תתנצלו שוב, בפני האיש הנכון

יוסי אבוקסיס הגדיר מחדש את המונח "אש ידידותית". מעכשיו, כשתיכנסו למילון לבדוק מה פירוש ההגדרה, תוכלו למצוא את המשפט הבא: "אם זה בא מאוהדי הפועל, אז אני סולח". מזכיר קצת את אותן פארודיות על מתיחות של יהודה ברקן, כשהפצוע קשה שוכב בבית החולים, אבל ברגע שהוא רואה את המזוקן עם המשקפיים הוא זועק בשמחה "אה, אה, יודה, יא מניאק".

אבוקסיס קיבל את ההתנצלות של אוהדי הפועל ת"א. בהחלט אבירי מצידו. יש יסוד סביר להניח שלו הרימון היה נזרק בטדי, הוא לא היה קם חצי שעה, עד שאלון יפת היה מסיים את המשחק (רק שאיצ'ה וצבי רוזן לא רוצים צרות, אז מה אכפת להם להגיד שהוא צדק?). ובואו נודה על האמת – יפת היה צריך לסיים את ההתמודדות באותו רגע, כי אין אח ורע לאמצעי פירו-טכני שפוגע בשחקן על המגרש. ברוח הימים הקודרים הללו, רימון ההלם היה עוד נדבך לסוף שבוע מחורבן ונטול חשק לכדורגל. ואגב – הפסד טכני להפועל ת"א לא היה מזיק פה. הוא לא היה מרתיע, אבל הוא בהחלט היה ראוי. אם כבר גול עצמי, אז עד הסוף, שיהיה עמוק ברשת.

על אוזלת ידה של המשטרה כבר נשפכו מלים בלי סוף. נשאלת השאלה האם צריך להיות פה רצח או פיגוע המוני כדי שהשוטרים יעשו את עבודתם כמו שצריך. קבוצות משלמות הרבה כסף על מחדלי האוהדים, אבל זה בטח לא מה שירתיע את אותו חוליגן מלהכניס חפצים למגרש. אוהד ממוצע עובר לפני משחק חשוב בדיקות לכאורה קפדניות עם גלאי מתכות. מישהו צריך כבר להסביר איך שבת אחרי שבת יש רימונים ביציעים. בכל היציעים.

אבל מה שמרתיע ובעצם הכי מפחיד בסיפור הזה הוא נוסח ההתנצלות של אוהדי הפועל ת"א. "לא התכוונו לפגוע בך, רצינו לפגוע בשמעון גרשון". מדהים איך שהעניין הזה עבר חלק באמצעי התקשורת וירד כל כך מהר מסדר היום. שמעון גרשון הפך למטרה לחיסול ממוקד, כמו מבוקש של צה"ל בשטחים. עד היום השתבחו האוהדים האדומים בשירת "שמעון גרשון מת" ביציעים. ככה פתאום הפזמון המורבידי הפך למשאלת לב אמיתית, כזו שלו הייתה מתגשמת, היה נגרם פה אסון שהיה משכיח לחלוטין את פרשת ההימורים פחות משבוע לאחר שנחשפה. מדובר באירוע חמור מאין כמוהו, שיכול היה להסתיים במוות או בנכות תמידית. ואם להתרשם מנוסח הדברים, הרי שבניגוד לרימוני העשן, ה"תמימים" לכאורה, הייתה כוונה ברורה לזרוק את החפץ על שחקן על כר הדשא ולא סתם לתוך תחומי המגרש.

על קהל אוהדי הפועל ת"א נכתב כבר בעבר. בגדול, מדובר באנשים משכילים ובאוהדים נאמנים, שיש להם הרבה הומור שחור, לעתים חולני ופורץ גבולות. ועדיין – מכל הקהלים בארץ, הם נחשבו (לפחות בעיניי) עד יום ראשון כיותר סימפטיים ובלתי מזיקים בעליל. זריקת רימון ההלם היא פריצת מדרגה גם אצל האוהדים האלה, או כמו שהעיר חבר בסרקאזם אופייני בדיוק לאותם אוהדים: "מה קרה, נגמרו להם הבובות?". טוב יעשו אוהדי הפועל ת"א אם יפרסמו הודעה רשמית שבה הם מגנים את זריקת הרימון, עם התחייבות לגרשון שהם ערבים לחייו בפעם הבאה שבה יגיע לבלומפילד. אין שום קשר בין הבגידה, לכאורה, של הבלם בכך שערק מהקבוצה דווקא לבית"ר לכך שהחיים שלו על המגרש אינם הפקר. וטוב יעשה אבוקסיס אם יצטרף להתנצלות הזו, כי לקודמת שלו יש טעם וריח רעים במיוחד.