בינו לטינו

זאב בודד

עדיין לא ברור אם ריקרדו לה וולפה יזכה להכרה שכל כך עמל בשבילה, לכשיזכה באליפות עם בוקה. למה? תשאלו את האוהדים ומראדונה

יניב בינו

אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, בוקה ג'וניורס תחגוג אליפות נוספת בעוד ארבעה מחזורים. עבור מאמנה החדש של בוקה, ריקרדו אנטוניו לה וולפה, זה יהיה רגע מכונן בקריירה של הטקטיקן שגלה מארגנטינה במשך כ-20 שנים וחזר לקדמת הבמה קצת באיחור.

למרות שקיבל קבוצה מוכנה מאליל האוהדים, המאמן אלפיו באסילה, שעבר לאמן את נבחרת ארגנטינה, לה וולפה חם המזג והקפדן לא פחד לערוך שינויים חדים בקבוצה, לשנות את המערך ל-4:4:2, להנהיג משטר אימונים קשוח ולהתכסח עם האוהדים ועם אחד, דייגו מראדונה. ובכל זאת, למרות קצת חריקות, לה וולפה בדרך לאליפות, ובסופה תגיע התשובה לשאלה הגדולה שאופפת אותו - האם יזכה להכרה הגדולה לה חיכה, או שמא ייבעט החוצה בטענה שזאת עדיין האליפות של באסילה. כדי להבין עד כמה השאלה גורלית מבחינת הקריירה הארוכה של לה וולפה, צריך לחזור אחורה בזמן.

טוב לדעת (מקודם)

אל תתפשרו על חיי מין לא מספקים: כך תשפרו את הביצועים

לכתבה המלאה

המודל: קשטן

ריקדו לה וולפה נולד בשנת 1952 בבואנוס איירס, ארגנטינה, והחל את קריירת המשחק שלו בשנת 1970 בתור שוער בקבוצת בנפילד, שם שיחק חמש שנים. לאחר מכן עבר לארבע עונות לקבוצת סן לורנצו. שיא הקריירה המקצוענית שלו כשחקן פעיל היה ללא ספק בשנת 1978, אז הניפה ארגנטינה את גביע העולם. לה וולפה אמנם לא היה שותף לזכייה באופן אקטיבי משום שהיה השוער השלישי של הנבחרת, אך בכל זאת שמו נכתב בדפי ההיסטוריה.

ב-1979 יצא המאמן את גבולות ארץ הולדתו והצפין למכסיקו שם שיחק ואימן משך יותר משני עשורים. עד שנת 82' שיחק בקבוצת אטלנטה, אותה יאמן בעתיד. לאחר מכן עבר לאוקסטפק שם שיחק עונה אחת, כשבסופה פרש מן המשחק והתמנה למאמן הקבוצה. עד שנת 2002 בה קיבל את שרביט אימון הנבחרת המכסיקנית, עבד המאמן הלא יציב בשמונה קבוצות. הישג השיא בקריירת האימון שלו היה בעונת 1992/93, כשהצעיד את קבוצת אטלנטה לאליפות בקדנציה השנייה שלו במועדון.

ב-22 לאוקטובר 2002 ואחרי כ-20 שנות אימון במדינה ממרכז אמריקה התמנה לה וולפה למאמן נבחרת מכסיקו. הוא החליף בתפקיד את חאבייר אגירה חודשים ספורים אחרי שהאחרון הוליך את הקבוצה במונדיאל 2002 לשלב שמינית הגמר, שם הופתעה והפסידה ליריבה המרה מצפון לה, ארה"ב. הארגנטינאי, שידוע גם בגלל כמות הסיגריות שהוא צורך, הגיע בקול תרומה רמה והחל לערוך שינויים, בדיוק כמו שעשה בבוקה. מרגע הגעתו לכס הנבחרת הלאומית הספיק להתכתש עם בכיר שחקני מכסיקו, הוגו סאנצ'ס ועם הפרשנים, שביקרו אותו על החלטותיו.

