושני טאצ'דאונים (22 מ-34). פנינגטון השלים 23 מסירות מ-40 נסיונות, וסיים עם 300 יארד, טאצ'דאון ואיבוד. 104 יארד באוויר לג'באר גפני מהפאטס, 100 וטאצ'דאון לקוצ'רי מהג'טס.
פילדלפיה - ניו יורק ג'איינטס 20:23
בפילי ראו את המחדל שקרה לטוני רומו מדאלאס 24 שעות לפני המשחק, וידעו שאצלם זה לא יקרה. קוי דטמר החזיק את הכדור היטב ודייויד אייקרס השחיל בעיטה מדויקת כשעל השעון לא נותר זמן, כדי להעלות בשער שדה את האיגלס לשלב הבא, ולזכות אותם בנסיעה לניו אורלינס.
זה היה מסוג המשחקים שבהם אתה יודע בבירור מי הקבוצה הטובה יותר, ועדיין - הם נשארים צמודים. הג'איינטס נראו טוב יותר משנראו ברוב שלבי העונה, ולפרקים שיחקו פוטבול לא רע, אבל עדיין - הם היו הג'איינטס - קבוצה שיורה לעצמה ברגל, שמבצעת עבירות מטופשות ושמתעקשת להפסיד את המשחק.
איליי מאנינג היה סביר יחסית. לא מבריק, אבל מספיק טוב כדי להשאיר את הקבוצה שלו במשחק. מאנינג מסר ל-161 יארד ולשני טאצ'דאונים. הראשון כבר בדרייב הפתיחה, לפלקסיקו בורס (89 יארד) העלה את הג'איינטס ל-0:7. השני, בפיגור 20:13, גם הוא לבורס, אחרי שהענקים נחלצו ממצב קשה של דאון שני ו-30 יארד לעבור. ניו יורק נשארה במשחק, השוותה, אבל בסוף נכנעה לדרייב מנצח של האיגלס.
וכשאומרים "דרייב מנצח" של האיגלס", מתכוונים לג'ף גארסיה ולבראיין ווסטברוק. גארסיה לא הבריק, היה מאוד לא מדויק (153 יארד ב-17 מ-31, 73 יארד לרג'י בראון, 41 וטאצ'דאון לדונטה סטולוורת'), אבל ההתלהבות שלו הכניסה את הנשרים לטירוף בכל פעם מחדש. והיה כמובן את ווסטברוק ("המתוק"), שהגיח ל-141 יארד ולטאצ'דאון, והיה האיש שהנדס את דרייב הניצחון. הריצה לטאצ'דאון, שהשוותה ל-7:7, הייתה מלאכת מחשבת, 49 יארד של התפתלויות והטעיות שהסתיימו רק באנדזון.
בסופו של דבר פילי ניצחה, וגם מי שלא מאוד אוהב את האיגלס יכול לפחות להודות על כך שהג'איינטס בחוץ. לא כי הם היו גרועים, אלא פשוט כי עם המומנטום שאליו נכנסו לפלייאוף לא הגיע להם לנצח משחק בינואר. מי שכן הגיע לו, כמו תמיד, הוא טיקי בארבר בעל לב הזהב. ב-60 הדקות האחרונות שלו על כר הדשא המקצועני, טיקי הגיח ל-137 יארד והיה הרוח החיה בכל התקפה של ניו יורק. בסופו של דבר זה לא עזר, והוא יפרוש בלי תואר. כנראה שגם טום קאפלין, מאמן הג'איינטס, שספק גדול אם הקבוצה תתן לו להיכנס לעונה הרביעית בחוזהו.