אז מי אתה בכלל, צ'רלס ברטון?

מאת יואב גורן

רבים מ-7,000 הצופים שגדשו את אולם גלוב, שטוקהולם, חשבו שזו מתיחה. ב-1992 ערכה ההתאחדות השבדית טקס פתיחה מפואר להשקתה של הליגה המקצוענית, קונספט הדומה ל-N.B.A שבו הקבוצה מוכיחה יכולת כלכלית ונכנסת לליגה של 12 קבוצות, בלי עולות ויורדות. בטקס היו 7,000 צופים, כי כל קבוצות הליגה שיחקו באותו ערב באולם אחד. לפני תחילת המשחקים עלה על הפרקט מאמנה של פלאניה לוליו, צ'רלס ברטון, חנוט בחליפה יקרה. לצידו אשה בשמלה לבנה. כשהקהל החל לקלוט את המתרחש, צ'רלס ברטון כבר היה גבר נשוי.

"רק צ'רלס ברטון מסוגל להתחתן באולם כדורסל", אומר פרשן הטלוויזיה השבדית ויקטור לארסון, "זה מראה לך עד כמה הבן אדם אוהב את המשחק."

האהבה של ברטון, 52, לכדורסל שלחה אותו לאירופה כבר ב-1973. הוא סיים את לימודיו בקולג' בקנט-סטייט וחיפש במה להציג את כישוריו. ברטון הנמוך (1.85 מ') והאמביציוזי נחת בקבוצת ז'נבה השוויצרית, אבל "הכדורסל שם היה בחיתוליו," כהגדרתו, והוא עבר למדינה מעט יותר מפותחת מבחינה ספורטיבית, שבדיה.

קריירת האימון של ברטון החלה בקבוצת הנשים של המועדון השבדי סולונה. ב-1983 היה עדיין שחקן אבל גילה תכונות של מאמן כשמעמדת הרכז חילק הוראות כאילו הוא על הספסל. מנהל הקבוצה מינה אותו למאמן קבוצת הנשים. ברטון התנפל על ההזדמנות והחל במה שבעתיד יאפיין אותו לכל אורך הקריירה: איסוף שחקנים.

באמצע 1984 פוטר מאמן הגברים של סולונה וברטון החל במסע הארוך שמגיע השבוע ליד אליהו, של אימון קבוצות הגברים והנשים במקביל. הוא זכה עם הגברים של סולנה בשתי אליפויות ( 84' ו-85'). ברטון התמקד בהבאת שחקנים אמריקאים, שאיתם תיקשר היטב בשפת אמו וסמך על הבנת המשחק שלהם.

בסוף השנה ראו ראשי ההתאחדות השבדית כי טוב וביקשו מהאמריקאי הססגוני לעשות משהו עם נבחרת הכדורסל הצולעת שלהם. ברטון מונה למאמן הנבחרת והמשיך במקביל גם בסולונה עד תום עונת 87/88. באליפות לא זכה מאז שנת 85', לא בסולנה ולא במקום אחר. לארסון: "הבעיה של ברטון היא שהוא נחמד מדי. צ'רלס אוהב כדורסל, אבל לא מסוגל להוציא את האהבה הזו אל הפועל. שתי האליפויות היחידות בקריירה שלו היו בסולנה, כשרכז הקבוצה, שחקן הנבחרת תומס נורדגרן, היה המאמן האמיתי על המיגרש, וכולם בשבדיה יודעים את זה. צ'רלס היה שם בשביל לדבר עם האמריקאים."

התקוות של ההתאחדות השבדית, שברטון יוביל אותם את הכדורסל שלהם להישגים, התרסקו. שבע שנים הוא אימן את הנבחרת, ולא העלה אותה לדרג א' של היבשת. לארס נודלמאלם, האחראי הכללי על הכדורסל בשבדיה: "אם הוא לא היה מאמן טוב, הוא לא היה מחזיק שבע שנים בנבחרת. ב-1991 הוא הביא אותנו קרוב מאוד לאליפות אירופה, אבל אני מודה שההצלחה החלה כשהוא עזב."

