כחול בעיניים

- "אדוני ראש הממשלה, איטליה ניצחה והעפילה לגמר המונדיאל!".
- "אין זמן להתמהמה. גייסו את המילואים והשיגו לי את הדוד סם בטלפון".

סביר להניח שכך תשמע השיחה בין ראש ממשלתנו ה-20 במספר, לבין ראש לשכתו, בעיצומו של קיץ 2010, אם האזורי יגיעו לגמר המונדיאל. בשנים האחרונות כל אימת שאיטליה זכתה בגביע העולם, זכתה ישראל להתבוסס בבוץ הלבנוני, ושני הצדדים הקפידו לקיים מסורת רבת שנים זו. ביולי 1982, כשפאולו רוסי והחבר'ה הביסו את מערב גרמניה 1:3 בגמר בלתי נשכח, שעטו כוחות צה"ל בעומק לבנון. גם אז, כמה מפתיע, פרשות שחיתות העיבו על הכדורגל האיטלקי.

ההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה ובדרך כלל במובן הטרגי, אבל רגע לפני שישראל מילאה את חלקה ההיסטורי, היה זה פשוט מרומם נפש לראות נבחרת איטלקית מרובת כישרון, בעלת עוצמה, שמשחקת כמו קבוצה, ומניפה לבסוף את הגביע המוזהב.

ללא אף כוכב על שמסתובב עם בנדנות על ראשו, בלי יחסי ציבור מוגזמים מהם נהנות נבחרות כמו אנגליה או הולנד, אלא עם שוער על, הגנת ברזל שלא ספגה אף שער שדה מקבוצה יריבה, קישור אדיר והתקפה יעילה, זכתה איטליה ובצדק, תוך שהיא מציגה לאורך הטורניר כדורגל התקפי ויוזם. הפעם, לא היה לה מן פאולו רוסי שעלה מן האוב, אלא חבורה של שחקנים אשר חלקה במלאכת כיבוש השערים כמו במשחק ההגנה, והכל תחת פיקודו של "פול ניומן האיטלקי", האיש והסיגר, דון מרצ'לו ליפי.

בניגוד לפיהוקים שסיפקו נבחרות "אטרקטיביות" דוגמת אנגליה, פורטוגל והולנד, כל משחק של איטליה היה מלווה באקשן ודרמה. זה התחיל עם 0:2 התקפי על גאנה, המשיך בתיקו הדמים מול ארה"ב ובהדחתה של צ'כיה מהטורניר. אחרי שצלחו את הבית המוקדם, הוכיחו האזורי שיש להם מזל של אלופים מול אוסטרליה. דילוג קליל מעל אוקראינה חשף את גרמניה בחצי הגמר. על הקלאסיקה הזו אין טעם להרחיב, רק אפשר לציין שליפי הימר על התקפה ושבר את מסורת ה"קאטנצ'יו" האיטלקית במעמדים שכאלה.

הגמר עצמו היה קתרזיס עבור אוהדי איטליה. טראומת ההפסד בפנדלים מול ארגנטינה (חצי גמר 1990), ברזיל (גמר 1994) וצרפת (רבע גמר 1998), פינתה מקומה לצדק פואטי. אחרי שוד גמר יורו 2000 ויכולתה הבינונית ומטה של צרפת לאורך הטורניר בגרמניה, היה זה פשע אם זינאדין זידאן, על כל גדולתו, היה מניף את הגביע. פאביו קנאברו הצנוע, עם תצוגת הגנה אגדית, היה האיש הראוי לחייך בסופו של מונדיאל, בו רוב הנבחרות הגדולות בעיקר הבטיחו, אבל רק אחת באמת קיימה.