הצד האחר של מוני ומכבי

1. חצי שעה לטיפ-אוף. שחקני מכבי תל אביב עולים לפרקט, ולרווחת הצופים, איתם גם איש השבוע, מוני פנאן. האוהדים מרוצים. דיוויד פדרמן נראה מחויך הרבה פחות.

פעם זו הייתה משפחה. משפחה אמיתית שנוהלה בידי אוהדים אמיתיים ולשם עשייה שבאה מהלב. מאהבה. אבל עם ההצלחות המקצועיות, שאולי הקהו מעט את לב העוסקים במלאכה, תחושת הניכור הפלסטית, מבית ומחוץ, החלה ממלאת את האוויר. כבר חודשים רבים שישנם אלו ש'גירושין' אינה נראית כמילה גסה עבורם, אבל מוני אומר ש"ילדים לא נוטשים". זו אולי לא שמחה גדולה, ואולי מערכת היחסים בין הבעלים חצתה את נקודת האל-חזור, אבל חייבים להמשיך לחייך. בכל זאת, יש כאן המון צלמים.

אולם כשמכבי עולה לפרקט, וכל בעלי התפקידים והמקורבים למיניהם תופסים את מקומם, ניתן לחוש בניכור, בכעס, בסלידה. פנאן מתמקם, כרגיל, על הספסל, בעוד שפדרמן ניצב קרוב לשולחן המזכירות, לצדו של שמעון מזרחי. פנאן ופדרמן אינם יוצרים קשר עין. הרב גלויברמן הוא בכלל מקורבו של פיני גרשון, שהפך זה מכבר לפרסונה נון גראטה בנוקיה והסביבה, אבל מתוקף תפקידו מנסה גם הוא להשכין שלום. תופס ביד אחת את המנהל הקפריזי, ביד השנייה את פדרמן המהוסס, לוחש כמה מילים. הם מחייכים, אבל הגונג נשמע וכולם מיד נפרדים וחוזרים לפינת הזירה. כבוד הרב אולי קצת נאיבי, אבל בכל זאת. יש המון צלמים. וגם טלוויזיה.

2. פדרמן הוא ג'נטלמן. תמיד היה מנומס, אדיב. גם אם אינו רוצה לדבר, תמיד יהיה מוכן להקשיב. רוב אנשי מכבי ת"א נעדרים תכונות קשב. מקורבים לאיש העסקים, שב-15 השנים האחרונות השקיע בקבוצה כשישה מיליון דולר על פי הערכות, מדברים בימים האחרונים על "תקשורת מגויסת". פדרמן מבין שספג פגיעה תדמיתית קשה בשבוע האחרון, אף שלא הוא זה שהכריז מלחמה. "money talks bullshit walks", נוהג רענן כץ לומר, אבל במציאות המכבית הפך אדם שמחזיק ב-3.3 אחוזים בלבד ממניות הקבוצה לאיש המדובר במועדון.

עד לא מזמן החזיק פנאן ב-5.5 אחוזים ממניות הקבוצה, אלא שאודי רקנאטי לקח מתוכן 2.5 אחוזים, כי פנאן לא משתתף כבר שנים בהוצאות השוטפות. זה לא משמעותי, גם כי המניות עברו מיד ליד בתוך "קבוצת מזרחי", ובכל מקרה - מעולם לא נאלצו בדירקטוריון הקבוצה לכפות מינויים על בסיס אחוזי בעלות. כדי לקבל פרופורציות נספר כי כץ, לדוגמה, שהפך שותף במועדון בשנת 2003 עם רכישת חלקו של קובי אלכסנדר, הוציא בשנים האחרונות מכיסו כחמישה מיליון דולר טבין וטקילין. הרבה זמן שפנאן אינו משלם (לפחות לא בצורה משמעותית), טוענים גורמים הקשורים לקבוצה, אך הוא לעולם יהא הראשון לדרוש שחקני חיזוק. "פנאן", אומרים מקורבים, "חזק בכסף של אחרים".

יותם הלפרין טוען ש"כדי להבין את המשמעות של מוני עבורנו צריכים לחיות לצדו, כמונו. אי אפשר להסביר את זה במילים". נואל פיליקס, שהיה מצוי בסערת רגשות אמיתית השבוע, סיפר כי "מהרגע שהגעתי למכבי הרגשתי לראשונה שיש לי אבא, כי גדלתי בלי אב מגיל צעיר". סביר שאותם הדברים בדיוק נאמרו בזמנו גם על שמלוק מחרובסקי, כפי שהיו שטענו שמחלקת המשק והלוגיסטיקה תקרוס עם פרישתו של אמנון נתנאל. מכבי המשיכה הלאה, ושרדה.

