זה התקשורת או אתה, יותם?

בשלהי המחצית הראשונה במשחק נגד בני השרון הגיעה נקודת השפל. מכבי ת"א היתה בפיגור, בין היתר משום שהרכז שלה לא הצליח לעצור את ארז כץ וסקוט גרינמן. יותם הלפרין פשוט לא היה במשחק. "לך הביתה, באת לכאן כדי להרוס אותנו", צעקו לעברו מכיוון חבורתו של אילן השועל. הלפרין נראה באאוט, אבל אז הוא עלה לשלשה. רק רשת. ועוד אחת, וחדירה, ואסיסט. אפי בירנבוים הזעיק פסק זמן. הלפרין ירד לספסל מבלי ליצור קשר עין עם איש. בסיום המשחק (16 נקודות, 4 במחצית השניה), הוא לא הסכים להחליף מלה עם העיתונאים. "התקשורת מנסה לחסל אותי", הפטיר הלפרין, "באמת שאין לי מה להגיד".

מכבי תל אביב סובלת העונה מלא מעט ליקויים, ביניהם היעדר מנהיגות, חוסר יציבות, וחולשתם של שני זרים. בתוך הקלחת הזאת, קצת נשכחה יכולתו של הלפרין, עד לא מזמן התקווה הגדולה של הכדורסל הישראלי ומי שהוחתם בקיץ על חוזה עתק לשלוש שנים. הלפרין זוכה לקרדיט עצום מצד נוון ספאחיה, מאמן הקבוצה, אך גומל לו ב-6 נקודות ו-3 אסיסטים, תפוקה דלה עבור שחקן שנמצא על המגרש כמעט 25 דקות בממוצע במשחק.

"אני חייב להמשיך לתת לו קרדיט כי יותם יש רק אחד", מסנגר ספאחיה, "אבל אין ספק שהוא סובל מהלחץ של הקהל וממה שאנשים אומרים עליו. הוא חושב יותר מדי על מה שהקהל יחשוב או מה שהתקשורת תחשוב. אין לו בעיה של יכולות, אלא בעיה של ביטחון. הציפיות גורמות לו להיות תחת לחץ". כזה הוא הלפרין. בחור רגיש או כפי שאמר בזמנו מולי קצורין, "ילד נחמד, מותק כזה שאתה רוצה לחבק, אבל בשום פנים ואופן לא קילר".

ה"ניו יורק טיימס" פרסם לפני שבועות ספורים פרופיל רחב על הלפרין. כתב הטיימס, מייקל סוקולוב, תיאר משחק במחנה הרוקיס בטרוויזו בו הופעתו ההססנית של הלפרין הרגיזה את סוכנו, ג'ייסון לווין. "אתה מוכרח להחזיק בכדור יותר זמן", אמר לווין להלפרין, "אתה חייב לחדור ולמסור, אל תחכה לחסימה. תדחוף את הכדור קדימה כמו סטיב נאש. תהיה לוחם. תשחק כאילו אתה הולך לעקור ליריבים שלך את הלב. אני יודע שאתה בחור טוב ולא אנוכי, אבל זה יפה לחיים בחוץ, על המגרש תתנהג אחרת".

על פי הכתבה, הסקאוטים באן.בי.אי מתרשמים בעיקר מהקליעה וקבלת ההחלטות של הלפרין. בארבעת משחקי היורוליג שנערכו עד כה, דייק הלפרין ב-41.2% בזריקות לשתיים וב-22.2% מחוץ לקשת. דווקא בנוגע לקבלת החלטות הוא מציג מספרים סבירים - שלושה אסיסטים לעומת 1.2 איבודים. "אנחנו עדיין חושבים שיותם יכול לתת הרבה יותר", אמר עוזר המאמן, דני גוט, לאחר הניצחון על בדאלונה, "אם אנחנו לא דורשים, סימן שאנחנו לא מצפים. הוא חייב לשפר את החדות בפעולות שלו, לשחרר את הכדור יותר מהר ואסור לו להגיע למצבים כמו ביום שני, של איבודי כדור לא אחראיים". צביקה שרף, מאמנו של הלפרין בנבחרת, מאבחן כמה ליקויים אצל השחקן, כולם מכילים את צמד המלים "לא מספיק": "יותם לא הולך מספיק לסל,

הוא לא אגואיסט מספיק, הוא לא מנסה לזרוק מספיק לסל או ליצור אגרסיוויות על ידי חדירה ויצירת מצבים לחברים שלו".

התשובה לשאלה מדוע הלפרין אינו מספיק דומיננטי מצטמצמת לכדי שלוש אפשרויות: 1. הוא לא מספיק מוכשר; 2. אין לו מספיק ביטחון; 3. הוא לא מבין את התפקיד שלו. בעוד האפשרות הראשונה נשללת על ידי מרבית המומחים, נותר לנו לבחון את אפשרויות ב' ו-ג'.

ספאחיה אומר לעוזריו ומקורביו, כי הוא "מצפה מיותם לקחת על עצמו יותר" - קל לומר וקצת קשה יותר לעשות כשלידך מסתובבים אקדחונים כמו וויל ביינום או סימאס יסאייטיס. ועדיין, יש אמת בדברי המאמן: הרי הלפרין זוכה לאשראי כמעט בלתי מוגבל בהיעדרו של טל בורשטיין הפצוע ונוכח חולשתו של רודני ביופורד. "קשה להתווכח עם הנתונים", טוען שרף, "הלפרין מקבל קרדיט מספאחיה ואין ספק שהוא יכול לעשות הרבה יותר. כולם מפנטזים לקבל ממנו יותר, אבל אני עדיין חושב שמוקדם לקבור אותו".

עודד קטש, שבאמצע שנות התשעים אייש את המשבצת של יותם, הן מבחינת תפקיד והן מבחינת רמת הציפיות, סבור כי הלפרין מוכרח להוסיף אלמנטים נוספים לארסנל כדי להפוך לשחקן מרכזי במכבי. "הייתי רוצה לראות אותו עובד כל קיץ על אלמנט אחר, וחוזר עם שיפורים בכדרור, בחדירה, במסירה. הוא צריך לקבוע לעצמו מטרה, שבעוד שנתיים-שלוש יהיו לו הרבה דברים שהיום חסרים לו, כי אחרי הכל באמת מדובר בשחקן שיש לו את כל הנתונים כדי להצליח".

צביקה שרף מסכים, אבל סבור שראשית על הלפרין לרדת מהעץ שנקרא "חלום האן.בי.אי". "הבן אדם עבר עונה וקיץ לא נכונים, לא מבחינה מקצועית ולא מבחינה מנטאלית. אולי בסוף השנה הזאת יהיה לו שכל ובמקום ללכת לליגת הקיץ בארצות הברית, הוא ישחק עם הנבחרת ויעשה הכנה טובה לליגה. אחרי הכל, יש לו חוזה לא רע במכבי".