בזמן שרונאלדו כבש צמד נגד יפן והפך לגדול מבקיעי גביע העולם בכל הזמנים, התפתחה דרמה גדולה במשחק המקביל של הבית המוקדם במונדיאל האחרון. קרואטיה היתה צריכה ניצחון על אוסטרליה כדי להפעיל לשלב הבא, ל"סוקרוס" הספיק תיקו. הקרואטים כבשו פעמיים, אבל גם ספגו פעמיים ועפו.
קל היה לזהות את השחקן המאוכזב ביותר במגרש. הקפטן ניקו קובאץ', שכבש את השער השני, הליט את פניו בידיו, כרע על הדשא ובכה. החלום נמוג. שמונה שנים קודם לכן, באמצע הקריירה, הוא החמיץ השתתפות במונדיאל בצרפת ומקום שלישי היסטורי, בגלל פציעה. ארבע שנים אחר כך הוא היה שחקן הרכב בנבחרת שהגיעה למונדיאל וניצחה את איטליה, אבל סיימה שלישית בבית בגלל הפסד סנסציוני לאקוודור. עוד שנתיים עברו והוא שוב שחקן הרכב בנבחרת, שסיימה שלישית בבית ביורו 2004. והנה, שוב מקום שלישי בבית.
"ידעתי שזה המונדיאל האחרון שלי. הייתי מאוד מאוכזב, כל כך רציתי שנעלה שלב", אומר קובאץ' ל"ספורט הארץ". "מקום שלישי בבית, בין אם בטורניר גמר ובין אם במוקדמות, זה הדבר הכי גרוע, ולכן המשחק בישראל כל כך חשוב. ברור לי שאליפות אירופה - אם נגיע אליה - היא הטורניר הבינלאומי האחרון שלי, אהיה כבר כמעט בן 37. הצלחה ביורו תהיה סיום נהדר עבורי לקריירה בינלאומית, אבל בשביל זה צריכים להגיע אל הטורניר".
מספר 10 לא קלאסי
קובאץ', בן 35 אבל עדיין בכושר מצוין, נחשב לסמל עבור הצעירים. "כשרואים אותו באימונים משקיע כמו נער שנאבק על מקום בהרכב, מבינים מה זאת מקצוענות. הוא מהווה השראה לשחקנים הצעירים", אומר דראזן קורסלי, עיתונאי קרואטי.
קובאץ' הוא הפליימייקר של הנבחרת הקרואטית והאיש שדרכו עוברים כל הכדורים, אם כי בניגוד למספר 10 קלאסי, הוא משחק יחסית מאחור ועושה לא מעט הגנה. "ורסטילי בצורה שלא תיאמן", אמר עליו מאמן הרטה ברלין, פאלקו גץ, שאימן אותו בשתי העונות הקודמות.
קובאץ', כמו מאמן קרואטיה, סלאבן ביליץ', ואחרים בנבחרת הקרואטית, מתייחס בזהירות ובכבוד לכדורגל הישראלי ולמשחק הקרוב. "השגתם תוצאות מצוינות גם במוקדמות המונדיאל וגם עכשיו, אין ספק שישראל משתפרת", הוא אומר, "לשחק בתל אביב זו בטח לא תהיה משימה קלה". על התוצאה המיוחלת, מוסיף קובאץ': "אנחנו באים לשחק ולנצח בכל משחק. ברור שבמשחק חוץ נגד יריבה קשה גם תיקו לא ייחשב לתוצאה גרועה".
אתה מסכים שלאור הניצחון שלכם על אנגליה והיכולת הלא מבריקה של רוסיה, קרואטיה היא כרגע הנבחרת הטובה בבית?
"אנגליה היא בוודאי לא נבחרת שצריך לזלזל בה, ואסור לבטל את רוסיה וכמובן את ישראל. אחרי המשחק ביום רביעי יעבור רק שליש מהקמפיין ויש עוד הרבה נקודות. ההכרעה תהיה ממש בשלבים האחרונים".
אחים למגרש
קובאץ' - שגם אחיו הצעיר רוברט משחק בנבחרת (בלם) - נולד, גדל והתחנך בברלין, כבן למהגרים קרואטים. הוא העביר את כל הקריירה שלו בגרמניה, עד אוגוסט האחרון, אז עבר לרד בול זלצבורג האוסטרית. מעולם הוא לא שיחק בקבוצה קרואטית או גר במדינה אותה הוא מייצג. למרות זאת, הוא מרגיש קרואטי לכל דבר. "בבית ההורים שלי דיברו ביניהם סרבו-קרואטית", הוא אומר, "זו שפת האם שלי. בבית הספר, ברחוב ובקבוצה דיברתי גרמנית".
קובאץ' התחיל לשחק כדורגל כילד בהרטה זלנדורף, אבל בגיל צעיר עבר להרטה ברלין, קבוצתו האהודה, והגיע עד לבוגרים, בעת ששיחקה בליגה השנייה. יכולתו הביאה אותו עד לבאייר לוורקוזן, שם הפך לכוכב וקיבל זימון לנבחרת קרואטיה. בהמשך הצטרף אחיו ללוורקוזן, והשניים התאחדו שוב בבאיירן מינכן.
איך זה לשחק לצד אחיך?
"במשחק עצמו אתה לא ממש חושב על זה, אבל זה כיף, בייחוד בנסיעות לפני ואחרי משחקים. אנחנו קרובים אחד לשני ובלוורקוזן גם חלקנו חדר בנסיעות. זה הזכיר את הבית, אבל בתנאים הרבה יותר טובים".
בבאיירן הוא שיחק שנתיים וזכה בתארים, אולם בעיקר סבל מפציעה רצינית. לפני שלוש שנים חזר להרטה, כדי לסיים שם את הקריירה, אבל הכושר הגופני המצוין מאפשר לו להמשיך לנדוד.
ג'ובאני טראפטוני, שאימן את באיירן פעמיים (לא בתקופת קובאץ'), התרשם ממנו מזמן. "אי אפשר לדעת אם זה פליימייקר שמשתתף המון בהגנה, או קשר דפנסיווי יצירתי", אומר השועל הזקן, שלקח אותו בקיץ האחרון לקבוצה האוסטרית.
כמו כל קפטן, קובאץ' בוודאי ראה את עצמו מניף מתישהו גביע. בתור התחלה אסור לסיים שלישי בבית המוקדם, ולכן המשחק מול ישראל כל כך חשוב עבורו ועבור הנבחרת שלו.
ניקו קובאץ'
לידה: 15.10.1971, ברלין
גובה: 1.78 מטר
תפקיד: קשר
קבוצות: הרטה זלנדורף, הרטה ברלין, באייר לוורקוזן, המבורג, באיירן מינכן, רד בול זלצבורג
תארים: דאבל עם באיירן (2003)
נבחרת: 66 הופעות, 9 שערים
טורנירים בהם השתתף: גביע העולם 2002, אליפות אירופה 2004, גביע העולם 2006
