מה משותף בין אוהלים, תנורים ופוקר אונליין?

מי השחקן שקלע הכי הרבה נקודות העונה? ומי קלע הכי הרבה שלשות? רמז: מדובר באותו שחקן שקלע 60 נקודות נגד הלייקרס ו-54 נגד פיניקס; הוא גם במקום השני בליגה בחטיפות, רק לברון ג'יימס הלך יותר ממנו לקו, הוא במקום החמישי בדקות משחק, וזרק יותר פעמים לסל מכל אחד אחר.

רמז נוסף: במהלך העונה הוא נהג לצעוק "היבאצ'י!" (תנור יפני) אחרי כל שחרור כדור, אבל אחרי שקובי בריאנט הלין על בחירת הזריקות שלו הוא החל לזעוק "זריקה טובה!" (quality shot) ברגע שהכדור עוזב את קצות האצבעות שלו.

ואיכשהו, למרות ממוצעים של 30.3 נקודות, 3.2 שלשות, 6.4 אסיסטים ו-2 חטיפות גילברט ארינס עדיין לא מוזכר בנשימה אחת עם הכוכבים הגדולים של הליגה. זאת ועוד, בעונה שעברה הוא נכנס לאולסטאר רק בעקבות הפציעה של ג'רמיין אוניל, והעונה מוביל עליו בבטחה במניין הקולות למשחק הכוכבים וינס קרטר, שמשחק באדישות בנטס השוקעים. בקיץ הוא נופה מנבחרת ארה"ב, ששיוועה לקלעי חוץ. לא ממש משנה מה הוא עושה, גילברט לא מקבל את הכבוד הראוי לו כאחד משחקני הכדורסל הטובים בדורנו.

כל זה לא חדש לגילברט. כשהחל לשחק באוניברסיטת אריזונה, אחד הפרשנים אמר שהוא לא יראה מגרש, מה שהוביל את ארינס לבחור בגופיה מספר 0, כמספר הדקות שמצפים ממנו לשחק. בסופו של דבר, אחרי שנתיים במכללות, הוא היה על הפרקט 30.5 דקות בממוצע, אותן ניצל כדי לקלוע 15.8 למשחק. בדראפט הוא נחשב לטווינר, שוטינג גארד בגוף של פוינט גארד, והפרשנים חזו שייבחר באמצע-סוף הסיבוב הראשון ב-2001, אבל הוא הידרדר עד הבחירה ה-31, אז גולדן סטייט נתנה לו את הצ'אנס.

עונת הרוקי שלו הייתה בינונית, אבל בחודש האחרון הוא האיץ את הקצב וסיים עם 10.9 נקודות ו-3.7 אסיסטים, מה שהבטיח לו את תפקיד הרכז הפותח בשנתו השנייה, אז קפץ ל-18.3 ו-6.3, מספרים שהקנו לו את תואר השחקן המשתפר של העונה. התקשורת האמריקאית לא ממש ידעה איך לאכול את הילד שגדל בלוס אנג'לס והחל להפיץ את הגילברטולוגיה שלו לכלל העולם. דוגמה ראשונה הגיעה כשבמסיבת העיתונאים בה קיבל את התואר הכריז שבכלל לא השתפר, פשוט סוף סוף קיבל הזדמנות להראות מה הוא יודע לעשות. אחר כך הוא נטש את הווריירס, שלא יכלו לשלם לו די כסף, ועבר לוושינגטון.

בכל עונה ועונה העלה ארינס את ממוצע הנקודות שלו. כרגע הממוצע שלו עומד על 30.3, ואחרי ההצגה שנתן בפריים טיים על הראש של קובי כבר אף אחד לא יכול להתעלם ממנו.

"אני שמח שעשיתי את זה בשידור ישיר מחוף לחוף", אמר ארינס אחרי משחק ה-60 נקודות. "עכשיו כולם יכולים לדעת שמה שעשיתי בעבר לא היה במקרה. זה שקלעתי בעונה שעברה 29 למשחק לא היה במקרה. מה שעשיתי בפלייאוף לא היה במקרה, ומה שאני עושה כבר חמש שנים זה גם לא במקרה".

