החמישייה הטובה
1. חזר מן הכפור. אמקה אוקאפור נבחר לפני שנתיים במקום השני בדראפט, והגיב עם עונת רוקי משובחת של 15 ו-11 ריבאונדים. אחר כך באה עונת 2005/06 המזעזעת, שאת רובה ראה ממיטת חוליו, אבל העונה אמקה עושה את פריצת הדרך שלו ונראה כמו אולסטאר, בדרך למספרים משובחים של 19 נקודות (56 אחוזים מן השדה, שיפור דרמטי מ- 41 אחוזים בשנה שעברה), 12 ריבאונדים וממש מעט פחות מ-4 בלוקים למשחק. בשבוע האחרון ראינו ממנו 7 ו- 8 בלוקים בשני משחקים שונים, ומשחק נוסף של 5 חטיפות וחסימות. הוא כל כך דומיננטי מתחת לסלים שהוא מסוגל לגרום ליריב להחטיא רק בעצם עמידתו בצבע, והופך לנגד עינינו (לא ממש, כי אנחנו לא רואים אותו משחק בטלוויזיה הישראלית המפנקת) לאחד משחקני הפנים הגדולים בליגה.
2. כוח בלתי ניתן לעצירה. אם כבר בשחקנים גדולים שנבחרו בדראפט של 2004 עסקינן, דוויט האוורד מאיים להפוך לשליט הבלתי מעורער של הרחבות והסלים בליגה. השבוע הוא נכשל בניסיון לקבוע הישג נדיר של שלושה משחקים רצופים עם 20 נקודות או יותר לצד 20 ריבאונדים או יותר. הצד החיובי של הכשלון הזה היו שני משחקים של 24 ו-21 ו-24 ו-23, שקדמו למשחק חלש ביותר של 16 ו-11. ככה נראית שליטה ברחבות.
3. נעים לאוזן. יוטה היא ללא ספק הקבוצה החמה בליגה, כרגע עם 8 ניצחונות רצופים. היא מוליכה את הליגה בבטחה, מנצחת כל מה שזז, ונראית כמו מיליון מורמונים מאמינים. וכן, חמישה שחקנים מחזיקים ממוצע של 10 נקודות או יותר. ואף אחד מהם הוא לא אנדרי קירילנקו. קרלוס בוזר כל כך טוב כרגע שהוא יכול להיחשב למועמד ל-MVP, דרון ויליאמס מזכיר את ג'ון סטוקטון ומתחרה בבוזר על תואר השחקן הטוב בקבוצה, מהמט אוקור ממשיך להפציץ מבחוץ, ודרק פישר, מט הארפרינג ופול מילסאפ מהווים יופי של צוות משלים. אה, כן, גם קירילנקו עדיין בסגל.
4. מעבירים את הלפיד. הליגה הטובה בעולם תמיד אהבה להתרכז בסנטרים הגדולים שלה. האחרון בסדרת הגדולים באמת היה שאקיל אוניל, אבל כולם יודעים שזמנו כסנטר הדומיננטי ביותר עבר ולא ישוב. יאו מינג הוא היום השם החדש, ולמרות שהשבוע קיבל גג מנייט רובינסון (על כל ה-1.70 מטר שלו), הוא גם מחזיק בממוצע של 26.3, 10.6 ו-1.8 בלוקים, ומזמין את כולנו אל מסיבת היציאה שלו אל האור, הסנטר החשוב ביותר של עונת 2006/07. בדרך הוא גם הוריד 34 נקודות עם 14 ריבאונדים על הראש של שאק, שהגיב עם 15 ו-10 בלבד במשחק שבו יוסטון ויאו העליבו את מיאמי ושאקיל ב- 22 הפרש, במגרש הביתי של ההיט, והעבירו סופית את הלפיד.
5. המערב הפרוע. המערב שוב מוכיח השנה יתרון איכותי על המזרח, ומאזן המשחקים בין קבוצות מערב למזרח נוטה באופן מוחץ לטובת המערב. במסגרת זו הבית הצפון מערבי חם ביותר בשבועיים האחרונים, כשיוטה, דנבר, פורטלנד, סיאטל ומינסוטה עם מאזן ניצחונות מצטבר של 15 משחקים (לעומת הפסד בודד, של סיאטל), מתוכם 9 מול קבוצות מן המזרח. כן, כן, בחזרה אל ימי המערב הפרוע.