בכלל, מאז דרך כוכבו כמאמן צעיר בסולנה הקריירה שלו מקרטעת. ב-1991, לאחר שעזב את הנבחרת, הוא חזר ללוליו, המקום שבו התחיל את הקריירה כשחקן. כוכב הקבוצה שהביא ברטון, אריק אליוט, לקח את לוליו על כתפיו עד למקום הראשון בתום עונת 96'. בפלייאוף הקבוצה קרסה וזו לא היתה הראשונה שהקבוצה של ברטון קורסת כשהכסף על השולחן.

התכונות של ברטון - הבאת שחקנים, שיקום קבוצה, הצלחה מסוימת, קניית לבבות בזכות קסם אישי רב, ואז התרסקות ברגע האמת - באו לידי ביטוי במיוחד ב-1996. ברטון ביסס את לוליו בצמרת השבדית. הקבוצה סיימה במקום הראשון בליגה וחלמה על אליפות ראשונה. היא לא באה. ברטון עזב לעונה אחת בליגה הגרמנית, בראד דין הובא במקומו וזכה מיד באליפות שבדיה עם הקבוצה שבנה ברטון. ג'יי. פי מהנהלת לוליו, מעיד: "צ'רלס טוב בלהביא שחקנים, אבל לא מסוגל לקחת תואר. עובדה שדין הצליח. הכיוון של צ'רלס מוצלח, הביצוע פחות."

"תמיד אומרים עלי שאני עושה דברים משוגעים," אומר ברטון על תכונתו לעזוב קבוצות אחרי שאסף אליהן שחקנים ובנה אותן. "כשעזבתי את סולנה בצמרת ועברתי ללוליו אמרו שאני משוגע, וכשעזבתי אמרו לי שאני משוגע, אבל אני רציתי להוכיח משהו. אני מחפש אתגר והחיים קצרים מכדי להישאר באותה קבוצה. אני לא מצטער על האופן שבו ניהלתי את הקריירה שלי."

לאחר עונה אחת בגרמניה בקבוצת אולם, איתה סיים במקום התשיעי, ברח ברטון עד לניו ווייב בגטבורג. בעונת 97/98 הוא הוביל את המועדון למרכז הטבלה וזכה להיות המאמן האחרון באותו מועדון, כשהקבוצה פשטה את הרגל. ברטון נותר חסר תעסוקה עד שהטלפון צלצל. על הקו היה סטיב הייני, שאשתו היא דודה של אגדת כדורסל בשם מג'יק ג'ונסון.

ברטון מצא את עצמו בקבוצה קטנה מצפון שבדיה בשם אם 7. בעונתו השנייה בקבוצה הביא ברטון, דרך הייני, את החיוך והאגדה מג'יק ג'ונסון לפתיחת עונת 99/00. הקבוצה שיחקה כדורסל נפלא, זכתה במקום הראשון בליגה, אבל המחלה ששמה מגי'ק התפשטה בכל תחום אחר במועדון, פרט למקצועי.

ברטיל לארסון, אז יו"ר הקבוצה: "על צ'רלס אני יכול להגיד שהוא אדם מאוד נחמד וטוב שיש אחד כזה בארגון. יש לו קשרים טובים באירופה ובארה"ב, עם הרבה מאמנים וסקאוטרים, אבל הוא לא טוב בלנהל."

לארסון מתנסח בדיפלומטיות, אבל שחקנים מעידים כי מה שהיה באם 7 בעונה של מג'יק היה סיוט ארוך ומתמשך. "כל מה שצ'רלס עשה באותה עונה זה ללקק את התחת של מג'יק ג'ונסון. השחקנים הפסיקו לשחק בשבילו והתחילו לשחק בשביל עצמם".

הצרות החלו בפלייאוף. המשכורות התעכבו וחדר ההלבשה של הקבוצה בער. השיא נרשם במשחק במשחק גמר הפלייאוף בלוליו, המשחק החשוב בתולדותיה של הקבוצה, כשבחדר ההלבשה התפתח עימות פיזי בין ברטון לשחקן הנבחרת פאר לונדהאל. התקרית נשמרה בסוד כשבעה חודשים ופורסמה רק לא מזמן.