"אייג'נט זירו" הוא אולי הנשק ההתקפי המסוכן בליגה. יש לו שחרור מהיר כבזק, מכל טווח, והוא קובר יותר מ-40 אחוז מהזריקות שלו מהשלוש; הוא זריז בצורה בלתי רגילה, ומנצל שתי התכונות שצוינו לעיל כדי להיכנס שוב ושוב לטבעת, בין אם על ידי כך שהוא משאיר את השומר שלו מאחור בצעד מהיר ובין אם עושה הטעיה שגורמת לשומר לחשוב שהוא מתכוון לעצור ולזרוק, רק כדי ללכת עד הסוף (מה שנקרא hesitation move). רבים לא מבחינים בכך שלארינס, 1.93 מטר, יש גם עוצמה וגם אתלטיות, מה שמאפשר לו ללכת 9.2 פעמים לקו (שם הוא מדייק ב-82.7 אחוז מהפעמים), ולסיים פעמים רבות עם פאול וסל.

יש אנשים שזה לא מרשים אותם כל כך. כשנשאל קובי אחר המשחק איך ארינס קלע עליו 60 נקודות, הוא לא ממש יצא מגדרו כדי לפרגן. "קודם כל, הוא הלך לקו 27 פעמים, בעוד כל הקבוצה שלנו זרקה רק 30 פעם. תחשבו על זה", אמר. "חלק מהזריקות שהוא לקח הערב, אם אתה מחטיא אותן הן זריקות נוראיות, פשוט מזעזעות. אם אתה קולע אותן אז הן פתאום זריקות מדהימות. אין לו מצפון".

הוא זורק 22.1 פעמים למשחק, אבל ארינס רחוק מלהיות אגואיסט, ופעמים רבות תראו אותו עושה תנועה בלי כדור לאורך ולרוחב, בזמן שכוכבים כמו לברון ודווין וויד (וגם קובי) יודעים בעיקר איך להכאיב לך כשהכדור אצלם ביד. זו אחת הסיבות למבוכה האמריקאית במונדובאסקט, אז סביר להניח שלו מיסטר היבאצ'י היה טס עם הנבחרת באדום-לבן-כחול, הוא יכול היה לסייע להם פה ושם. בקטנה.

זה מה שארינס חושב, ולכן אחרי הניפוי הוא אמר שיקלע בשני משחקים מול פיניקס ופורטלנד, אותן מאמנים מייק ד'אנטוני ונייט מקמילן, עוזרי המאמנים בנבחרת, 100 נקודות. בינתיים יש לו 54 בניצחון של וושינגטון נגד הסאנס, אז הוא בהחלט עומד בקצב. ממוצע הנקודות שלו בדצמבר הוא 34 למשחק, וכותב שורות אלו חותם לכם שבסוף העונה הוא יהיה מלך הסלים ומועמד לגיטימי לתואר ה-MVP, אחרי שזכה בתואר השחקן המצטיין במזרח בחודש האחרון. בטח אם קבוצתו תשמור על המומנטום (4:12 בדצמבר ו-13:17 סך הכל).

"אתה יודע מה אנשים לא קולטים עליי?", שאל ארינס עיתונאי שראיין אותו לפני מספר שבועות, "למרות שאני כל שנה בין שלושת הראשונים בנקודות, תמיד יש לידי שני שחקנים אחרים שקולעים 20. במשחק שקלעתי 60 קארון באטלר סיים עם 27 ואנטואן ג'יימיסון עם 25. אין סקורר טוב ממני בליגה בדיוק בגלל זה, כי לאף סקורר אחר אין עוד שני שחקנים שקולעים 20. אם הייתי הצגה של איש אחד הייתי מנסה לשבור את השיאים של ג'ורדן".

אולי מה שמונע אנשים לקחת אותו ברצינות היא בדיוק אותה גילברטולוגיה, שהובילה אותו לשחק אונליין פוקר במחצית (!), לזרוק את הגופיה שלו ליציע בסיומו של כל משחק, לצעוק צעקות מוזרות באימון ובמשחק ("כשגילברט מדבר כולם שומעים", הסתלבט באטלר), לדלל את האוויר בביתו כדי לשפר את הכושר, ולהזמין גם אוהל מיוחד למשחק חוץ. מעלליו הקנו לו את הכינוי "קפטן קווירק" (מוזר), על משקל שמו של המפקד הנערץ מ"מסע בין כוכבים".

