ביום רביעי, אחרי האימון המסכם של הפועל ת"א, תפסתי טרמפ במרצדס המפוארת של אדוארד בראון, איש עסקים יהודי שמקושר גם לכדורגל הישראלי. ביציאה מהמגרש הוא זרק לי: "זהו, אני חוזר לישראל. היום כולם עוזבים את צרפת, כל העשירים בורחים מפה, יש פה פשע וגם השוטרים מתחילים לפחד, הגזענות פה יותר מדי גדולה וגם את הכסף שהיה פה כבר לקחנו. אין ליהודים מה לחפש פה".
למחרת, שלוש שעות לפני פתיחת המשחק, הבנתי על מה הוא מדבר. אצטדיון פארק דה פראנס היה נראה כמו מתחם הכור האטומי, כשאלפי שוטרים עומדים בתחנות המטרו הסמוכות לאצטדיון ויוצרים מעבר בטוח לאוהדי הפועל. האויב: האוהדים שמכונים "אולטראס בולוניה" ומזוהים עם הימין הקיצוני. אותו קהל שהחל בקללות גזעניות עוד כשהשחקנים ערכו חימום.
חמש דקות לסיום המשחק כרזו לאוהדי הפועל ת"א להמתין במקומם ולצאת רק לאחר שהקהל המקומי יתפזר. אחרי יותר משעה שבה היו סגורים באצטדיון, הם החלו להבין שמשהו קורה. ביציאה אפשר היה להבחין בכמות כפולה של שוטרים, שדחקו באוהדים להגיע לתחנות המטרו כמה שיותר מהר. סניף מקדונלדס ליד תחנת בולונייה הוגדר "מחוץ לתחום", אבל אפשר היה להבחין בזכוכיות המנופצות סביבו.
שעה קודם לכן, 23:40 שעון צרפת, גלשו החוצה אלפים מאוהדי סן ז'רמן המאוכזבים. יושבי היציע המזרחי של הפארק דה פרנס, שחלקו התחתון מאוכלס ברובו ע"י גלוחי ראש מקומיים מקועקעים בצלבי קרס, פנו לעבר תחנת בולונייה. כמה דקות קודם לכן, יהודי נמוך בחולצה אדומה העונה לשם אליניב ברדה נעץ בארון הקבורה של קבוצתם מסמר רביעי, והזעם מחפש מוצא. "לאקומב תתפטר" ו"לאקומב תתאבד" הן הקריאות השכיחות ביותר שיוצאות מהפיות המתוסכלים שלהם.
אבל ישנם גם כאלה שלא מסתפקים בקרקפת המטופחת של המאמן. אלה מעדיפים למלא את הרגעים המתים עד להגעת הרכבת בסיסמאות גזעניות נוסח "מוות ליהודים", "יהודים מסריחים" ו"לה פאן לנשיאות". בתוך כל ההמולה הזאת מצליח אנטואן גרונומור, שוטר סמוי שחור עור, להבחין בקבוצה גדולה של גלוחי ראש שעושה את דרכה לעבר ניר חזות, יהודי מקומי שהגיע לעודד את הפועל. מיד אחרי שהוא מחליט להתערב ולגונן על הבחור, נכתב בדוח של התובע האזורי של פאריס זאן קלוד מארין, הוא סופג מכות קשות מחמישה אוהדים הסובבים אותו. גרונמור חוטף בעיטה בבטן התחתונה, ואז אגרוף בפרצוף שמעיף את משקפיו ומפיל אותו לרצפה.
ע"פ הדוח, כשהוא מוטל על הרצפה הוא מזהה צללית כהה שמתקרבת אליו במהירות, מוציא את אקדחו ומשחרר לכיוונה כדור אחד. הכדור הזה הורג את זוליין קאמנר (24), אוהד סן ז'רמן, ומטלטל מאז את צרפת כולה.
שחקני הפועל ואוהדי הקבוצה שמעו על המקרה רק מאוחר יותר, במהלך חגיגות הניצחון. אלו חזרו לתיקונן משהתברר שאין בתקרית נפגעים ישראלים או יהודים, אבל פאריס לא נרגעת מאז. דומיניק סברק, עיתונאי מ"לה פריזיין" אמר לי: "כבר הרבה זמן שמעלימים עין מכל מה שקורה באלימות הספורט. תמיד יוצאים ומגנים את החוליגנים, אבל אף אחד לא עושה שום דבר בעניין. הרבה יותר קל לאחראים להציג את המקרה כמשהו שקשור לכדורגל, אבל זה משבר הרבה יותר עמוק שנובע מתוך גזענות שנמצאת ביציעים של הפארק דה פראנס, כמו בשאר האזורים בצרפת".
רק בשבוע שעבר נעצרו שישה אולטראס בולנייה אחרי שתקפו קשות שני צעירים סנגלים שהגיעו לעודד את לה מאן. מתחילת העונה, מציינים במשטרה המקומית, הם היו שותפים ל-40 תקריות אלימות שבמהלכן נעצרו שבעים אוהדים. אבל כנראה שמישהו היה צריך למות כדי ששר הפנים ואחד המועמדים המובילים לנשיאות צרפת, ניקולה סרקוזי, יודיע רשמית שהוא מתחיל בחיפושים אחר פיתרון. שלשום סיפר סרקוזי לכל ערוץ תקשורת אפשרי כיצד נפגש עם נשיא המועדון, אלן קיוזק, ועם מפקד משטרת פאריס, פייר מוץ, והורה להם להכין תכנית פעולה. עיקרה: יצירת מאגר מידע בו יופיעו רשימות של אוהדים גזענים שכניסתם למגרשים תימנע.
"אנחנו לא רוצים יותר גזענים במגרשים", אמר סרקוזי, "מצדי שהיציעים יהיו ריקים מאשר מלאים באנשים לא רצויים. נמאס לנו מהצדעות נאציות ומנהמות הקופים". אפילו ז'אק שיראק, נשיא צרפת הנחשב בימים אלו למנותק, סיפר על איזה פודיום באיטליה עד כמה הוא מצטער ומזועזע מהתנהגות האוהדים.
שמוליק סופג אווירה
במהלך סוף השבוע טיפס על הגל גם שר הספורט, ז'אן פרנסואה למור, והורה לנשיא מנהלת הליגה להטיל על הקבוצה עונשי רדיוס כבדים וארוכים. היו גם קולות שקראו להוציא את פ.ס.ז' מהפארק דה פרנס לצמיתות. יש אוהדי הפועל שלא יזילו דמעה אם זה יקרה. אחד מהם, שמוליק מקיבוץ יגור, ישב לרוע מזלו עם האולטראס בולונייה. "אני מרבה בנסיעות עסקים וכשאני באירופה אני הולך לכדורגל", הוא משחזר. "בדרך כלל אני יושב ביציעים של הקהל המקומי כדי לספוג את האווירה. האולטראס בולונייה התחילו לצעוק ולקלל כבר מתחילת המשחק, ומהר מאוד הבנתי שאסור שיידעו שאני יהודי".
אביהו שלזינגר, אוהד הפועל, נזכר ש"היציע שלנו היה צמוד ליציע שלהם. כבר בהתחלה הם הוציאו דגלים של אש"ף, חיזבאללה ולבנון, התחילו לצעוק ולקלל, לשיר על השואה ועל פלסטין. אותנו סגרו ביציע עם רשת ביטחון גדולה, כך שהדברים שהם זרקו עלינו לא הגיעו, אבל קללות, נאצות ואיומים לפגוש אותנו בסיום המשחק היו, והרבה".
אבני, אוהד הפועל נוסף, זוכר את הדגלים של חיזבאללה ולבנון, אבל מסביר שהאולטראס "לא מכירים את אוהדי הפועל. זה לא הזיז לנו ושיהיה בסבבה שלהם להניף דגלים, מי שמכיר את אוהדי הפועל יודע שדגל ישראל במשחקים של הקבוצה מציק הרבה יותר".
אגב, בקרב אוהדי הפועל שהגיעו מהארץ נשמעה ביקורת קשה על חלק מהיהודים הצרפתים שהגיעו לעודד את הקבוצה. לטענתם, ביציע ישבו ישבו מספר צעירים שמזוהים עם תנועת כך והניפו דגלים של התנועה, תוך כדי שהם קוראים "כהנא חי".
בשבת המשיכה האש לבעור. אימו של ההרוג טענה בראיון נרגש שהוא לא השתייך לשום כנופיה. "ז'וליין הגיע למשחק עם חברים ואיבד אותם ביציאה", היא סיפרה לערוץ 2 המקומי, "ביציאה הם איבדו קשר והוא כנראה נשרך יחד עם אותה חבורה של מטורפים. הבן שלי לא היה חוליגאן".
השוטר היורה גרונמור נחקר במשרדי המחלקה לחקירת שוטרים ובא כוחו סיפר לתקשורת כיצד מרשו משך את האוהד חזות ביד ימין והכניס אותו לסניף מקדונלדס כדי להציל אותו מלינץ'. "היתה אווירה גזענית המלווה בקריאות שנאה נגד שחורי העור והיהודים", הוא אמר, "מרשי עשה הכל על מנת להגן על עצמו ועל האוהד. הראיה לכך היא שהוא ירה כדור אחד בלבד".
נשיא פ.ס.ז', אלן קיוזק, יצא בהודעה נרגשת לאוהדים: "אנחנו נמצאים בתקופה הקשה ביותר שהמועדון הזה עבר אי פעם. אני נורא מצטער על מות האוהד, אבל אני קורא לכם להיות רגועים ובעיקר להתנהג בהגינות". כבר באימון הערב הגיעה התגובה של האולטראס. ארבעים מהם עקפו את המחסום המשטרתי, התפרצו לתחומי מגרש האימונים בו התכוננה קבוצתם למשחק הגורלי היום בנאנט, ותקפו שני שחקנים שחורים - ברנארד מנדי ואמרה אודייטה - שבתגובה מיהרו לנעול את עצמם יחד עם כמה עיתונאים בחדר התקשורת של המועדון. בחלוף דקות ארוכות הם יצאו משם בחסות המשטרה.
במוצ"ש, ברכבת בדרך לנמל התעופה, ישבתי ליד אדם שמחזיק עיתון ועיין בקריקטורה בנושא אוהדי פ.ס.ז'. ביקשתי ממנו להסביר לי מה אומרת הכותרת, ולבקשתו הצגתי את עצמי כעיתונאי ישראלי שהגיע לסקר את המשחק. מייד, בהפגנתיות, הוא קיפל את העיתון, הכניס אותו לתיק, נעמד ואמר לי: "אחרי כל מה שאתם עושים לפלסטינים אני לא מוכן לעזור לך ולא לשבת לדבר אתך. כל מה שעשו לכם ויעשו לכם רק מגיע לכם, תתביישו בעצמכם". כשירד מהרכבת, ניגשה אלי אשה מבוגרת והסבירה לי שהמצב לא פשוט ושעדיף לי לסיים את הנסיעה בשקט. ולחשוב שאת הגפרור שהצית את התבערה הזאת זרק בכלל סלים טועמה.