אל תפספס
החמישייה הרעה
1. קור כלבים. שתי שאלות בוערות ביותר - האם מיאמי היא אלופת ה-NBA הגרועה בכל הזמנים? האם המאזן המזעזע הנוכחי של הקבוצה (8:4) נובע רק מחולשתו ופציעתו של שאקיל או בשל חולשה כללית? מיאמי נראית רע, פשוט רע, וחטפה העונה מספר תבוסות מחפירות, חלקן הלט מבוטל בבית. לפני יומיים התבשרנו שגם פט ריילי הגיע לנקודת רתיחה והתפרץ על השחקנים שלו אחרי עוד מפגן מצמרר של חולשה, אבל לא בטוח שיש להיט את הכלים להפוך את השולחן ולהוכיח שהיא עדיין כוח משמעותי במזרח, ובליגה בכלל. הימור שלי? בקצב הזה אין אפילו פלייאוף.
2. אלביס עזב את ממפיס. טוב, אלביס עזב את ממפיס די מזמן, אבל פאו גאסול עזב אותה לטובת פציעה רק לפני כחודשיים, ובינתיים הקבוצה נראית בלעדיו אבודה, בודדה, יתומה ומסכנה. השטיח של הליגה, הקבוצה החלשה ביותר, ללא כיוון וללא דרך. פתאום ג'רי ווסט נראה פחות זוהר כנשיא מאשר בימיו בלייקרס, והשמועות מדברות על כך שלא ימשיך אחרי עונתו הנוכחית, שהיא גם האחרונה בחוזהו במועדון. ועד שגאסול יחזור, כנראה שפשוט לא יישאר בממפיס בשביל מה לשחק. לפחות עכשיו כולם יודעים עד כמה בדיוק הוא חשוב למועדון הזה. כרגע, עם מאזן משפיל של 9:3 הדובים נראים כאילו יצא מהם האוויר.
3. הצחקתם את ג'ורדן. איזה הייפ היה בשיקגו כל האוף סיזן. בן וואלאס בא כדי לסגור את הרחבות, כולם חיכו לראות את הבייבי בולס גדלים בעוד שנה והופכים לאחת הקבוצות המלהיבות בליגה, עם הגנה בלתי עבירה. נבחרת איטליה קטנה עליהם. ואחרי הניצחון ב-42 הפרש על מיאמי בערב פתיחת העונה כולם דיברו רק על בן גורדון, קירק היינריך, אנדריס נוצ'יוני, והזכירו את הבולס כמועמדת לאליפות. בינתיים מתברר שהניצחון על ההיט היה עוד ניצחון על קבוצה חלשה, ושישה הפסדים רצופים של הבולס כרגע מעמידים אותה עם מאזן מעליב של 9:3 במקום ה-13 במזרח, אותו מאזן כמו של טורונטו ושארלוט, בקרב צמוד על המקום האחרון. בינתיים זה ממש לא נראה טוב.
4. על אש קטנה. שני שחקנים מרכזים את עיקר תשומת הלב ביכולתם החלשה בימים אלו. הראשון, כריס וובר, פשוט רע. Cwebb התחיל את העונה בלי שום חיבור לקבוצה, כאילו לא היה אוף סיזן שלם לעשות משהו טוב יותר עם הכימיה הקבוצתית, ועוד לפני שנפצע הציג ממוצעים שהיוו שיאים שליליים עבורו בקריירה בכל הפרמטרים. הוא החל לראות יותר ויותר ספסל, רמז על טרייד במקום לחשוב על איך להשתפר.
השחקן השני הוא אנדריי קירילנקו, שנראה רע מאד במשחקים הראשונים של העונה, חוסה בצילם הענק של בוזר ודרון וויליאמס, החמיץ ארבעה משחקים בשל נקע, וזרק לסל הלילה (בין שישי לשבת) רק פעם אחת ב-29 דקות, במשחק החזרה שלו מול הלייקרס. AK47
5. כריס קרוס - פינת כריס קרוס ע"ש כריס מיהם (אשר לא יספק לנו זיגזוגים רבי השראה השנה, עקב פציעה שגמרה לו את העונה עוד בטרם החלה. אנחנו כמובן נזכור לו חסד נעורים) חוזרת, ובגדול. השבוע אנחנו מתמקדים בגילברט ארינאס הגדול. ב-22 בנובמבר קלע גיל 26 נקודות מול יוסטון, עם 6 ריבאונדים, 7 אסיסטים ו-4 חטיפות, אבל כנראה שמשהו קרה לו בארוחת חג ההודיה, כי הלילה (בין שישי לשבת) הוא זיעזע שחקני פנטסי בעולם כולו עם 3 נקודות ב-1 מ-12 מהשדה מול ממפיס. היו לו יותר איבודים מנקודות - עם ארבעה במספר.
עוד זגזגן הוא אמארה סטודמאייר, שמחלים מניתוח הברך שלו. אחרי 16 נקודות מול גולדן סטייט, הוא סיים עם אפס מול ניו אורלינס, כשעלה לשחק עם מחלה. מול ניו ג'רזי כבר ראינו 25 נקודות, 10 ריבאונדים ו- 7 בלוקים. יישר כוח על זיגזוג כריס מיהמי ראוי לשמו.