בחזרה לשנות התשעים?

לאחר הפסד החוץ אמש בזאגרב היה שרוי נוון ספאחיה בסערת רגשות גדולה. "זו בושה עבור כולנו", סינן בזעם בסיום. "מכבי מועדון גדול, אבל כרגע אנחנו קבוצה לא כל כך גדולה. אני לא אוהב קבוצות שמשחקות בצורה שונה בבית ובחוץ. אם נמשיך כך, נהפוך לקבוצה ממוצעת".

מכבי של שנות ה-90', יסכים הקרואטי, הייתה קבוצה ממוצעת למדי. התסריט היה קבוע, וחזר על עצמו מידי עונה: מנצחים את רוב משחקי הבית, מובסים בחוץ, מודחים לקראת שלב שמינית הגמר. פיני גרשון אמר פעם ש"קבוצה גדולה נמדדת במשחקי החוץ", ואכן בארבע מתוך חמש שנותיו המלאות במועדון החזיקה מכבי במאזן חוץ חיובי.

רק בעונה שעברה, רצופת העליות והירידות, סיימה מכבי עם 6 הפסדי חוץ לעומת 5 נצחונות. בארבע העונות האחרות (00-01, 04-05), העמידה מכבי מאזן חוץ חסר תקדים של 12:28, כולל נצחונות היסטוריים בבולוניה ובאיסטנבול. בכולן העפילה לפיינל פור.

נתון רלוונטי נוסף: לאורך העשור הקודם הופיעה מכבי הבינונית 9 פעמים במפעל האירופאי הבכיר, כש-7 מתוכן סיימה במאזן חוץ שלילי ופעם אחת בצורה מאוזנת (5-5, 98'). עונת 92' הייתה המוצלחת ביותר של מכבי בעשור השחור ההוא, מלבד ההעפלה לפיינל פור 91' בפאריס, אותה סיימה במאזן חוץ חיובי של 4:5. אלא שאז שניים מתוך ארבעת ההפסדים הגיעו בסדרת רבע הגמר וגמרו למכבי את העונה.

שיטת הירוליג הייתה אמורה להיטיב השנה במיוחד עם מכבי. פנאתינייקוס טובה הרבה יותר, על כך אין חולק, אולם זהו בית קלאסי שאמור היה לאפשר למכבי לסיים במאזן טוב ולהעפיל לשלב הבא מהמקום השני הטוב ביותר, שמוביל לקבוצת האיכות הראשונה בהגרלת הטופ-16 ומכאן שליריבות קלות יותר בהמשך.

אלא שההיסטוריה מלמדת כי בארבע העונות בהן חלה השיטה הנוכחית, הקבוצות שהעפילו לשלב הבא מהמקום השני הטוב ביותר החזיקו במאזן מינימלי של 3:11 (ברצלונה ב-03', מכבי עצמה ב-04'), כשבשנתיים האחרונות היו אלה אפס פילזן ופנאתינייקוס (2:12). בהנחה שציבונה ופרטיזן הן שתיים משלוש הקבוצות החלשות בבית, יחד עם לובליאנה, קשה לראות את מכבי בגרסתה הנוכחית אוספת ניצחונות חוץ במלאגה, ברומא או בבדאלונה, ומכאן ששני ההפסדים הלא מחוייבים הוציאו את מכבי מתמונת המאבק על הכרטיס הנוח להגרלת השלב הבא.

ואולי בכלל לא כדאי לחשוב רחוק כל כך, כי כפי שמכבי נראית כיום, ובהתחשב בלוח המשחקים הבעייתי בהמשך (משחקי חוץ באתונה, מלאגה, רומא ובדאלונה, פאו בבית), מאזן של 7:7 ומאבק על מקומות 3-5 הוא ריאלי הרבה יותר.

