איטליה
ספרד נחשבת לאימפריה בגילאים הצעירים, פורטוגל היא מעצמה בכל הנוגע לגילאי העשרה, אבל הכוח האמיתי ביורו עד גיל 21 נתון בידי האיטלקים. ב-5 מתוך 8 הפעמים האחרונות זכו צעירי האזורי, כשאת הפירורים הם משאירים לספרד, צ'כיה ובפעם האחרונה, לפני שנה, להולנד.
לפני שנתיים היו אלו דניאלה דה רוסי, אנדראה ברזאגלי אלברטו ג'ילארדינו וחבריהם שהניפו את הגביע. 4 שנים לפניהם היו אלה אנדראה פירלו, ג'נארו גאטוסו כריסטיאן אביאטי ועוד, וב-1996 פרנצ'סקו טוטי, פאביו קנבארו, אלסנדרו נסטה ועל הספסל ילד בן 17, ג'יאלנואיג'י בופון. כעבור 10 שנים הם הוליכו את איטליה לזכייה במונדיאל.
עד 1992 שוחקה האליפות במתכונת של שלבי בתים ומיד אחר נוק-אאוט, כמו גביעי אירופה השונים. ב-7 האליפויות שנערכו מאז שונתה המתכונת לשיטה של טורניר, זכתה איטליה 4 פעמים. למרות שלא אירחה את אף אחד מהטורנירים הללו.
ההצלחה האיטלקית, על פי זאביק זלצר, נובעת הרבה מהסיבה שהאיטלקים בונים נכון כבר מגילאים צעירים. הקבוצות הבכירות, כמו מילאן, אינטר ואחרות משאילות שחקנים שלא משתלבים בסגלים שלהן לקבוצות מרכז טבלה מהליגה הראשונה לשנתיים-שלוש. האיטלקים הצעירים צוברים ניסיון בליגה הבכירה, ברמות הגבוהות, לא נשחקים פיזית ומנטלית בליגות נמוכות וההצלחה מוכחת.
זלצר הוסיף על הנבחרת הנוכחית: "לזכות איטליה עומדת המסורת בטורנירים האלו. השחקנים שלהם גם פיזיים, אבל גם עם יכולת טכנית טובה. ללא ספק מדובר באחת מהפייבוריטיות לזכייה".
האיטלקים דילגו מהבית המוקדם, שם פגשו את אוסטריה ואיסלנד וניצחו את שתיהן בתוצאה זהה, 0:1, אבל בשלב הפלייאוף חיכתה להם יריבה אימתנית, ספרד. המשחק הראשון, שהתקיים במודנה, הסתיים בתיקו 0:0, מה שהותיר לספרדים סיכוי לא רע להעפיל על חשבון הנבחרת מארץ המגף, אלא שדווקא בפלנסיה הספרדית, השיגו האיטלקים ניצחון ענק, 1:2 והעפילו בקלאסה.
גאורגיו קייליני, מגן יובנטוס, כבש את הראשון של האיטלקים והשער השני, בבעיטה מהאוויר, הבליט את אחד מהכוכבים הגדולים של האיטלקים, ריקרדו מונטוליבו מפיורנטינה, שגם כבש את השערים נגד אוסטריה ואיסלנד בבית המוקדם ובאיטליה כבר מושווה לפרנצ'סקו טוטי.
כוכב גדול נוסף של האיטלקים הוא אלברטו אקילני. מי שלא ראה את השער השני של רומא העונה מול מילאן, פיספס מהלך קבוצתי ענק של הקבוצה מהבירה האיטלקית, כשהארכיטקט הוא אקילני בן ה-22, שפתח את השתלשלות המהלך עם מסירה גאונית ואטרקטיבית, כשהוא משלב את רגלו הימין מאחורי השמאלית ומעביר צ'יפ הלאה.