לה וולפה לא אוהב כוכבים גדולים, אלא מעדיף עבודה קשה שנעשית על ידי שחקנים צעירים שמרכיבים יחידה טקטית ולוחמת במגרש. סוג של דרור קשטן. לפיכך את כוכבה הגדול של הנבחרת, בלנקו, הוא נישל מהסגל. בהתייחסו לעניין אמר: "הקבוצה שלי לא תלויה בשחקן אחד. זה יהיה לא נכון להתעלם מהמאמץ של שאר השחקנים וזה יגבול בחוסר כבוד עבורם אם אני אשחרר אחד מהם כדי להחזיר את בלנקו". האהדה בקרב העם לזר, שהעביר כמעט מחצית מחייו במדינה ונישא לבת המקום, החלה לרדת. ביקורת נוספת הוא חטף אחרי שזימן לנבחרת קרוב משפחה. למרות הטרוניות נגדו היו כאלו שחיזקו את ידיו. רפא מרקז, קפטן הנבחרת הלאומית וסמל לעבודה קשה, איים כי יחרים את הנבחרת אם מאמנו יפוטר.

לה וולפה לא שעה לאיומים ולביקורות והמשיך בקו הנוקשה שמאפיין אותו. ב-2004 הוביל את נבחרתו לרבע גמר טורניר הקופה אמריקה, שם הובסה 4:0 לברזיל. לקראת מונדיאל 2006 בגרמניה יצא הארגנטינאי בהצהרות כי יוליך את הנבחרת לפחות עד שלב רבע הגמר. את שלב הבתים פתחה מכסיקו עם תיקו 2:2 נגד איראן. לה וולפה, שכל המשחק עישן כמו קטר, הוזהר על ידי אנשי פיפ"א כי הוא מהווה דוגמא רעה. המאמן הגיב: "אני מעדיף לוותר על כדורגל מאשר על עישון", אך לאחר מכן התרצה. במהלך המונדיאל עצמו, באחת ממסיבות העיתונאים רשף המאמן כלפי עיתונאים ואמר: "תעופו מהפרצוף שלי, אתם לא יודעים כלום, אל תבלבלו לי את המוח, אידיוטים".

מכסיקו סיימה את השלב המוקדם במקום השני והעפילה לשמינית הגמר, שם פגש המאמן לדרבי פרטי את נבחרת ארגנטינה. למרות פתיחה מצוינת עם שער יתרון של מרקז, הפסידו המכסיקנים 1:2 והודחו אחרי הארכה. לה וולפה לא עמד בהבטחתו והחוזה עימו לא חודש.

הבעיה: באסילה

כחודש אחרי סיום הקדנציה בנבחרת מכסיקו, קיבל המאמן הצעה לחזור לארגנטינה ולהדריך את בוקה ג'וניורס. לה וולפה, בענווה לא אופיינית, פטר עצמו מההצעה כשאמר כי הוא אינו מכיר מספיק את הכדורגל הארגנטינאי בכדי ליטול אחריות שכזו. חודש ימים לאחר מכן חזרו הצהובים-כחולים על ההצעה והפעם לה וולפה, שאולי חשש להיות מובטל, כבר לא סירב. בחוזה שנחתם עם בוקה סוכם כי לה וולפה ייכנס לתפקיד ב-15 לספטמבר, כשאלפיו באסילה, 'קוקו' בפי העם, יחליף את חוסה פקרמן, שכשל עם נבחרת ארגנטינה.

באמצע חודש ספטמבר נכנס לה וולפה לנעליו הגדולות של באסילה, שהצעיד את בוקה לשתי אליפויות רצופות (אפרטורה וקלאוסורה) ועם מאזן מושלם של חמישה ניצחונות מחמישה משחקים בעונה הנוכחית, שהשלים רצף מדהים של 12 ניצחונות (שבעה מהעונה שקדמה לה). יחס השערים עמד על 2:15 ובוקיטה הייתה עם חמש נקודות יתרון על פני השנייה בטבלה. כמו כן, יום לפני העברת המנחה, השיג 'קוקו' עוד תואר לצהובים כשזכה בגביע 'הריקופה' (מקביל לסופרקאפ האירופי), אחרי שגבר על סאו פאולו הברזילאית, מחזיקת גביע הליברטדורס.