בקיץ הוא נעצר באשמה שניסה למנוע מהמשטרה לעצור את חברו אווי סטורי, שהמשטרה האשימה בהפרעה לתנועה בכביש במיאמי . השוטרים טענו שגילברט אמר להם: "אתם יודעים מי אני? אני שחקן של הוושינגטון וויזארדס". הוא אמר שלא היו דברים מעולם, וכל ההאשמות בוטלו, אבל ההומור העצמי שלו מונע ממנו לעשות סיפור מהחוויה הלא נעימה. "הייתי בטוח שזו תוכנית מתיחות", אמר, "שמו לי אזיקים ברגע שיצאתי מהלימוזינה. אחר כך שאלו אותי אם יש לי קעקועים ומה ה'סטריט ניים' שלי. עניתי שקוראים לי אייג'נט זירו. עכשיו כל החברים שלי, במקום להגיד לי שלום, אומרים 'אתם יודעים מי אני?'".

ארינס אמנם קצת (הרבה) דפוק, אבל הוא פשוט אוהב את המשחק, למרות שהוא לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. הוא מבין שכדורסל זה רק משחק, אבל עדיין משקיע בו את הנשמה.

דוגמה אחת מיני רבות הגיעה אחרי שהחטיא שתי זריקות עונשין קריטיות במשחק השישי בסדרת הפלייאוף מול קליבלנד. מאותו יום הוא החל לפקוד בקביעות את מתקן האימונים, גם בחופשת הקיץ, וזרק מאות זריקות עונשין כל פעם. הוא אפילו היה שם בבוקר למחרת ההדחה, ונוטה להגיע לפני כל אימון כדי לזרוק כמה שיותר. דילול האוויר בביתו לבטח נשמע כמו אנקדוטה משעשעת, אבל המטרה היא לשפר את כושרו במאני טיים.

"כולם אומרים 'טוב, הוא לא טוב יותר מההוא או מההוא', אבל אם תסתכלו על המספרים שלי שנה אחר שנה, אז מה ההבדל ביני לבין קובי?", שיחרר לאחרונה שאלה, לה הייתה לו כמובן תשובה, "הוא שיחק עם שאק, אז יש לו שלוש טבעות. חוץ מזה, המספרים שלי הרבה יותר טובים משלו כשבודקים את שש השנים הראשונות של שנינו". לסנטרים של הוויזארדס, אגב, קוראים איתן תומאס וברנדן הייווד.

קובי, למי שלא ידע, היה אלילו של ארינס בילדותו, ואפילו היה לו את הפוסטר המתבקש מעל למיטה. "קלעתי 60 והוא מנסה להוריד את המשמעות של זה, אבל אני עדיין בספר השיאים. זה מראה שזה פגע בו", פירשן ד"ר גילברט את נפשו של מספר 24 של הלייקרס. "מילא אם היה מתעלם לחלוטין, אבל כנראה שזה הפריע. עכשיו הוא בטח מסמן את המשחק הבא נגדי ביומן".

בנוסף, עושה רושם שכל התאקלים בין גילברט לחבריו לקבוצה הם נחלת העבר, כנראה בעקבות ההבנה שבאמת מדובר בשחקן מיוחד. העונה כבר לא תראו פרצופים מתוסכלים על הפרקט או תלונות אחרי החטאה.

"אנחנו סומכים עליו", אמר באטלר. "הוא לוקח זריקות שהוא יודע שהוא יכול לקלוע". גם האיש למשימות מיוחדות בקו האחורי, דשון סטיבנסון, לא מתלונן, ומסכם את החוויה של לראות אותו בפעולה, בין אם אתה על הפרקט, ביציע או בסלון: "כשגיל בכושר, כל מה שצריך לעשות זה פשוט להירגע ולהנות מהמופע".