חיפה מושכת זמן

יש משהו מייצג בשערים המאוחרים שמבקיעה מכבי חיפה העונה בכל המקרים בהם היא נאלצת לעבוד על קאמבק. נכון לעכשיו, זה המוטו שמנחה את חיפה: למשוך זמן. חיפה עדיין לא יודעת לאן היא רצה ועם מה יש לה לרוץ: האם גביע אופ"א הוא היעד המרכזי, האם זו אליפות רביעית ברציפות, או שמא שני המפעלים המאתגרים גם יחד.

לכן הניצחון על הפועל פ"ת חשוב כל כך, כי הוא מאפשר לרוני לוי להיכנס לשבוע הקריטי כשהוא עדיין מושך זמן. ביום חמישי יש לו את פרטיזן בלגרד וניצחון יבטיח כמעט בוודאות מעבר לשלב הבא באופ"א, ביום ראשון יפגוש בבלומפילד את מכבי ת"א המפנטזת. באף אחד מהמפעלים לוי עדיין לא נמצא בשלב שעליו להרים ידיים, אבל באף אחד מהם הקבוצה שלו לא מצליחה להרשים או לשכנע שיש לה את היכולת ללכת עד הסוף.

מכבי חיפה של העונה היא עדיין חידה, ובאחריות לכך נושא לוי. לצד התעלות נגד ליברפול ואוקזר, יש נפילות מול נתניה, הפועל ת"א, הכח, הרצליה או הפועל פ"ת. אף שחקן, זולת דוידוביץ' וקינן, לא מצליח להציג יכולת יציבה, וגם מהספסל לא מגיעה הישועה.

בהנחה שחיפה תשרוד את הקמפיין האירופי שלה עם נזקים מועטים מבחינת צבירת הנקודות מול בית"ר ירושלים, השאלה הגדולה היא אם הקבוצה של לוי תהיה מסוגלת להעביר הילוך בשלב מסוים. בשלוש האליפויות הקודמות חיפה סגרה עניין בסיבוב הראשון וגמגמה אל התואר בשניים האחרים, הפעם נחוץ לה משהו אחר. נכון לעכשיו קשה לראות את בית"ר קורסת בהמשך, בדיוק כמו שקשה לראות מהיכן מצליחה חיפה לייצר רצף ניצחונות או כדורגל משכנע, שיחזיר לה משהו מההרתעה שאבדה לה. באותה מידה קשה להעריך אם סיום הקמפיין האירופי ידרבן את חיפה להתנפל על הליגה, או ישאיר אותה חבולה ומדוכדכת.

אפשרות אחת היא להתמיד באסטרטגיית דחיית הקץ. לקוות שמה שיש כרגע יספיק להמשך, או לבנות על החוסן המנטלי והניסיון העדיף על יריבה כמו בית"ר. אפשרות אחרת היא לקחת יוזמה. ובמקרה של חיפה המשמעות היא לבצע רענון, לחזק את הסגל ולצרף שחקן או שניים שיכולים לעשות את ההבדל. להכיר בכך שהבחירה במסודי ואנדרסון לא הוכיחה את עצמה, ולהציב לקולאוטי איום משמעותי יותר על הספסל מאשר ארבייטמן.

לשם כך צריך לוי להודות תחילה בטעויות שביצע בקיץ האחרון. אם הוא יקפיד למשוך זמן גם בהיבט האישי, זה עלול להיות מאוחר מדי. במקרה כזה, ראוי שלא רק חיפה תשלם את המחיר.