נו, מכבי, יש מצב לניצחון בחוץ?

הפסדה המינימלי של [[מכבי ת"א]] לפנאתינייקוס לפני שבוע לא זכה להתייחסות ראויה, כיוון שאנו חיים בעידן שמקדש את מבחן התוצאה. מכבי היתה רחוקה שתי עשיריות השנייה מהארכה במגרשה הביתי של הקבוצה החזקה באירופה. "כבר תקופה ארוכה אני אומר שהמשחק ביוון, ולא המשחקים נגד בדאלונה ולובליאנה, ילמד אותנו באמת מה אנחנו שווים", הסביר נוון ספאחיה.

אסור להפריז בחשיבותו של משחק בודד, אך יש אמת בדברי המאמן: מכבי אמנם לא שיחקה מדהים, אבל רימזה שהיא חזקה יותר מכפי שהעריכו המומחים. הקושי בהערכה של מכבי נובע קודם כל מאי יציבותה. תנודות דרסטיות באיכות מתרחשות לא רק בין משחקים, אלא גם במהלך המשחק עצמו. למעשה, המשחק באתונה היה הראשון בו הציגה מכבי יכולת כמעט זהה לכל אורכו. זה לא הספיק לניצחון, אבל ספאחיה מקווה שהשילוב בין השתפרות ליציבות יעניק לקבוצתו ניצחון בכורה מחוץ ליד אליהו. "הגיע הזמן שננצח בחוץ", אומר ספאחיה, "המון דברים השתנו מאז המשחק הראשון מול מלאגה, כיום אנחנו קבוצה יותר יציבה".

האם בתום הסיבוב הראשון בבית המוקדם של היורוליג, חוסר היציבות של מכבי הוא אינהרנטי או שמא ניתן לתיקון?

מכבי מודל 06/07 נבנתה לפי המודל של "אכול כפי יכולתך". לסגל, שכבר כלל את ניקולה וויצ'יץ', דריק שארפ, ג'יימי ארנולד, טל בורשטיין, יניב גרין ושרון ששון, נוספו הגארדים יותם הלפרין, וויל ביינום ורודני ביופורד והפורוורדים סימאס יסאייטיס, נואל פיליקס וליאור אליהו.

מדיניות הרכש הגרגרנית יצרה סגל של 11 שחקנים בכירים (12 כולל בורשטיין הפצוע), שזה הרבה מאוד גם במושגי אן.בי.אי. לכן הרוטציה היתה חייבת להתקצר. ספאחיה, בהחלטה מפתיעה משהו, בחר לייבש את צמד הזרים (ביופורד ופיליקס) ולקדם על חשבונם שלושה ישראלים (הלפרין, אליהו, גרין) ושני מתאזרחים (שארפ וארנולד). המאמן הקרואטי שמר אמונים לבן ארצו (וויצ'יץ') ולרכש האישי (יסאייטיס), וביחד עם ביינום וששון נוצרה רוטציה של תשעה שחקנים.

שני הבודדים בתוך הרוטציה ששמרו על יציבות הם וויצ'יץ' והלפרין - הראשון כמעט תמיד שיחק נהדר והשני כמעט תמיד שיחק חלש. אצל כל האחרים, חוסר היציבות הוא הדבר היחיד שיציב.

אליהו. היחס של ספאחיה אליו הוא תנודתי כמו השחקן עצמו. קראו את המשפטים הבאים: "הוא אחד הפאוור-פורוורדים הכי מוכשרים באירופה", "הוא לא מספיק אגרסיבי", "הוא עדיין צריך ללמוד לשחק כדורסל", "אסור לי לעצור אותו". את כל אלה אמר ספאחיה על אליהו במהלך שבוע אחד.

אליהו שחקן נהדר עם הרבה מגבלות. הוא עושה חלק מהדברים ברמת מיומנות גבוהה מאוד, לצד ליקויים בסיסיים ביסודות. החדירה שלו לסל נהדרת, לעומת הקליעה הגרועה מבחוץ. הידיים שלו מצוינות, אבל הוא מתקשה להפעיל אותן כאשר הוא נדרש לשים כדור על הרצפה. הוא חוסם מצוין, ושחקן הגנה גרוע. הפער אצלו בין התקפה להגנה מהווה מכשול בדרך להיות שחקן שלם. מצד אחד הוא רוקי רענן שפורח מוקדם, ומצד שני הוא חסר ניסיון. אליהו הוא השקעה עתידית שנדרשת להביא דיבידנדים בהווה, כי מכבי זו קבוצה ש"בנייה" אצלה היא מלה מתועבת. האובססיה של ספאחיה כן לתת לאליהו להתגלח על הזקן של מכבי ראויה וחשובה לכדורסל הישראלי, אך תועיל כנראה ליוסטון רוקטס.

