פירקו אותנו!

היה אתמול להפועל תל אביב רגע יפה של כדורגל. לרוע מזלה הוא אירע כמה דקות לפני שריקת הפתיחה, בעת שהאגודה כיבדה בטקס מרגש את זיכרו - היד עדיין מצטמררת להעלות על הכתב את הביטוי - של עלי מוהר.

אחד מהיסודות החשובים במפעלו העיתונאי של מוהר היה ההתמדה. מעולם, גם כשחלה, לא האט את הטמפו השבועי של מדורו האהוב "בשער", למעט חופשות קצובות שעליהן נמסר מבעוד מועד. זה מה שכתב לפני שבוע בטורו האחרון, רגע לפני הסוף המר והנמהר: "מי שרואה את הפועל בקביעות, חשוף לסיוט הזה, המומתק איכשהו עם שלוש נקודות בנס בסיום, יודע שמליגה כזאת לא יכולה לצאת מנצחת של קרואטיה". ובכן, זו כבר הפעם השנייה ברציפות שהסיוט לא מומתק בסיום עם שלוש נקודות, ובצדק מוחלט.

ומי שרואה את הפועל בקביעות, וחשוף לסיוט הזה, לא יכול להיות מופתע. בשלב מאוד מוקדם של העונה נכתב כאן שהקבוצה סובלת משורת ליקויים קשים בכל המערכים ורבדי המשחק, ודבר לא השתנה מאז. הפועל היא במידה רבה בלוף שהצליח לחבר איכשהו כמה ניצחונות (שגם בהם הוצגה יכולת לא טובה), לפני שקרס בשבוע האחרון. זה אגב לא היה בלוף אדיר בממדיו - למעט המשחקים הנאים מול מכבי חיפה ופ.ס.ז', שגם הם יכלו להסתיים אחרת, וגם בהם נחשפו ליקויים למכביר - אבל הפועל כשלה במשימה בכל פעם שניצבה מולה יריבה ראויה.

נשאלת השאלה אם גם שום יצחק הוא חצי בלוף. מיד אחרי ספיגת השער אמש הוא ביצע שלוש פעולות שהבטיחו למפרע את ההפסד: הוציא את ורמוט ואבוקסיס והסב את ברדה למגן ימני. זו לא הפעם הראשונה שבה מדהים האיש, לרוב שועל בניהול משחק, בהחלטה קטסטרופלית (זכורה, למשל, החלפה תמוהה של דה ברונו שהכריעה סופית את הדרבי), אבל זה לא העניין. מטריד בהרבה הרישול הכללי.

כבר היו להפועל תל אביב קבוצות חלשות או מוגבלות, אבל זו הנוכחית היא כנראה המרושלת שבהן. חבורת שלאפרים. לא היה בבלומפילד כדבר הזה מבחינת כמות האיבודים, התקלות בעצירת כדור, ההגבהות השטוחות, המסירות הטועות והבעיטות התועות. מול יריבה מאומנת שמפעילה לחץ מתמשך בכל חלקי המגרש, התוצאה היא אסון. נשאלת השאלה מה אחריותו המיניסטריאלית של שום בנושא. התחושה היא שבקבוצה של קשטן רישול מתמשך כזה פשוט לא היה עובר.

ולא היה דבר שעלי מוהר - הנוקדן, הקפדן, הפנומן - שנא יותר מרישול. במעש, בדיבור, בכתיבה. עבור מחלקת ההגהה לדורותיה בעיתון "העיר" הוא היה כאב ראש לא קטן, עבור הקוראים נכס חסר תחליף. אני מקווה בשבילו שאין טלוויזיה בגן עדן, וכך ייחסך ממנו המשך הצפייה בשלומיאליות של אהובת לבו האדמונית. לפחות הוא פטור כעת משחרור התחזית הנצחית "נפרק אותם!", כי בינינו, הפועל הנוכחית לא מסוגלת לפרק שום דבר, למעט אולי את אוהדיה האבלים.