אף אחד לא מאיר

נפתח בחדשות הטובות. למרות שני הפסדי החוץ ביול"ב קאפ, ובשל ניצחון הבית על סיינה, ירושלים עדיין עמוק בתמונת ההעפלה לשמינית גמר היול"ב קאפ - ייתכן שאף מהמקום השני. אבל כאן, לפחות בינתיים, נגמרים החיוכים.

גם ההחרפה במלחמה המתפתחת בין דן שמיר למאיר טפירו, שנשאר הערב לראשונה מחוץ לחמישייה, לא נראתה כמי שתוכל לפגוע בירושלים הפעם. אקדמיק סופיה שולטת אמנם ללא עוררין בליגה הבולגרית, אבל כבר מהפתיחה ניתן היה לראות כי מדובר בקבוצה כבדה ומוגבלת עם קו קדמי פאתטי, כשגם שני הכוחות בקו האחורי, למונט ג'ונס וטודור סטויקוב שמחזיק בתואר מלך הסלים של היול"ב קאפ בכל הזמנים, לא מוצאים את עצמם. מחליפו של טפירו בחמישייה, טימי באוורס, התחיל גם הפעם בתזזיתיות ונחישות, אבל עד מהרה נדבק באפתיות של החבורה הרדומה שסביבו, זו שסיבכה את עצמה יותר ויותר ככל שהתקדם הערב.

בלא טפירו, שקיבל שלוש דקות כדי לבצע את השטות התורנית שתחזיר אותו לספסל, נשאר דן שמיר עם מתן נאור שקיבל יותר מדי קרדיט (36 דקות) בשביל תצוגה שהזכירה דווקא את נאור הנון-פקטור של העונות האחרונות, ודרור חג'ג' שאחרי סיפסול מתמשך בפתיחת העונה זכה לפתע ב-22 דקות, אבל החזיר בחוסר ביטחון בולט. אד קוטה, הרכז במחלוקת של חודש אוקטובר, סיים 26 דקות עם 2 נקודות ו-5 איבודים ללא אף אסיסט. ועם יום כזה של הקו האחורי אי אפשר לנצח גם קבוצה בולגרית שארבעת הזרים האמריקאים שלה מספקים 9 נקודות ביחד.

ההפסד לקבוצה המוגבלת של אקדמיק סופיה הבליט את הבעיות הגדולות של ירושלים הנוכחית מתחת לסלים. מריו אוסטין הוא השחקן ההתקפי הטוב ביותר של האדומים, אבל גם 22 נקודות ב-22 דקות לא עוזרות כשהיריב מכיר את החולשות ההגנתיות של האמריקאי, ושולח את מאטה סקלין הותיק, שרק נחת זה מכבר בסופיה, לחפור בצבע ולסחוט ממנו עבירות פעם אחר פעם. יוריצה גולמאץ, האיש שאמור להיות המוח בקו הקדמי, נראה הערב כמו צל של עצמו ושוב הוכיח כי גם הוא חוליה הגנתית חלשה. 14 הריבאונדים שקטפו הבולגרים מהסל של ירושלים, היו רק המשך של תופעה בעייתית מוכרת. אבל חמורה מכל היתה הדרך בה התייחסו בירושלים לגיורגי צ'קובסקי המקדוני, שמצא את עצמו שוב ושוב באותה משבצת כדי לצלוף 5 מ-7 לשלוש. למי ששכח, האיש הרג רק לפני חודשיים את נבחרת ישראל באותה הצורה. אם לא יום מגוחך של סופיה עם 17 מ-33 מקו העונשין, היו האדומים חוזרים הביתה עם תבוסה צורבת בהרבה.

בירושלים קיוו הקיץ כי הסגל המאוזן שכולל שחקני נבחרת וזרים מנוסים ימשוך את הכישרון הגדול של באוורס ואוסטין בדרך לעונה טובה יותר מזו של החבורה של ארז אדלשטיין. בפועל, נשאר דן שמיר עם באוורס ואוסטין ככלים התקפיים בודדים, וקבוצה שנראית מותשת כבר בראשית העונה. כמה סמלי היה שדווקא למונט ג'ונס, דמות שנויה במחלוקת שעשתה בעבר לא מעט בעיות כששיחק במלחה, סיים משחק שלא כדאי לזכור עם סל ניצחון שכולו מנהיגות ולקיחת אחריות. גם לירושלים יש שחקן כזה, אבל הערב, בניגוד לשבוע שעבר, הוא נותר מחוץ לתכניות.