לאחר ההפסד בגמר ללוליו נשלפו הסכינים בצפון שבדיה. עיתונאים טענו שהקבוצה איבדה את הזהות שלה ומכרה את נשמתה לכסף ולתדמית הנוצצת של מג'יק. השבדים גורסים כי מה שקרה באם 7 באותה עונה ארורה החזיר את הכדורסל השבדי עשר שנים אחורה וסימן את ברטון, שעד אז קנה את שמו בסולנה, בנבחרת ובלוליו, כמאמן בעייתי. תדמיתו נפגעה והאמריקאי החביב, שלראשונה הוכתם אופיו, הרחיק עד דנמרק.

בשנה וחצי האחרונות מאמן ברטון את נבחרת דנמרק למאזן מצויין באליפות דרג ב', 4-1, הטוב בתולדות דנמרק, וטיפח את את הכוכב כריסטיאן דראייר.

בלאט הכיר את ברטון כשהאחרון אימן את אולם ובלאט את הגליל, במשחק בין שתי הקבוצות במסגרת גביע ספורטה. לטענתו טוען בלאט שהוא מביא למכבי מאמן עם ניסיון אירופי עשיר, שהיום, אחרי עשרים שנה ביבשת, מודע לבעיותיו, תיקן את דרכיו וזוכה לשבחים בתחנתו האחרונה, נבחרת דנמרק.

ברטון טוען כי ההחלטה לעזוב את דנמרק היא "ההחלטה הקשה ביותר שעשיתי בחיי, אבל אתה יכול להבין אותי - קשה להגיד לא לאדם כמו דיוויד בלאט ולמועדון כמו מכבי תל-אביב".

אתה מכיר את הכדורסל הישראלי?

"כמאמן קבוצה שיחקתי ארבע פעמים נגד קבוצות ישראליות, ואני מכיר את הקהל החם בישראל. כשפגשתי לראשונה את צביקה שרף הוא אמר לי, 'זה המזרח התיכון, אתה יודע? זה מקום קשוח', כך שאני מוכן לכך."

אתה בא למכבי כמאמן או ככזה שיביא את כריסטיאן דראייר?

"הדבר הראשון שאמרתי לדיוויד כשהתחלנו לדבר על האפשרות שאהיה עוזרו היה: לא משנה מה יהיה איתי זה בחור שאתה חייב לקחת. כבר שאלו אותי עליו בכמה מועדונים גדולים, אבל למכבי יש בשלוש-ארבע השנים האחרונות מוניטין של משפחה. ואני חושב שהילד הזה, שהוא מאוד מיוחד עבורי - יהיה לי נוח אם ישחק במועדון ביתי ותומך כמו מכבי. אני רוצה לשמור על הילד הנפלא הזה, ומטריד אותי מאוד אם אפרד ממנו. השקעתי בו המון, הוא כמעט כמו בן עבורי."

אתה מודע לרוח מועדון מכבי תל-אביב?

"כן, אני יודע שזו אחת המשפחות המוצלחות באירופה. אני גם יודע שזה המון לחץ, אני מכיר את ההיסטוריה של המועדון, אני יודע שהוא היחיד בעולם שמייצג מדינה שלמה, שמעתי על השמחה שהיתה בישראל אחרי פריז."

אתה מכיר את שחקני מכבי?

"פגשתי את הנפלד, אני לא יודע אם הוא זוכר אותי, כשהוא היה ילד בגליל ואני בסולנה, כשהוא רק התחיל לשחק בנבחרת ואני אימנתי את שבדיה. מאוד התרשמתי ממנו וניגשתי אליו ולחצתי את ידו ואמרתי לו שהוא שיחק נפלא ושהוא יהיה שחקן גדול. את האחרים אני לא מכיר."

הנימוס שלך עשוי להיות חריג בנוף המאמנים הישראלי.

"באמת?! זה מגוחך, כי אנחנו צריכים את התקשורת ואתם אותנו. רוב העיתונאים שהיכרתי בקריירה שלי, יצא לי לאכול בביתם, ולהיות מוזמן לאירועים, היו לי יחסים מאוד קרובים איתם."

זה כנראה לא יקרה בקבוצה סגורה כמו מכבי.

"נראה שלא."


* הכתבה המלאה מופיעה בגיליון "ספורט העיר" מה-16.8.2001