"כל דקה שאני משחק אקדיש לאמא שלי"

אם תשאלו את בכירי הפרשנים והמאמנים בארץ מי לדעתם הקשר האחורי הכי קשוח בליגה הישראלית, רובם ינקבו מיד בשמו של מזואה אנסמבו, קשרה של מכבי נתניה. אולם אנסומבו, השחקן האימתני שבמגרש, הוא אדם אחר לגמרי כשהוא יוצא משערי האצטדיון.

לפני כשבוע הוא איבד את אמו, שמתה בעקבות מחלת לב שסבלה ממנה זה זמן רב, ומאז הוא כבר לא אותו בן אדם. חבריו הקרובים אומרים שרק עכשיו הוא מתחיל להבין את משמעות האסון שנפל עליו. בימים אלה אנסומבו עטוף בחיבוק של חבריו הרבים ובהלם של האובדן הכבד. פתאום הקול המנווט במרכז המגרש הופך ללחש מסורבל ולקול סדוק.

שחקנים שביקרו אותו ביום האירוע, מספרים כי היה מאוד שקול ורציונלי, והייתה הרגשה כי הוא עדיין לא קולט מה קרה לו. רק כשהגיע לקונגו התחיל לעכל את הטרגדיה, כך על פי שיחות שקיים עם חבריו לקבוצה. אנסמבו עצמו מודה שלוקח לו זמן להתגבר על מה שקרה לו, אבל הוא יודע שאיו לו ברירה אלא להמשיך.

"קשה לי, קשה לי מאוד, אבל אני יודע שאין דרך אחרת, אלא להמשיך לחיות", מספר הקשר הקונגולזי. "מבחינתי כל העניין הגיע בהפתעה והיה שוק גדול בשבילי. אמי הייתה מאוד חולה בשנים האחרונות וידעתי שהמצב שלה קשה, אבל כל הזמן קיוויתי לטוב ולא חשבתי על היום שבו יקרה לה משהו. תמיד כשהייתי מדבר איתה, היא הייתה אומרת לי: 'אל תדאג לי, אני אהיה בסדר, תתעסק בעבודה'. היא ידעה שאני מאוד דואג לה, וניסתה להסית את תשומת לבי מהמחלה שלה".

"זה נמשך ככה עד יום שני לפני שבוע, כאשר אבי התקשר אליי ובישר שאמא לא הרגישה טוב, נלקחה לבית החולים ושם מתה", מספר בעצב אנסומבו. "למזלי יש לי חברים טובים שהתקשרו והגיעו אליי כדי לנחם אותי וחיבקו אותי באותם רגעים, ועל זה אני מודה מאוד. אני חושב שרק עכשיו אני מתחיל לעכל את מה שקורה לי. שחקנים מבית"ר ירושלים, הפועל חיפה ועוד קבוצות התקשרו אליי, קיבלתי טלפונים מפטריק סופו, פבריס פרננדז ועוד שחקנים זרים. בנתניה בכלל עשו את כל מה שהיה אפשר כדי לעזור לי ולהקל עליי. עכשיו אני חייב להסתכל קדימה, להמשיך בחיים. אני יודע שזה מה שאמא שלי הייתה רוצה, שאמשיך לעסוק בעבודה שלי, ואני אכן אמשיך ואקדיש לה כל דקה בכל משחק שבו אשחק".

זהו לא האסון היחידי שפוקד שחקנים של מכבי נתניה בשנתיים האחרונות. הרצף הטרגי התחיל ב-15 בדצמבר 2005, כשאביו של אלן מסודי מת בקונגו מדום לב. לאחר מכן, ב-17 בפברואר, נהרג אחיו בן ה-12 של החלוץ פפי קימוטו בתאונת דרכים, גם כן בקונגו. בתחילת העונה הנוכחית, ב-12 באוגוסט, מצא אחיו של אמיר טגה, אבי, את מותו בנסיבות טרגיות, וכאמור אמו של אנסומבו סוגרת את הרשימה העצובה, ב-30 באוקטובר.

אנסומבו מודע לצירוף המקרים הנדיר הזה ומקווה ש"הקללה" תסתיים בקרוב. "אני יודע על מה שקרה לאלן ולאמיר בשנה האחרונה, והם גם עזרו לי מאוד בימים האחרונים. אני רק יכול לקוות שמותה של אמא שלי היה הטרגדיה האחרונה שפוקדת את משפחת מכבי נתניה. אני אמשיך בחיים ובעבודה. אמא שלי תהיה בראש ובלב שלי כל הזמן, גם כשיגיע הזמן לחזור לעבוד, וזה יקרה כבר בשבוע הבא".

אמיר טגה, חברו לקבוצה ואחד שחווה אסון לא מזמן, יודע שאין הרבה מה לומר כדי לנחם את אנסומבו: "כל מה שאני או מישהו אחר יגיד לא יעזור, כי זה משהו שמלווה אותך לאורך החיים. יש לו מזל שיש לו את הכדורגל, כי רק על הדשא הוא יוכל לשכוח, רק לכמה רגעים, מה קרה לו וקצת להתנתק. מעבר לזה, אין משהו שנוכל לומר או לעשות כדי שירגיש טוב יותר, עם הזמן זה לפעמים אפילו יותר קשה".