אקילני הוא קשר 50:50 מן הדור החדש. לא הגנתי לחלוטין, אבל גם לא קשר התקפי. משהו בכיוון של אנדראה פירלו. הוא נהנה מיצירתיות ומבעיטה טובה מאוד ולפני שנה, אחרי עונת השאלה בטרייסטינה, הפך לשחקן חשוב במערך של לוצ'יאנו ספאלטי.
אולם עם כל הכבוד לצעירי איטליה, שאקילני ומונטוליבו הם רק קצה המזלג מבחינתם ואסור לשכוח את ג'וזפה רוסי המבריק של מנצ'סטר יונייטד, חלק גדול מהצגה תיגנב על ידי האיש על הקווים, או אולי יותר נכון, האנשים על הקווים. בתום האליפות לפני שנה בפורטוגל עזב קלאודיו ג'נטילה האגדי את משרת אימון הנבחרת הצעירה, אחרי 6 שנים פוריות בהן זכה ביורו של 2004.
את מקומו תפס שחקן העבר הלא רחוק, פיירלואיג'י קאסירגי, שרשם קריירה מפוארת כשחקן ביובנטוס, לאציו וצ'לסי, ובנבחרת איטליה, כשלצידו של קאסירגי עומד לא אחר מאשר ג'יאנפרנקו זולה, חברו של החלוץ מימיהם בלונדון. ביחד משלימים קאסירגי וזולה את צמד המאמנים האטרקטיבי ביותר באליפות.
אנגליה
כדי להבין מי היא נבחרת אנגליה עד גיל 21 מספיק להביט בשמות, במספרים ובשמות קבוצותיהם. קשה להחליט מהיכן להתחיל. אנטון פרדיננד ונייג'ל ראו-קוקר הם שחקני הרכב בווסטהאם של יוסי בניון, טום האדלסטון כבר הספיק להיכנס לרוטציה של טוטנהאם ולהראות ניצוצות בקישור האחורי.
עוד שמות? ווין ראתלדג', ג'יימס מילנר, לייטון ביינס, סטיבן טיילור, סקוט קארסון ואחרים. לסטיוארט פירס היה כנראה את כאב הראש הטוב ביותר שיכול לקוות לו מאמן נבחרת והוא השאיר בחוץ שחקנים כגבריאל אגבונלהור, תאו וולקוט ואחרים וזה בלי לדבר על שחקנים כדארן בנט, ווין רוני וארון לנון - כולם היו רשאים לשחק מבחינת גילם.
זאביק זלצר ראה את משחקיה של אנגליה מול גרמניה ומול הולנד לפני מספר חודשים, והתרשם: "מדובר בנבחרת פיזית, מהירה וחזקה, שמשחקת עם מעבר מאוד מהיר מההגנה להתקפה. הם לא לוחצים את היריבה בחצי המגרש שלה ונותנים לה להניע שם את הכדור, לוחצים בחלק המגרש שלהם, אבל ברגע שהם חוטפים את הכדור, הם יוצאים להתקפות מאוד מהירות בצד השני. אנגליה היא נבחרת מאוד מרשימה ולפחות כרגע, היא הפייבוריטית לפי דעתי".
למרות המחמאות, לאנגלים זה לא הלך בקלות דווקא בשלב הבתים המוקדם. אנגליה פגשה את שוויץ ואת מולדובה, ניצחה את הראשונה 2:3, אבל התקשתה מול היריבה המזרח אירופאית וסיימה איתה בתיקו 2:2 בלבד. אחר כך הגיעו משחקי הנוק-אאוט מול גרמניה, בהם השיגו האנגלים ניצחון כפול, 0:1 באנגליה ו-0:2 בגרמניה מצמד של תאו וולקוט.
