גלן דייויס חוזר לסיבוב נוסף

אחת ההפתעות הגדולות של טורניר המכללות בשנה שעברה הייתה LSU. הטייגרס לא היו סיפור סינדרלה מדהים, בשביל זה היה לנו את ג'ורג' מייסון, והמכללה מלואיזיאנה בכל זאת הגיעה לטורניר שש פעמים בשבע השנים האחרונות. אבל עדיין, אף אחד לא ציפה מהם להיות כל כך טובים וללכת כל כך גבוה, בוודאי לא אחרי הוריקן קתרינה, שהיכה בלואיזיאנה שלושה חודשים לפני פתיחת העונה, ומילא את חיי כל תושבי האיזור באי ודאות. השנה המצב שונה. אחרי עונה נפלאה, שהביאה אותם כל הדרך לפיינל-פור, שם הפסידו באופן לא אופייני ל-UCLA של ג'ורדן פארמר בהפרש של 15 נקודות, כל העיניים מופנות אל באטון-רוז', כדי לראות עד כמה טובים יהיו הילדים של ג'ון בריידי. הטייגרס של 2005-06 היו קבוצה מלאה כשרון. טיירוס תומאס הגיע משום מקום (בעונתו השנייה במכללה אבל למעשה הראשונה בקבוצה, לאחר שהחמיץ את כל עונתו הראשונה בגלל פציעה) וכבש הרבה לבבות, דארל מיטשל הפגיז משלוש וטזמין מיטשל (אין קשר משפחתי) נתן כמה תצוגות יפות, אבל לרוב הניצחונות של LSU היה אחראי דבר אחד גדול ועוצמתי.

הכינוי הראשון שהודבק לגלן דייויס היה "בייבי שאק". בסך הכל מחמאה גדולה. שאקיל אוניל, הכוכב הגדול ביותר שזרח במדי LSU, נחשב עד היום לגיבור מקומי במדינת לואיזיאנה. אחרי הכל, הוא היה שחקן השנה במכללות בשנת 1991 ואחר כך הפך לאחד מהשחקנים הגדולים (תרתי משמע) בכל הזמנים. דייויס, כמו שאק, התברך במבנה גוף מרשים וגדול באופן יוצא דופן. אבל גלן לא אהב את הכינוי - הוא לא אהב את ההשוואה וגם לא את המימדים. עם הזמן, ואחרי שביקש יפה, הכינוי דהה וכינוי אחר נשאר במקומו, אלגנטי ומנומס יותר – "ביג בייבי".

דייויס נתן עונה נפלאה בשנה שעברה, והוביל את הטייגרס בעוצמה מרשימה כל הדרך לפיינל פור באינדיאנפוליס. מעט מאוד שחקנים הצליחו לקלוע מעליו או לקחת ממנו ריבאונד (אני כותב 'ממנו' כי כל ריבאונד שעובר באזור הוא בהגדרה שייך לדייויס). מעט יותר שחקנים הצליחו לבלום אותו, והוא שלט בצבע ללא עוררין. במשחק העלית-8 נגד טקסס הוא עשה בית ספר לכדורסל ללמרקוס אלדרידג', אחד הסנטרים המעולים במכללות ולימים הבחירה השנייה בדראפט, תוך שהוא קולע 26 נקודות ומשאיר את הלונגהורן על 4 בודדות. אבל נגד UCLA בחצי הגמר נגמר לדייויס הסוס. הוא קלע באחוזים נמוכים (5 מ-17) ולא היה פקטור משמעותי במשחק. כשהעונה הארוכה הסתיימה דייויס הלך הביתה והחליט לעשות שינוי.

