עוד מהפכה בירושלים?

אחרי ההפסד הביתי לאוסטנד ביום שלישי, הבין כל מי שקשור בצורה כלשהיא להפועל ירושלים שהשבוע הקרוב הוא מבחן סופי בהחלט. משחקי החוץ בבני השרון ובברלין מול אלבא אמורים היו להכריע לגבי השינויים המתבקשים בקבוצה הלחוצה מהבירה. אחרי ההפסד אמש (ראשון) לבני השרון (96:88), נראה כי המהפכה כבר כאן, ללא כל קשר לתוצאת המשחק בגרמניה.

"אנחנו לא מתעסקים בזה ביום יום, אלא מנסים לעבוד קשה", התייחס הקפטן מאיר טפירו ללחץ בירושלים. "כרגע זה לא נראה הכי טוב וכל אחד צריך להסתכל על עצמו. צריך להתחיל לעבוד על תיאום ודברים אחרים שחסרים, ולכוון אותם שיקרו ליותר משלוש-חמש דקות במשחק". טפירו, שסוגיית סיפסולו העסיקה את התקשורת בשבועיים הקודמים, קלע אתמול 18 נקודות ב-31 דקות, והוסיף 3 אסיסטים. כעת, עוברת ההתמקדות בירושלים לבעיית התפוקה של הזרים, שחלקם עומדים לשלם את המחיר.

"המטרה שלי היא להגיע עם החמישייה הכי טובה באותו ערב לרבע הרביעי", הסביר אמש שמיר את העובדה כי ארבעה מחמשת הזרים שלו ישבו על הספסל בדקות הסיום. תמאר סליי, ששיחק טוב יותר מבמשחקים האחרונים, תרם 8 נקודות ב-25 דקות, טימי באוורס הפגין משחק חלש עם 3 נקודות ו-5 איבודי כדור ב-24 דקות, אבל הסיפור המרכזי הוא סביב אד קוטה ויוריצה גולמאץ. קוטה, שסופסל לפני כחודש וחזר לשחק בימי הסיפסול של טפירו, לא פתח אמש בחמישייה, שותף לחמש דקות בלבד וימצא בקרוב את הדרך מחוץ לקבוצה. גם גולמאץ, שסביבו נבנתה מערכת ציפיות מוגזמת לפני תחילת העונה, ממשיך לצפות מהספסל בשחיקה במעמדו, ואמש זכה לתשע דקות בלבד. המבטים הקפואים שלו לעבר המאמן מספרים את הסיפור בעצמם.

"המחשבות שלנו בטח קיימות, אבל אני לא אתייחס אליהן בתקשורת", הגיב שמיר כשנשאל על מעמד הזרים, אבל בירושלים מתעסקים כבר מזה תקופה בגישוש אחר מועמדים לחיזוק, בעמדות הרכז והפורוורד. במלחה מאוכזבים מתרומתם של קוטה, גולמאץ וסליי, אך מודעים לעובדה כי שיחרור של שלושתם, מעבר לעובדה כי מדובר במהלך חסר תקדים לקבוצה בסדר גודל של ירושלים, יעלה גם מחיר כספי, שספק אם קופתה של ירושלים בעידן שאחרי גאידמק תעמוד בו. הפיתרון: החתמתם של זרים בקנה מידה בינוני, שישתכרו כ-15 אלף דולר לחודש, סכום נמוך בהרבה מזה ששילמה ירושלים לזרים של השנתיים האחרונות.

גם חמישה הפסדים בשמונת המשחקים האחרונים לא הצליחו לערער את מעמדו של המאמן דן שמיר. שמיר חסר הניסיון, שמינויו לקבוצה היומרנית והלחוצה במלחה היה הימור של היו"ר דני קליין, חתום על חוזה לשנתיים עם אופציה לעונה נוספת, ובקבוצה טוענים כי לקחו בחשבון רצף הפסדים בתחילת הדרך, כמו גם כישלון בזירה האירופית. בניגוד לעבר, אז לא היססו במלחה להיפרד ממאמנים רמי דרג כמו פיני גרשון, צביקה שרף ואפי בירנבוים, מעמדו של שמיר יציב כסלע.

"גם שרון דרוקר לא עבר שלב ביול"ב קאפ לפני שנתיים, ובכל זאת סיים את העונה", אומר גורם בקבוצה, שמדגיש בכך את האמון המוחלט לו זוכה המאמן. והפעם, בניגוד למסורת הגיבוי למאמנים בספורט הישראלי, זה אכן נשמע רציני. בדיוק כמו העובדה שפיטוריו של שמיר בשלב כה מוקדם של העונה תהווה הודאה בכישלון של קליין במינוי המאמן.

"אני מתמודד ברמה האישית הכי טוב שאני יכול", אמר אמש שמיר, שביקר בצורה מרומזת את שחקניו: "מי שמפחד מהסיטואציות האלה אין לו מה לחפש על המגרש ברגעים האלה, אם הוא שחקן או מאמן. זה הזמן למי שמרגיש שהוא יכול לתפקד, ויודע מה הוא צריך לעשות". בירושלים רואים בשחקנים כמי שאחראיים למצבה של הקבוצה, ומאשימים כמה מהבכירים שבהם בהיעדר נחישות ואופי.

מחר לפנות בוקר תמריא ירושלים לברלין, למה שעלול להיות משחק ההזדמנות האחרונה מבחינת סיכוייה לעלות שלב ביול"ב קאפ. מתן נאור, שזוכה לקרדיט גדול משמיר מתחילת העונה, עלול להחמיץ את הנסיעה בעקבות פציעה בכתף, לאחר מכה שספג מעוסמאן סיסה בדקת הפתיחה של המשחק אמש.

שמיר, מבחינתו, מנסה להישיר מבט קדימה: "אי אפשר להסתכל על הכל ברמה הגלובלית. נכין תכנית משחק ליום רביעי ונעשה מה שצריך כדי ששם זה יתחיל. אני יודע שבגדול דברים נראים לא טוב, אבל זה צריך להתחיל ממשחק קטן אחד. אני מקווה שנעשה את זה ביחד".