הטיילת ברחבה של מכבי הטריפה אתמול את ספאחיה. "אני לא מקבל את ההגנה הרכה שלנו", הוא אמר, "נתנו להם לעשות מה שהם רוצים". במהלך הרבע הראשון, כשברנט רייט לקח שני אופנסיב ריבאונד בהתקפה אחת ומיד לאחר מכן חדר שחקן אחר לסל באין מפריע, השליך ספאחיה לספסל דווקא את ליאור אליהו, שעד אז היה היחיד שצבר נקודות, אך מצבת העבירות שלו נותרה על 0 עגול. ספאחיה דורש שוב ושוב משחקניו להרים את רמת האגרסיביות ולבצע עבירות, אבל בינתיים נתקל באוזניים ערלות.

שחקני הפנים של היריבות שוברים שיאים סטטיסטיים מול מכבי, ומבחינת ספאחיה מדובר בלוקסוס גדול מדי. ברנט רייט קלע אתמול שיא עונתי של 22 נקודות ב-9 מ-13 מהשדה; לוקסה אנדריץ' הצטרף לחגיגה גם הוא עם דאבל-דאבל 13 נק' ו-12 קרשים, מתוכם 3 בהתקפה; במשחק החוץ הקודם בבלגרד סיפק פרדראג דרובניאק את משחקו הטוב ביותר במדים הלבנים-שחורים עם 23 נק'; ובשבוע שעבר תרמו צ'רלי גיינס ולובוש בארטון יחד 36 נקודות ו-12 ריבאונדים לבדאלונה.

נואל פיליקס, כזכור, היה מי ש"אמור לספק הגנה, מטרייה אווירית וריבאונד", כפי שהצהיר ספאחיה עצמו אך לפני שלושה שבועות. משום מה ממשיך המאמן להעניק קרדיט דווקא לג'יימי ארנולד, שהובך אתמול פעם אחר פעם בידי הילדים הקרואטים, בעוד שפיליקס לא שותף וככל הנראה יהפוך לזר הראשון מאז 99' שמוחלף במהלך העונה.

גם יותם הלפרין האנמי ממשיך לזכות באמונו של ספאחיה, שמתבטא ב-25 דקות בממוצע. בתחילה פתח הלפרין על הספסל, ובהמשך שודרג לחמישייה. דרק שארפ עשה את הדרך ההפוכה, אבל זוכה למספר דומה של דקות משחק. אלא שהבדלי התפוקה בין השניים משמעותיים: הלפרין קולע 5.2 נק' ב-30% מהשדה, בעוד ששארפ גומל עם 11.4 נק' ב-53.5%.

הן הלפרין והן שארפ מתקשים מחוץ ליד אליהו: הלפרין עם 2 נק' ו-1.5 אס', שארפ עם 8 נק' ואסיסט אחד. בשלושת משחקי הבית, לעומת זאת, קלע שארפ בספרות כפולות. הלפרין שבר את מחסום 10 הנקודות רק פעם אחת, בשבוע שעבר מול בדאלונה.

בכלל, מכבי של משחקי הבית היא קבוצה אחרת לגמרי לעומת מכבי של משחקי החוץ. שימו לב להבדלים הסטטיסטיים הכמעט בלתי נתפשים: 57% ל-2 בבית לעומת 45.5% בלבד בחוץ; 18.3 אס' בבית לעומת 11 בחוץ; 39 ריב' מול 33; 115 במדד האיכות בבית, לעומת 80 נקודות מדד בחוץ. רק בנתון אחד שומרת מכבי על אחידות יחסית: 14 איבודים בבית, 13 איבודים בחוץ.

בשבוע הבא, יש להניח, תתאושש מכבי מול לובליאנה, בשר התותחים של הבית, ואז אולי ישובו וינבטו בקרב אוהדי הקבוצה ניצני אופטימיות, שכולם אשלייה. בשבוע שלאחר מכן, באתונה, יחשפו פערי האיכות האמיתיים בין מכבי לקבוצות העל של אירופה, שכן היא מזמן הפכה לעוד קבוצה מן השורה.