הכי טובים שיש. מלמטה

מראה, מראה שעל הקיר, מי הקוורטרבק הכי גרוע בעיר?

בפינה השמאלית, לבוש בכחול ואפור ומבט קצת מזוגג, עומד ג'ייק דלהום. ממולו, בתלבושת אדומה ומבט זועם, ניצב מייקל ויק. ומשוטט במרכז הזירה, בתלבושת ירוקה-צהובה ושיער מאפיר - ברט פארב.

כן, יש קוורטרבקים יותר גרועים מהם. ארה'לה בורקס הוא מן הסתם הקוורטרבק הכי גרוע שמסתובב בשטח ללא תחרות, אפילו לא מרקסי גרוסמן, אבל זה לא חוכמה, הוא אף פעם לא היה שווה כלום. השלישיה הזאת לא נמצאת בכלל באותה רמה ולכן היא העולה לגמר שלנו.

לפני שנתחיל, מילה אחת על המתמודד שמאד קיווה להיות אחד המתמודדים על התואר אבל הגיע רק למקום הרביעי הלא מכובד. מדובר בסתם עוד קוורטרבק בינוני שלרוע מזלו נולד למשפחה הלא נכונה. הוא לא ברמה של אח שלו, או של אבא שלו, אבל יש לו את אותו שם משפחה, ואת אותם גנים של חוסר יכולת. איליי, אתה כזה לוזר שאפילו לגמר של הקוורטרבק הכי גרוע אתה לא עולה.

בואו נציג את המתחרים שלנו שיתמודדו על הגביע על שם ראיין ליף, לא לפני שנגיד לגרייזס האוכל הזה, שאנחנו שומרים על זכות השתיקה לפני גמר הפנטזי בינינו. חכה, אתה עוד תתייבש יותר ממדבריות אריזונה. שכל החיים שלך תראה פוטבול תיכונים, מנוול.

לפי רוב הפרשנים, ג'ייק דלהום היה אמור להצעיד את קרוליינה לפחות לסופרבול, ואולי גם לטבעת אליפות. אחרי 14 משחקים קרוליינה עם מאזן שלילי, ומלבד אפשרות תיאורטית היא מחוץ לתמונת הפלייאוף.

מייקל ויק שבר השבוע את שיא היארדים בריצה על ידי קוורטרבק, והעמידם על המספר המדהים של 990, ויש לו עוד 2 משחקים כך שמחסום ה-1,000 יארד ייחצה בוודאי גם הוא.

את ברט פארב קשישא לא צריך להציג. שיא השלמות המסירה שהוא שבר השבוע זה רק עוד שיא בדרך לשיא הנכסף מכולם: להיות הקוורטרבק שנחטף הכי הרבה אי פעם. עוד 6 למנאייק לפני המשחק מול מינסוטה (הערת עורך: עוד 4 אחריו).

כבר כשמסתכלים על השורה הסטטיסטית נראה נתון אחד בולט לעין. רק שניין מהמתחרים שלנו הם בכלל קוורטרבקים. ויק ניסה למסור רק 355 פעם עד עכשיו העונה, שזה בסך הכל 16 יותר ממספר המסירות שדרו בריס מסר בהצלחה. אז נכון שבריס הוא הקוורטברבק הכי טוב העונה, אבל גם מכל בחינה אחרת מייקל ויק הוא לא באמת קוורטרבק, והשיא שהוא השיג השבוע מהווה רק עוד הוכחה לכך שהוא ראנינג בק שמתופקד בתור קוורטרבק. וגם כשהוא כבר זורק, אז אחוז ההשלמה שלו טיפה מעל 50%, אחד לפני האחרון בין כל הפותחים בליגה, כשאפילו רקסי גרוסמן או ג'ייק פלאמר משאירים אותו מאחור. כל קבוצה שהעמיסה את קו ההתנגשות וסגרה את נתיבי הריצה של אטלנטה בהצלחה ניצחה אותה השנה. כל הגנה ששמה את הכדור ביד של ויק ואיתגרה אותו לנצח באוויר, הצליחה.

קוורטרבק שמסתכל על אופציית המסירה כאופציה משנית, וגם כשהוא זורק הוא מאד לא מדוייק, הוא ללא ספק מועמד מוביל לתפקיד הקוורטרבק הגרוע של השנה, בעיקר משום שהוא לא באמת קוורטרבק.

תוסיפו את החוזה הענק, החונק והמוגזם שיש לו שמונע אפשרות אמיתית לשיפור, תוסיפו את הבעייתיות בזה שהוא לא מנסה להשתנות ולא לומד מהנסיון הלא טוב שלו ותקבלו את הפייבוריט הגדול לתואר הנחשק.

אבל בג'ייק דלהום יש לו מתחרה הולם, פשוט מכיוון שלדלהום יש קבוצה יותר טובה והוא מצליח לגרור אותה למטה כמעט בכוחות עצמו. בג'ייק דלהום יש משהו מטעה. יש לו יד חזקה, והוא לכאורה עושה דברים טובים, אבל אז מגיע הרבע האחרון והוא לא סתם בועט בדלי אלא לוקח את הדלי וזורק אותו מהחלון. ככה זה היה מול דאלאס כשהוא גם פימבל וגם נחטף ברבע האחרון. מול וושינגטון היו לו 2 הזדמנויות להציל את המשחק, ואת שתיהן הוא פיספס , כולל חטיפה בנסיון האחרון. את המשחק בסינסינטי הוא הפסיד עם חטיפה שקופה בנסיון האחרון.

מישהו רואה פה איזשהו מכנה משותף? אם לא, אז תסתכלו על הדרך בה הוא הצליח להחזיר את פילדפיה לחיים במשחק האחרון שלו. שתי חטיפות ברבע הרביעי, כולל אחת בניסיון האחרון מהרד-זון, סגרו את הגולל על הפנתרים ונתנו הרבה אמונה וכח לאיגלס שכבר היו בדרך החוצה. אם הוא פשוט היה קצת יותר זהיר, קצת יותר מחושב, קצת פחות ג'ייק דלהום, אז קרוליינה היתה לפחות חלק פעיל במאבקים על הכרטיס לווילד-קארד. מי יותר מתאים לתואר הקוורטרבק הכי גרוע, מאשר זה שמביא את הקבוצה הטובה שלו לפי הבאר רק כדי לזרוק אותה פנימה ולהטביע אותה?

ויק לא יודע למסור ודלהום לא יודע לשלוט בעצמו. שניהם מועמדים ראויים, אבל לברט פארב יש משהו שלהם אין. הוא שחקן שייכנס להיכל התהילה בניסיון הראשון שלו. כשאמט סמית האריך את הקריירה שלו וביזה את עצמו באריזונה רק כדי לשבור את שיא היארדים של כל הזמנים, לא ממש היה לי איכפת. אף פעם לא אהבתי אותו, ומעט מאד ישימו אותו ברשימת הגדולים באמת, למרות שהוא מחזיק בשיא היארדים.

כשג'רי רייס האריך את הקריירה שלו וניסה לחפש קבוצות אחרות העיקר לעלות למגרש הצטערתי, אבל כשמדובר ברסיבר הכי טוב אי פעם בלי שום ספק, כזה שברור שהוא עושה את זה מאהבת המשחק ולא בשביל לשבור שיא (כי במילא כל השיאים הם על שמו), אז פשוט קיוויתי שבסופו של דבר הוא יבין ויפרוש.

אבל ברט פארב תמיד היה משהו אחר. הרבה מעבר לסתם מספרים. הוא היה הילד הנצחי עם האקדח ביד, שיכול היה לעשות הכל, שקפץ משמחה על המגרש וסחף גם כאלה שהם לא אוהדי גרין-ביי אחריו. הוא לא צריך להיות ראשון באיזו שהיא רשימה כדי לזכות בכבוד.

לכן מבחינתי העובדה שהוא כרגע על המגרש, בקבוצה בינונית מאד שצריכה לבנות את עצמה ולא לשמש כבמה בשבילו לשבור שיאים, זה משהו שעליו קשה לי לסלוח. לא למישהו כמו פארב. למעשה, התחלתי להבין את זה כשהוא שבר את הזרת ביד הזורקת ובכל זאת התעקש לעלות לשחק לפני שנתיים או שלוש. הוא התעקש לשחק מכיוון שזה שיא איש הברזל שלו, בגלל שהוא רצה להמשיך את השרשרת של משחקים רצופים שבהם הוא פותח, ולא משום סיבה מקצועית הגיונית. אז התחלתי באמת להבין שמדובר במישהו ששם את הכבוד של עצמו לפני טובת הקבוצה.

אז מזל טוב על זה שהצלחת להשלים הכי הרבה מסירות ברט. העובדה שהשגת את השיא בעוד משחק אפור ולא מדוייק שלך רק מדגישה את הבלתי נמנע. לדעתי אם בשבועיים הקרובים אתה תצליח לשבור את שיא החטיפות בלי להגיע לשיא הטצ'דאונים זה יהיה שיא האירוניה, ושיא הצדק. בכל מקרה, על זה שאתה הורס את דמות האקדוחן ששיחק את המשחק קודם כל בשם ההנאה, על זה שאתה דן את הקבוצה שלך לעוד שנה של בינוניות מינוס במקום לתת לה להמשיך ולהתפתח לכיוון העתיד, מכיוון שאתה לא נותן לרוג'רס הזדמנות לראות אם הוא בכלל האיש המתאים או לא - בזכות כל הסיבות הללו, בשבילי אתה הקוורטרבק הכי גרוע שיש היום בליגה.