כבר במשחקו הראשון בקבוצה, שבר המאמן החדש את הרצף של קודמו בתפקיד וגנז את חלום המועדון להשוות את שיא הניצחונות הרצופים במדינה שעמד על 13, אחרי שבוקה סיימה בתיקו 0:0 מאכזב בבומבונרה, מול העולה החדשה, גודוי קרוז. אוהדי הקבוצה, שהתרגשו מהפסטיבל וההמולה סביב עזיבתו של באסילה, מחלו למאמן הטרי. מחזור לאחר מכן ניצחה בוקה בקושי עולה חדשה אחרת, נואבה צ'יקגו 0:1 בחוץ. שבוע לפני הסופרקלאסיקו הגדול אירחה בוקיטה את ולז סרספילד. למחצית ירדו חניכיו של המאמן בפיגור 2:0 ואחרי שהורחק להם שחקן. הקהל המקומי, שכבר החל לשנוא את המאמן החדש שהונחת בבומבונרה, גידף אותו בירידה להפסקה. לה וולפה העצבני הרים את ראשו והחל לצעוק חזרה לעבר הקהל. משוגע, כבר אמרנו? למחצית השנייה חזרה בוקה כחבורה לוחמת כמו שריקרדו אוהב. הצהובים-כחולים עשו קאמבק ומהפך מדהים, כשבסוף המשחק זכו בשלוש נקודות אחרי ניצחון 2:3.

הכול היה מוכן לסופרקלאסיקו הגדול של ארגנטינה כשריבר פלייט, יריבתה המושבעת של בוקה, אירחה אותה למשחק קובע גורלות באצטדיון המונומנטאל. ניצחון של האורחים היה סוגר את סיפור האליפות, אך לה וולפה וחבורתו ספגו הפסד ראשון בליגה. מאז ההפסד השיגה בוקה ארבעה ניצחונות וסיימה משחק נוסף בתיקו עם יחס שערים של 9:16. נוסף על כך הודחה הקבוצה מגביע הסוד אמריקנה (מקביל לגביע אופ"א), לאחר הפסד בפנדלים בשלב שמינית הגמר לנאסיונאל מאורוגוואי. עם התוצאות, הפחות מחמיאות מבעבר, התרעמו שחקנים אחדים בקבוצה על שיטת המשחק הטקטית שנוקט לה וולפה ונראה שלעיתים הם לא כל כך מבינים מה הוא רוצה מהם.

כשנותרו ארבעה משחקים לסיום העונה, על פניו נראה כי משחקיה של בוקה הם הקלים ביותר. אם ייכשל לה וולפה במשימה להשיג אליפות שלישית ברציפות למועדון ויאבד את התואר לאסטודיאנטס, מותר להניח כי האוהדים ידרשו את ראשו. הבעיה שגם אם יזכה המאמן באליפות האפרטורה, יאמרו כי הוא קיבל קבוצה מוכנה במצב מצוין וצריך להיות ממש גרוע כדי לקלקל את העבודה הנהדרת שעשה באסילה, כך שמכאן או מכאן עשוי המאמן המשופם לצאת קירח. כדי להיות אהוב בשכונת 'לה בוקה' צריך להיות אחד משתיים: מקומי או אדם נערץ מאוד כמו קרלוס ביאנצ'י, המאמן הגדול, שהוליך את בוקה לתארים רבים בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים. גם אלפיו באסילה חדר ללבבותיהם של המקומיים, השאלה הגדולה כעת היא האם גם ריקרדו יצליח?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully