דן שמיר בכביש המהיר למטה

דן שמיר וקודמו ארז אדלשטיין נחשבים להפכים מוחלטים. בעוד אדלשטיין מחזיק בתדמית פריק הכדורסל הקפריזי והאנרגטי, שמיר נחשב שקול ושקדן, כשהכינוי "מאמן היי-טק" דבק בו בשל האופן המדעי שבו הוא מתנהל.

אלא שלמרות הקוטביות, השניים חולקים תכונה אחת משותפת: הנטייה שלא להחתים זרים מוכרים שכבר שיחקו בישראל, כאלה ש"מאמנים אחרים חתומים על הגילוי שלהם". אצל אדלשטיין מדובר בהרגל ישן, ולזכותו ייאמר שבמהלך השנים הוא הביא לישראל מספר זרים מצוינים כמו רימאס קאוקינאס, ריאן סטאק, וירג'ניוס פרסקוויצ'וס ומריו אוסטין. דווקא שמיר הוא המפתיע, שכן בעונתו הראשונה בקריירה כמאמן ראשי בליגת העל הוא התעקש לנהוג באותה צורה, מה שמריח כאקט המונע מאגו וכבוד. הזרים עליהם חתום שמיר הם אד קוטה ויוריצה גולמאץ, כשהעובדה שהרכז עומד לעוף מירושלים והפורוורד מציג יכולת גרועה, מעידה שלשמיר היה כדאי לוותר על הניסיון להוכיח שיש לו טביעת עין, וללכת על בטוח.

עוסמאן סיסה, מאסת השרירים המעופפת של בני השרון, הוא דוגמה קלאסית ל"הליכה על בטוח". בקיץ האחרון, כששמיר יצא לקניות עם ארנקו של [[ארקדי גאידמק]] (בימים שבהם עדיין לא התגלה כווירטואלי), הוא חיפש גבוה שישלים את אוסטין בקו הקדמי. עוזר המאמן וחברו הטוב, דניאל ששר, לחץ על שמיר להחתים את סיסה, בטענה שירושלים צריכה ריבאונדר עם מאסה ויכולת חסימה באזור הצבע. אלא שהקואוץ' הטרי סבר אחרת, ולמרות המלצתו הקולנית של ששר החתים במלחה את גולמאץ, שחקן אינטליגנטי בעל יכולת מסירה, אבל אטרייתי ורזה, או ביידיש מדוברת: לוקש.

ירושלים של שמיר יצאה לדרך, וכבר במשחק הראשון נגד חימקי מוסקבה התגלתה לעיני כולם הבעיה האקוטית של הקבוצה: רכות בהגנה, היעדר ביג-מן חוסם ובעיקר נחיתות פאתטית בריבאונד ההגנה (18 ריבאונד התקפה לחימקי באותו משחק). שבוע לפני כן אף הביא להתפטרותו של ששר ממשרת עוזר המאמן. ההתפטרות היממה רבים בירושלים, שכן שמיר וששר ידועים כחברי נפש עוד מתקופתם במחלקת הנוער, אבל הסיפורים לפיהם שמיר עשה "תרגיל מנהיגות" על גבו של ששר, גימד אותו וקיצץ בסמכותו הסבירו את ההתפטרות ואת העלבון שששר חש מאז.

בירושלים מספרים שהבעיה לא נגמרת בגולמאץ. "קוטה הוא שחקן שמזמן גמר את הסוס", טוען גורם במועדון, "וכולם ידעו את זה בקיץ. הוא היה זוועה בעונה שעברה, זוועה בנבחרת פנמה במונדובאסקט, אין לו כבר איכויות מסירה או קליעה, אבל בגלל מלה אחת מדייויד בלאט אתה מחתים אותו?". הכוונה, כמובן, היא לכך ששמיר התייעץ עם בלאט, שאימן את קוטה בסנט פטרסבורג, לפני שהחתים אותו.

ההפסד שלשום לבני השרון כאב כמו סכין חדה בלבם של אנשי ירושלים, שכן הרבה שחקנים ומאמנים עברו בין שני המועדונים האלה מאז שנות התשעים. אורי מנצור ודבורה בירנבוים, אשתו-של, לא ויתרו על הסיגריה המשותפת לפני המשחק לזכר התקופה של הבירנבוימים במלחה; גיא פניני שעבר מהשרון לירושלים זכה לקבלת פנים סוערת; ארז כץ, האקס בייבי של דני קליין, רשם עוד ניצחון על קבוצת נעוריו; ומאיר טפירו זכה, כרגיל, למנת הכבוד הקבועה מחבריו בהרצליה.