פנאן הוא האיש החזק במכבי ביחס לאחוזי הבעלות שבידיו גם כי בשנים האחרונות הצליח, בחוכמה ובעורמה, לשבץ במערכת רבים מאנשיו, כמו כל פוליטיקאי שיודע לחלק את הג'ובים לחברים. הבת לירון במחלקת השיווק, הבן רגב כשחקן פוסטר, האחיין עזר ככולבויניק, מנהל המשק עמי ביטון ועוד רבים וטובים. אף שפנאן כמעט ולא עבד ישירות מול מנהל מחלקת השיווק היוצא אבי אלבק, הוא רצה לראות בתפקיד אדם שהוא איש אמונו. דריקס הוא איש של פדרמן.

אתמול הגיע מנהל השיווק החדש להיכל, לראשונה כחלק רשמי מהמערכת, והתייצב כבר בשעות הערב המוקדמות. הוא ערך סיור מדוקדק עם מנהל ההיכל ניר פרצלינה, הסתובב לצד אלבק והכיר את אנשי השטח. "סיפרו לי על כל הבעיות שעשויות לצוץ, לבטים, אבל אלו דברים שאני מכיר מעולם הכדורגל", אמר דריקס, והוסיף כי "האווירה והיחס שקיבלתי מכולם, בלי יוצא מהכלל, היו נהדרים. גם ממוני עצמו. הוא ניגש אלי, אמר 'ברוך הבא', איחל בהצלחה ולחץ לי את היד".

3. אף שלפני המשחק הבטיח נוון ספאחיה כי "אנחנו מקצוענים, ולמרות כל הרחשים שמסביב ניתן 200 אחוז", נראה היה לפתע שמכבי חוזרת חודשיים ימים לאחור. "בשביל לנצח את מכבי צריכים לשחק חכם, בטוח ולעצור את משחק המעבר שלה", איבחן מאמן פרטיזן דושקו וויושביץ', ואכן עמד בכל המפתחות: פרטיזן הציגה הגנה פיזית ומתואמת, לצד התקפה סבלנית, ואם לא אחוזי עונשין פתטיים - הייתה סוגרת את הרבע הראשון עם 20 הפרש. עד כדי כך שאת הסל הראשון של מכבי לשתי נקודות רשם ניקולה וויצ'יץ', כמעט 14 דקות בתוך המשחק.

במחצית השנייה הבין ספאחיה שאת הערב הזה תנצח מכבי דרך הלב, ועלה לשחק עם אלו שהגיעו מוכנים לאכול את הפרקט. לב במכבי זה בעיקר דרק שארפ הבלתי מתכלה, שהעלה את המארחים ליתרון ראשון, אותו לא שמטה עד לסיום. שלוש דקות לבאזר, כשפרטיזן התקרבה עד לכדי 71:72, הלך שארפ על 183 הסנטימטרים שלו לסל מול שלושה מגדלים, קבר את הכדור וגם חילץ עבירה.

פרדראג דרובניאק הוותיק, שכבר ראה בקריירה הענפה דבר אחד או שניים, פרגן בסיום לקפטן המתבגר. "שארפ נותן המון למכבי", סיפק תובנות מזווית השחקן היריב. "הרבה אנרגיות, הגנה, קליעות חשובות. אני לא יכול לשכוח את הסל ההוא נגד ז'לגיריס. יחד עם ניקולה וויצ'יץ', הוא אולי השחקן הכי חשוב בקבוצה הזאת. ידענו שאת מכבי מנצחים בתל אביב דרך הגנה. כי מכבי אולי לא קבוצת הגנה גדולה, אבל קבוצת התקפה נהדרת. המשחק היה בידיים שלנו וכל כך רציתי לנצח, אבל זה הכדורסל". את המשחק סיים שארפ עם שיא עונתי של 22 נקודות ב-6 מ-8 מהשדה.

"זה היה אחד השבועות הכי קשים שאני זוכר מאז שאני במכבי", הודה הלפרין בחדר ההלבשה. "היה שבוע סוער במיוחד", הסכים יניב גרין. "בדרך כלל שוכחים מהכל ברגע שהמשחק מסתיים, אבל הפעם נקלענו ליום חלש. הפגרה באה בזמן כי יש הרבה זרים שמתגעגעים הביתה. כולם ילכו לחופשה קצרה, ינוחו ויחזרו כמו חדשים. טוב שיש את הפגרה הזאת, כדי שכולנו נוכל לנקות את הראש". אולם לכל ברור שגם אם ייפתרו בקרוב ולמראית עין המחלוקות בין חברי ההנהלה - מכבי תל אביב של חורף 2007 לעולם לא תשוב להיות המכבי החסונה שידענו. שעון החול בממלכה של שמעון מזרחי התהפך.