ואיזה שינוי הוא עשה. במהלך חופשת הקיץ דייויס פתח בדיאטה רצחניות, התאמן ללא הרף, עבד הרבה בבריכת השחייה עם המאמן האגדי ג'ון לוקאס והשיל מעליו 27 (!) קילוגרמים בסך הכל. כשהגיע חזרה אל מחנה האימונים לעונה החדשה אף אחד לא זיהה אותו. ההחלטה של דייויס היתה להפוך לשחקן זריז יותר, מהיר יותר ואנרגטי יותר. היה לו ברור שהסרת המשקל תפחית מעצמתו בצבע, אבל גם עכשיו, כשהוא ממש צנום ( רק 132 ק"ג), לדייויס יש יתרון גופני ברור על רוב הסנטרים והפאואר פורוורדים בקולג'ים. הוא פיתח ללא היכר את יכולת הקליעה שלו מבחוץ, דבר שגורם לשמירה עליו להיות הרבה יותר מורכבת ולעתים קרובות מאלצת את היריבה להציב עליו שמירה כפולה.

הנמרים איבדו שני שחקנים חשובים מאוד בפגרת הקיץ. טיירוס תומאס, הכוכב הפורץ של העונה שעברה, ניצל את נסיקת המניות שלו ועזב לטובת ה-NBA, והיום הוא חלק מהקבוצה הצעירה והמבטיחה של סקוט סקיילס בשיקגו. תומאס הדהים את כל מי שצפה בו בטורניר המכללות האחרון - שחקן גבוה וזריז עם ניתור יוצא דופן, יכולת חסימה נפלאה והטבעות שכל אחת מהם יכולה לדגמן כהטבעת השנה. השילוב בין האתלטיות שלו והכוחניות של דייויס נתנה ל-LSU יתרון גדול במשחק הפנים. השחקן השני שעזב, דארל מיטשל, השלים את האיום ההתקפי של הטייגרס כשהיה קלע השלשות הטוב ביותר של הקבוצה ואחד הטובים ביבשת. מיטשל, שהיה הסיניור היחיד בחמישייה של הקבוצה, סיים את לימודיו ומשחק היום בגלאטסראי הטורקית. מי שנשארו עם דייויס מההרכב של השנה שעברה הם טאזמין מיטשל הפורוורד המצוין והרכז המעולה גארט טמפל.

את השנה הנוכחית החלה LSU עם ציפיות גבוהות מאוד, למרות עזיבתם של תומאס ומיטשל. דייויס הוזכר לפני פתיחת העונה כאחד המועמדים העיקריים לתואר שחקן השנה במכללות, מה שאומר שהרבה מאוד עיניים נשואות לכיוונו, והלחץ שעומד על כתפיו (המעט פחות רחבות עכשיו) הוא עצום. עד כה הוא מקבל לא מעט עזרה מהסיניור דארנל לזאר, אבל יתר השחקנים המשלימים - דמיאון מייסון, טאק מינור, אלכס פארר וטרי מרטין, חייבים להתחיל לתת יותר תמיכה.

תחילת העונה לא מזהירה בינתיים עבור הנמרים, שנראים לא כך כך מרוכזים. ההפסד במשחק השני של העונה לויצ'יטה סטייט (הקבוצה המפתיעה של העונה עד עכשיו) והפסד נוסף לחבורה הצעירה של טקסס בהארכה במשחק האחרון, מעלים הרבה ספקות בקשר ליכולת של הקבוצה להיות דומיננטית מספיק, ובקשר ליכולתו של דייויס לסחוב את כל העומס הזה על עצמו. דייויס לא הצליח לקלוע אף נקודה בהארכה מול טקסס, והטייגרס הפסידו למרות שהוליכו כמעט לכל אורך תוספת הזמן.

אבל עדיין מוקדם להספיד את LSU, כמובן. הם אכן יהיו קבוצה מאוד דומיננטית השנה ולהבדיל מהעונה שעברה, בה הגיעו ללא ציפיות, העובדה שהם באור הזרקורים השנה ושהמשחקים שלהם משודרים בשידור חי מחוף לחוף לא מקלה על העניינים. להערכתי הם ירוצו חזק גם השנה ויגיעו לשלבים המאוחרים של הטורניר. ומה יקרה שם? אז הכל כבר יהיה בידיים של דייויס. אם הוא יוכל להיות דומיננטי למרות אבדן המאסה, הטייגרס יכולים לקחת גם את האליפות. דייויס מאמין שאבדן המשקל יקל עליו לשאת את העומס לאורך יותר משחקים ואם הוא צודק, טורניר המכללות עשוי לרתק לא מעט אנשים בלואיזיאנה השנה.