פילדלפיה - ניו יורק ג'איינטס: בסימן קאמבק

יום ראשון, 23:30 (שידור ישיר ב-FOX)

אצטדיון: לינקולן פייננשל, פילדלפיה

עונת 2002 היתה עונה גדולה בשביל ג'ף גארסיה. הוא נבחר לפרובול והוביל את הניינרס, קבוצתו אז, לפלייאוף. בינואר 2003, בסיבוב הראשון בפלייאוף של אותה עונה, הוביל גארסיה קאמבק מדהים של 24 נקודות מאמצע הרבע השלישי, כשהוא מסיים את המישחק עם 330 יארד ו-3 טאצ'דאונים באוויר ועוד 60 יארד וטאצ'דאון בריצה. הקבוצה ששיחקה נגדו באותו משחק היתה ניו-יורק ג'איינטס.

בתחילת העונה רוב הפרשנים העריכו שהאיגלס יהיו הקבוצה החלשה ב-NFC מזרח. העונה של האיגלס ידעה עליות וירידות. אחרי ההפסד הצורב לג'איינטס בשבוע השני (למי שלא זוכר: הנשרים הובילו 7:24 ברבע האחרון, הג'איינטס השוו ובהארכה, בדאון שלישי ו-11 עם שני שחקנים עליו, איליי מאנינג מסר כדור קשתי גבוה לפלקסיקו בורס, שהיה מכוסה רק ע"י שלדון בראון הנמוך ממנו בראש. בורס עלה גבוה, לקח את הכדור ונכנס לאנדזון) השיגו האיגלס 3 נצחונות רצופים, כולל ניצחון מרשים על דאלאס. אלא שבששת השבועות שאחריו הם רשמו 5 הפסדים כשבשבוע 11 נגד טנסי האיגלס מאבדים את דונובן מקנאב). למרות הכל, עם גארסיה, שמחליף את מקנאב, מסיימים האיגלס את העונה עם 5 נצחונות רצופים, כולל נצחונות חוץ על דאלאס והג'איינטס.

הג'איינטס נחשבו בתחילת העונה כאחת הקבוצות החזקות בליגה ומועמדת ללכת עד הסוף. עד אמצע העונה נראה היה שהתחזיות מתממשות - הענקים הובילו את הבית עם מאזן 2:6 וחמישה נצחונות רצופים אחרי שבוע הביי שלהם. אבל בחצי השני של העונה הג'איינטס הפסידו 6 וניצחו רק שניים, כשמעבר להפסדים שלעצמם הקבוצה פשוט שיחקה רע והרבה מתחת לפוטנציאל של השחקנים שלה. לא זכורים מקרים רבים של קבוצה שעלתה לפלייאוף עם מאזן 8:8, וזו הפעם הראשונה מאז החלוקה החדשה של הבתים ב 2002 ש-3 קבוצות מאותו בית עולות לפלייאוף.

לכאורה, לג'איינטס יש הגנת ריצה טובה יחסית, יותר טובה משל האיגלס, אם כי האיגלס מעדיפים לרוץ עם ווסטברוק דרך הצדדים ובמשחק האחרון נגד הג'איינטס הם השיגו 160 יארד על הקרקע. הגנת המסירה של ניו יורק היא בין הגרועות בליגה (מדורגת 27 . רק אטלנטה, אריזונה, סינסי ומינסוטה היו יותר גרועות) וג'ף גארסיה ימסור הרבה.

פילדלפיה מדורגת תשיעית בליגה נגד המסירה, הפאס-ראש שלה מצויין ובסקנדרי יש לה את ליטו שפארד - שחקן של מהלכים גדולים. האיגלס ישחקו את המשחק הרגיל שלהם, מסירות קצרות, ווסטברוק דרך הצדדים או עם מסירות סקרין, כשמדי פעם גארסיה יחפש את דונטה סטולוורת' במסירת עומק. הג'איינטס צריכים לאזן בין ריצה ומסירה - במשחק האחרון בין השתיים הם רצו 22 פעמים לעומת 40 ניסיונות מסירה והפסידו, והם חייבים להשתמש הרבה יותר בטיקי בארבר וברדון ג'ייקובס.

תחזית: שחקן מול שחקן ניו יורק היא קבוצה יותר טובה, אבל ההתמחות של שחקניו של טום קאפלין היא בלעשות שטויות ולשחק מתחת לרמה שהם מסוגלים. אולי הם ישחקו עם המון מוטיבציה בשביל טיקי בארבר, אבל אני לא חושב שזה ישנה משהו. וינס לומברדי אמר פעם שכשאתה עושה לעצמך הנחות, הזלזול נהפך להרגל. אחרי חצי עונה כל כך שערורייתית של הג'איינטס, קשה לי להאמין שאפשר להשתנות במשחק אחד. ניצחון לאיגלס.