סרביה
הסרבים העפילו לאליפות אחרי אחד המהפכים המרשימים ויש לומר המוזרים בכדורגל האירופאי. חניכיו של מירוסלאב דיוקיץ', בלם העבר של הנבחרת ועד לפני שנים לא רבות של ולנסיה ודפורטיבו לה קורוניה, הפסידו במשחק הראשון 3:0 לשבדיה בבית. מי שכבש צמד לזכות השבדים הוא דווקא קשרם ממוצע הסרבי, דושאן דג'וריץ'. הסרבים יצאו לגומלין בשבדיה כעבור 4 ימים חסרי כל סיכוי, אבל כבר אחרי 11 דקות הוליכו 0:2. מכאן כבר ברור לאן התגלגל הסיפור. הסרבים ניצחו 0:5 את הנבחרת שתארח את האליפות הבאה והעפילו ליורו.
השחקנים המובילים של דג'וקיץ' הם הקשרים בושקו ינקוביץ' ממאיורקה ומילוש קרסיץ', שמשחק בצסק"א מוסקבה ונחשב לאחד הכשרונות הגדולים של הכדורגל הסרבי. קרסיץ' נרכש על ידי הקבוצה הרוסית בינואר 2004 ולאט לאט מצא את מקומו, כשכיום הוא כבר נחשב לשחקן הרכב בטוח בקבוצה שזכתה לאחרונה באליפות שנייה ברציפות במדינה שלה ושמשתתפת בליגת האלופות.
ינקוביץ' כבר הספיק להותיר את חותמו גם על הנבחרת הבוגרת, בה הפך לשחקן הרכב וכבש שערים חשובים מול פורטוגל בבלגרד (1:1) במרץ וב-0:2 מול פינלנד ביום שבת האחרון.
מירב השחקנים משחקים בליגה המקומית המאוד בינונית אבל את הנייר עליו מצויירת תמונה לפיה לסרבים אין סיכויים, אפשר לקמט ולזרוק לפח.
זאביק זלצר לא מזלזל בנבחרת הסרבית וטוען שבטורניר נתון כל נבחרת יכולה להגיע להישגים. "הם מאוד דומים לנו גם מבחינת קצב וגם מבחינה טקטית. כמונו, הם משלבים תוך כדי המשחק בין שיטות של 4:4:2 ו-4:3:3 ובנוסף מדובר בנבחרת חזקה ומהירה, אבל גם טכנית. אני מכיר את הסרבים ובטוח שהם רוצים להגיע לאולימפיאדה, כך שהם ישלחו את השחקנים הטובים ביותר שלהם".
בנוסף, יש לזכור שרק לפני כחצי שנה הגיעו הסרבים לחצי גמר הטורניר בפורטוגל, ולמרות שהיו רחוקים מלהרשים ועלו ל-4 האחרונות בזכות טבלה פנימית עם פורטוגל וגרמניה, היו קרובים נגיעה מהמשחק על התואר אחרי שהפסידו בפנדלים לאוקראינה בחצי הגמר. אם לא די בכך לא צריך לגלוש במורד השנים כדי למצוא הוכחות להצלחה של סרביה.
זו הגיעה לפני שנה וחצי לחצי גמר אליפות אירופה לנוער, אחרי שבבית המוקדם דרסה את יוון, צפון אירלנד וגרמניה. חלק מהשחקנים שנהנו מההצלחה אז, ינסו לעשות זאת שוב כשיהיו בסגל הבוגר יותר הקיץ. אם נשקיף על ההיסטוריה הרחוקה מעט יותר, נגלה שבאליפות אירופה לנבחרות צעירות ב-2004, הסרבים הגיעו עד לגמר, שם הפסידו לאיטליה.
למרות זאת, הסרבים הם סוג של חידה וכמו שנבחרתם הבוגרת אמורה הייתה להוות כוח במונדיאל האחרון, גם זו הצעירה שהשתתפה באולימפיאדת אתונה. אלא שקיץ 2004 של הכדורגל הסרבי, שהתחיל עם מקום שני באליפות אירופה, נגמר בצורה דומה לקיץ 2006. הסרבים הובסו בטורניר האולימפי 6:0 על ידי ארגנטינה, נרמסו 5:1 מתחת לרגליי אוסטרליה וכקינוח ירדו על ארבע עם הפסד 3:2 לטוניסיה. אי אפשר לדעת איזו נבחרת נקבל מהם הקיץ, אבל נקווה שזה יהיה אחרי התעוררות על הצד הלא נכון של המיטה.