ביינום. על פי המחצית השנייה באתונה, אם הוא לא עולה הערב בספרד בשל כאבים בגב, למכבי אין סיכוי לנצח את מלאגה. אבל גם עמו, הדברים לא פשוטים. פול יואיט, המאמן שלו במכללת ג'ורג'יה טק, אמר ש"עם וויל אתה עולה על רכבת הרים". זה נכון גם לאירופה. ביינום הוכיח באתונה כי בפרקים מסוימים הוא בלתי ניתן לעצירה, גם כשמולו עומד השומר הטוב באירופה, דיאמנטידיס.

יש לו את כל מה שדרוש כדי להתפוצץ בהתקפה: קליעה, מסירה, חדירה. אולם ספאחיה לא מבין איך שחקן עם רגליים כל כך זריזות לא מזיז אותן מספיק מהר בהגנה.

ספאחיה גם הזהיר אותו לא לקלוע שלשות בהתקפת המעבר, ולשתף את הגבוהים לפני שהוא יורה מסוף המגרש. גם כאן, כמו במקרה אליהו, ספאחיה נתון בהתלבטות: המיומנויות שלו כל כך מיוחדות באירופה שאם ינסה מאמן מכבי לאלף אותו, הוא עשוי להפסיד אותו. מצד שני, לרכבת הרים יש גם ירידה, והיא מפחידה.

יסאייטיס. הקליעה שלו זה כמעט הדבר הכי יציב במכבי, אך כשרואים אותו דופק דאנק מבינים כי יש לו גם מיומנויות אחרות. והוא בקושי עושה בהן שימוש. הוא ליטאי, אך לא רואים אצלו את האש של ליטאים אחרים, כמו שאראס או מציאוסקאס. המנכ"ל של ריטאס וילנה כבר אמר כי "מכבי משלמת לו יותר מדי כסף", וככל שהעונה מתקדמת נראה שה-800 אלף דולר נטו שהוא לוקח בעונה זהו סכום שמיועד לכוכב, ויסאייטיס אינו כזה.

יסאייטיס משחק בעמדה הכי משמעותית בקבוצה שרוצה תואר משמעותי (3), העמדה ממנה אנתוני פארקר חיבר את מכבי לגביע היורוליג וקלי מקארתי חיבר את הפועל ירושלים לגביע יול"ב. זו עמדה שצריך להיות בה סופרסטאר. לכן נדרש מיסאייטיס יותר מלקלוע משלוש כדי להגיע לפיינל-פור. דרושה כריזמה. אבל יסאייטיס יפה מדי בשביל להיות גם כריזמטי.

ארנולד ושארפ. השניים יציבים, אך עם השנים נהפכו לשחקנים חד ממדיים - שארפ בעיקר הגנה וארנולד בעיקר התקפה. הם לא מעניקים למכבי את היציבות כשהם עולים למגרש. כשארנולד משחק מכבי סובלת בהגנה מתחת לסל, וכששארפ משחק, היא סובלת מחוסר יצירתיות של הגארדים, בוודאי כשהלפרין לידו.

פיליקס. עד המשחק באתונה, הוא היה מאוד יציב. על הספסל. נגד פאו לפתע ראינו ממנו יד רכה, התמצאות טובה וקליעות עונשין מוצלחות ומכריעות. אלו בדיוק התכונות שמכבי צריכה על מנת לנצח גם משחקי חוץ. פיליקס צריך להביא למכבי כשמונה נקודות, כשישה ריבאונדים והגנה אגרסיבית באופן קונסיסטנטי. לתת לספאחיה הרגשה שהוא לא קונה כל יום חמישי כרטיס ללונה פארק באיזו עיר שדה באירופה, כמו מלאגה למשל.