דווקא שמיר מעט מרוחק מכל הקליקות האלה. הוא עוד היה ילד כשרעננה היוותה פקטור והדיחה את ירושלים בחצי גמר הפלייאוף של שנת 2000, ובעונת היול"ב, כשטפירו וג'ינו הצעידו את השרונים לניצחון על דרוקר ושפר ברבע הגמר הפלייאוף, שמיר כבר נחת בצמר הגפן של יד אליהו. אלא שהחל משלשום גם הוא הצטרף להיסטוריה, וטעם בעצמו את מרירות ההפסד לחבורה האנרגטית של בירנבוים. בניגוד לניילון, סיסה והחברים - שחקני ירושלים נראו חסרי ביטחון ובעיקר מתוסכלים ועצורים.

אחרי המשחק התלוננו חלק משחקני ירושלים ששמיר עשה טעויות נוראיות בחילופים, כמו למשל להוציא את חג'ג' ומרקוביץ' למרות שהיו מצוינים. אחד מהם אמר: "אני לא מצליח להבין מה הוא מצפה ממני, הוא כל פעם מציב אותי בעמדה אחרת, אני מרגיש שאין סדר בקבוצה. השחקן הזה נכנס, זה יוצא, כל החילופים לא הגיוניים ופשוט מורידים את הביטחון להרבה שחקנים. שיחות המוטיווציה שדן מקיים לפני ואחרי משחקים לא ממש משפיעות עלי".

במועדון יש הטוענים ששמיר חייב "להתחיל לחוש את השחקנים. הוא צריך להתחיל לדבר אתם שיחות אישיות, לרשום את הבעיות ממש כאילו היו סקאוטינג. אם שחקן יבוא ויגיד לו 'קואוץ', אתה הבעיה', דן צריך להגיד לו 'מצוין! בוא נדבר על זה".

אלא שבינתיים המצב רחוק מלהיות כזה, ושמיר שומר על דיסטנס משחקניו. הדמיון לתסמונת הקצין הצעיר שמחפה בקשיחות יתר על חוסר הניסיון שלו בולט למדי. "כשאני מגיע לאימון זה כמו לבוא ליום עבודה", מספר אחד השחקנים, "דן לא מדבר אתנו חוץ מאשר בעניינים מקצועיים. אני לא מרגיש קרוב אליו ואין בינינו שום קשר מיוחד".

מלבד התקשורת, לשמיר ושחקניו יש עוד המון מה לשפר על הפרקט עצמו. הבעיה החמורה של ירושלים בריבאונד ההגנה כבר ידועה לכולם, וייתכן שהחלפתו של תמאר סליי או גולמאץ בשחקן פנים גבוה ומאסיבי תביא לשיפור בתחום. "אנשים מתפלאים איך אוסטין לקח בעונה שעברה עשרה ריבאונדים למשחק והעונה הוא לא מצליח", מסביר מאמן ישראלי, "והעניין הוא שבעונה שעברה היה את עידו קוז'יקרו שהחזיק לבד שני שחקנים ופינה לאוסטין את הדרך להוריד את הריבאונדים בהגנה בקלות. העונה אין לירושלים אף שחקן בעמדה מספר 4 (גולמאץ, סליי, פניני) שיכול לעשות את זה".

רכבת הציפיות משמיר רק התחילה את מסעה השבוע בהרצליה, שכן כבר מחר תפגוש ירושלים את אלבה ברלין למשחק חוץ קשה וקריטי ביול"ב קאפ, ובעתיד הקרוב מחכות לה גבעת שמואל ונהריה, הקבוצה החמה ביותר בישראל כיום. גם שמיר כבר הבין שהשינוי הראשון בסגל חייב להיות בעמדת הרכז, ואכן במהלך השהות בברלין אמור היו"ר דני קליין להיפגש עם סוכנו האמריקאי של קוטה כדי לסגור את תנאי הפיצוי והשחרור שלו מהקבוצה.

כרגע נראה ששמיר מקבל קרדיט מקליין (דובר הקבוצה הכריז אחרי ההפסד בהרצליה ששמיר יאמן עד תום העונה), ומחלק ממקורבי וחברי ההנהלה. עם זאת, ישנם במועדון גם כאלה שהספיקו כבר לעשות חשבון נפש לגבי ההימור המטורף של קליין - החתמתו של שמיר למרות אפס ניסיון כמאמן ראשי, הימור שעליו קליין לא התייעץ כמעט עם אף אחד, כולל לא עם מאמנים שעבדו עם שמיר בעבר במחלקת הנוער ובקבוצות אחרות.

"יש לי תחושה שדן חושב שהוא עדיין במעבדה", טוען גורם בקבוצה, "הוא ממשיך לדבר על תוכניות משחק במצב הגרוע של הקבוצה, פשוט מנותק. זה שהיית עוזר של פיני או של דייויד או של ארז או של סבתא של אפרים - לא עושה אותך מאמן. הפועל היתה צריכה להחתים את דן ולשלוח אותו לשנתיים בגבעת שמואל או משהו כזה. רק עם ניסיון של לפחות 70-80 משחקים אפשר לאמן בהפועל ירושלים".