צ'כיה
בדומה לסרביה ובדיוק כמו בטורנירים של הבוגרים, צ'כיה היא חידה. כמו בטורנירים של הילדים הגדולים, גם כאן מדובר בנבחרת ברוכת כישרון, מלאת שחקנים שעוד יככבו במערב אירופה ויוליכו את הנבחרת הבוגרת לטורנירים בינלאומיים בקלות, רק כדי להגיע אליהם ולהפוך שוב לחידה. הצ'כים לא העפילו לשתי האליפויות האחרונות, אבל בשתיים בלפני כן, ב-2000 וב-2002 הגיעו פעמיים ברציפות לגמר, כשב-2002 גם הניפו את הגביע אחרי ניצחון בפנדלים מול צרפת, בכיכובו של פטר צ'ך. את החוד עיטר אז מילאן בארוש.
לא מעט מהשחקנים הצ'כים הגיעו דרך המסלול של נבחרות הנוער, וחלקם הגדול צבר ניסיון כשהיה שותף באליפויות אירופה לנוער ב-2002 וב-2003, בהן השתתפה נבחרתם. רובם עדיין משחקים בארצם.
בהגנה משחק שם מוכר, קאדלץ. לפני 10 שנים פרצה צ'כיה (הבוגרת כמובן) באליפות אירופה באנגליה, היתה הסנסציה של היבשת ונעצרה רק בגמר על ידי גרמניה המעצבנת. במרכז ההגנה בלט הקפטן, מירוסלאב קאדלץ, שמראהו ומראהו של כדורגלן ממוצע נראו כשני קטבים.
קאדלץ לא היה שחקן מהיר במיוחד, הוא הגיע לאליפות כשהוא כבר בן 32 ועדיין הקרחת שעיטרה את ראשו שיוותה לו מראה מבוגר מגילו. לעומת זאת, הוא נהנה מתבונה רבה ועל החסרונות שלו חיפה בעזרת חוכמת משחק וקריאת מהלכים מהירה יותר מהרבה חלוצים. בלם קלאסי של שנות ה-90, אז הכדורגל הסתמך על הפיזיות פחות מאשר היום. כעת מגיע בנו, מיכאל, שמפרצי ראשו מזכירים את אלו של אביו. שמו של מגינה השמאלי של ספרטה פראג, שיכול לשחק גם כבלם, עלה כבר כמועמד לסלטיק וזו כנראה תהיה שנתו האחרונה של מיכאל בן ה-22 בצ'כיה.
בחוד יתבסס המאמן, לאדיסלב סקורפיל, בעיקר על חלוצים מאוד חזקים. אחד מהם הוא מיכאל פאפדופולוס, החלוץ הצ'כי-יווני, שהושאל מבאניק אוסטראבה לארסנל בעונת 2003/4 והעונה בעיקר סופסל בבאייר לברקוזן הגרמנית. מאמן ארסנל, ארסן ונגר, סיפר כי התותחנים השאילו את החלוץ הצ'כי בגלל "שהוא מצוין באוויר". בנוסף לפאפדופולוס, לצ'כים יש גם את יאן הולנדה, חלוץ סלובן ליברץ, שנהנה גם הוא מנתונים פיזיים מרשימים.
זאביק זלצר מספר כי הצ'כים מאוד מהירים ופיזיים, אבל פחות טכניים. המשחק שלהם מתבסס בעיקר על הגבהות כדורים ועל הרבה כוח ומהסיבה הזאת הם מנסים להרוויח הרבה מצבים נייחים, שם טמון אחד מהיתרונות שלהם.
בניגוד לנבחרת הבוגרת או הצעירה שלהם לפני כמה שנים, אז היה שם תומאס רוזיצקי, היום הצ'כים מניעים הרבה פחות את הכדור דרך המרכז, ומעדיפים לשלוח אותו במהירות לחלק ההתקפי.
