הזוהמה זורמת מהכנסת

הדלקתי את הרדיו שכבר היה מכוון על 95.5 FM. היום היה שבת, השעה הייתה 14:00, העשור – תחילת שנות ה-90, ואני הייתי בערך בן 9. להפתעתי, גיליתי שאני לא מצליח לקלוט את שירים ושערים. חיפשתי, כיוונתי את המחוג לכל מקום בסקאלה, אבל פשוט לא הצלחתי למצוא את גדעון הוד. אבא שלי היה בעיצומה של שנת צהריים ולא רציתי להפריע לו ולשתף אותו בצרה. לאור המצוקה פשוט התחלתי לבכות עד שנרדמתי. איפה הכדורגל שלי? היום, בערך 15 שנה אחרי זה אני שוב בוכה על הכדורגל שלי, אלא שהפעם אני לא אתעורר מהחלום ואגלה שדבר פעוט כשעון החורף הוא שגרם לבלאגן במערכת.

כשראיתי את קליפ השערים שספג אושרי לוי (ופתאום נזכרתי בשער של שי אבוטבול מולו לפני שנה או שנתיים) ביום חמישי בלילה, חשתי בחילה נוראית, ולמרות שבגלל העבודה הייתי צריך לראות את "חדשות הספורט", ביקשתי להחליף ערוץ. אחר כך הבנתי שעוד אנשים רבים, ולאו דווקא אוהדי הכדורגל הישראלי, חשו תחושות דומות. שלושה ימים אחרי זה מי זוכר את השוער הספק מוכר? הפשע הוא מנת חלקה של ישראל העכשווית ועכשיו זה הגיע לכדורגל. עכשיו? כנראה שמזמן, פשוט היום האמת הנוראית התפוצצה לנו בפנים ומקום לאופטימיות אין. ישראל שנות ה-2000.

את איצ'ה מנחם אפשר וכנראה שגם צריך להאשים על כך שהוא לא עצר את הכדורגל, אבל אם רוצים להביט על המכלול, צריך להסתכל על הממשלה ועל הכנסת. הכל מתחיל משם. מישהו יכול לספור או לזכור את חברי הכנסת שהיו חשודים בפלילים למיניהם בשנים האחרונות? מישהו יכול לומר כמה מהם נמצאו אשמים או נענשו? לצמרת המדינית נוח שהמשטרה והפרקליטות חלשות, ככה המקום שלהם בבית המחוקקים בטוח, ככה הם יכולים להמשיך לעשות דברים בתחום האפור ולעתים השחור.

היועץ המשפטי לממשלה יכול לנבוח עד מחר, אבל שיירת העבריינים תמשיך לעבור. מני מזוז יכול להמליץ על העמדות לדין וחקירות, אבל אין מי שיבצע. המשטרה חלשה וחסרת שיניים, ונחשו מי ממנה את ראשיה? נכון, השר המזדמן, זה שמתחלף כל שנתיים בגלל הסדרים קואליציוניים שונים. למי יש זמן להתחיל להתעסק בבעיה קשה ושורשית כמו הפשע המאורגן או ההימורים הבלתי חוקיים? היום אני שר המשטרה, מחר אני אצביע נגד הממשלה. היום אני המפכ"ל, מחר אהיה מנכ"ל של חברה סלולארית גדולה ולעזאזל המדינה.

על פרשת המכירות תפס טרמפ חבר הכנסת התורן. אני לא זוכר את שמו וגם לא מתבייש בכך (ואחרי בדיקה – יורם מרציאנו), אבל ראיתי אותו ב"יציע העיתונות" ושמעתי שמצטטים אותו בחדשות. עצוב עד כאב היה לראות בנאדם שההבנה שלו בכדורגל ויותר מכך, האהבה שלו אליו, חייבות להיות מוטלות בספק, מגיע לאולפן ערוץ הספורט ומדקלם שורות כמו "אם אנחנו רוצים שהכדורגל הישראלי יהיה דומה לאירופאי אז...". מעצבן לראות חבר כנסת שיועצי התקשורת שלו היו מהירים ופזיזים מספיק בשביל לאבחן את המשבר הנוכחי בכדורגל הישראלי כמקפצה פוטנציאלית לחייו הפוליטיים. שיבטיח לי שעכשיו הוא ישים את כל כובד משקלו למען פתרון בבעיה, שיישבע שבעוד שנה או שנתיים, כשהעסק יהיה תקוע ואני אחפש את האדם שהבטיח לטפל בבעיה, לא תענה לי מזכירה ותגיד לי "הוא עסוק". כשיורם מרציאנו ידאג שהפשע ייצא מהכדורגל, אני אפרסם התנצלות פומבית. עד אז אני פשוט לא מאמין לו.

פעם היינו צוחקים על מקומות כמו רוסיה. "בשביל בקבוק וודקה", הייתה אומרת הקלישאה, "שוטר ישחרר אותך גם הוא תפס אותך 'על חם'". ישראל נמצאת בדרך לשם. החולשה של המשטרה והחוק הם אחד הגורמים המובילים בדרך להתפוררות של משטר והתדרדרות של מדינה לעולם השלישי.

פעם היו כאן שוטרים גיבורים, חוקרים מהזן של הסרטים ההוליוודיים. כאלו ששמם הלך לפניהם והם הרגישו גאווה להיות שליחי הציבור למלחמה בפשע. ומה היום? הפשע משתולל, אבל מי יעצור אותו? בטח לא המשטרה החלשה. המלחמה בפשע טומנת בחובה מלחמה בראשי המדינה, ואת זה, כולנו יודעים, הם לא רוצים לראות קורה. לצערנו, יש להם את הכוח לזה.