הגם אתה, שומי?

1. שום יצחק יכול להשתולל עד מחר על השחקנים שלו, אבל האופן שבו הפועל ת"א עלתה למשחק אתמול הוא אחריותו המלאה. הכנה לא ראויה קוראים לזה. ולא רק מנטלית. שום בחר שלא לנצל את סגל השחקנים העומד לרשותו, ולרענן את ההרכב העייף בשחקנים שייתנו הכל כדי להוכיח. כלום לא היה קורה, למשל, אם אבוקסיס העייף והעצבני היה נח קצת. לא ברור למה שום שוחק אותו עד כלות, כשהעונה עוד בראשיתה (וביברס נאתכו הנפלא מתדפק על הדלת). הייתכן שאפילו שום לקה אתמול בפחדנות? כן או לא, צורת ההפסד היא כישלונו האישי. קורה.

2. אחד הקריטריונים החשובים לליגה טובה הוא מעמד ביניים רחב ויציב. בעיקרו הוא אמור להיות מבוסס על מועדונים מערי שדה ועל מועדונים משניים מהערים הגדולות. מעמד הביניים אצלנו כולל פוטנציאלית את נתניה, פתח תקוה, אשדוד, באר שבע, בני יהודה והפועל חיפה. אולי גם כפ"ס ור"ג, אולי עוד קבוצה מהצפון, תיאורטית גם הפועל ירושלים. לבטח לא ראשל"צ, חולון או הרצליה.

לכל מועדון כזה שמתנהל ומשחק כראוי יש השפעה דרמטית על איכות הליגה. נתניה של יאמר, הפלא של הלוזונים, כפ"ס של טביב והכח ר"ג של ורד מפיקים מעצמם קרוב למקסימום. בני יהודה של מגן מפגינה התנהלות מכובדת בימים קשים. הפועל פ"ת מתנהלת רע, אבל לחמן מוציא מים מהסלע. לראשונה יש בליגת העל כעשרה מועדונים המנוהלים כראוי, פחות או יותר.

כל זה מביא אותנו למ.ס. אשדוד, מועדון בן שבע, שגם אם נספור את ימיו כ"מכבי עירוני" לא נעבור את הבר מצווה. אחרי שסיימו את שלב האינטריגות המקומיות, ונפלו על התחת בשלב הפנטזיות החלליות, הגיעו באשדוד לבשלות. האופן בו החליק אלון חזן לטרנינג של יוסי מזרחי הוא עוד סימן לרמת הניהול של המשולש האשדודי, ובו גם הבוס בן זקן (שעובר כאן מסלול לגיטימציה דומה לזה שעברו הלוזונים) ואיש הסוד רביבו. בהגיון ובפרופורציות הם הקימו מועדון חם, ביתי ומקצועי. שחקני הבית הם גאווה ישנה, וקהל גדול ונאמן הוא החלום המתוק. בקצב הנוכחי, אפילו זה יקרה בקרוב.

3. תבריזי, הכל עובר תבריזי, אל נא תבכה תבריזי, חבל על הדמעות (במקום זה תצחק, כי מרוב להט יצא לך המשפט הגאוני "יש לי בטן מלאה על עצמי").