בזמן שישנתם

בשבוע שעבר פתחנו בסקירה של המועמדות להגיע רחוק במרץ 2007, אבל כמו שכולם יודעים, דברים לא הולכים תמיד לפי התוכניות, וכמו תמיד גם העונה יהיו קבוצות שיפתיעו את כולם ויגיעו לשלבים הגבוהים ביותר בניגוד לכל הציפיות. בכתבה של היום ננסה לחזות כמה מהקבוצות האלה ובדרך לתת קצת סקירה על כמה מהשחקנים החדשים בליגה.

טנסי:

ל"מתנדבים" אולי אין שמות גדולים, אבל מה שכן יש להם זה מאמן מצוין בשם ברוס פרל, שכבר בעונתו הראשונה בקבוצה הצליח להפוך קבוצת כדורסל בינונית במקרה הטוב לאלופת ה-SEC מזרח. פרל אף הוביל את טנסי לדירוג גבוה בטורניר ולשני ניצחונות יוקרתיים מאוד על האלופה לעתיד, פלורידה.

למרות איכויות האימון של פרל, הסיבה העיקרית שמאמן טנסי הוציא לעצמו שם הן השערוריות שבהן נקשר שמו, המפורסמת שבהן בסוף שנות השמונים סביב הגיוס של דיון תומאס מיודענו. בקצרה, פרל הקליט שיחות בינו לבין תומאס שבהן תומאס מתוודה שמכללת אילינוי, שהתחרתה על שירותיו עם איווה בה היה פרל עוזר מאמן, הבטיחה לו הטבות שונות. פרל נתן את ההקלטות הללו להנהלת ה-NCAA וחקירה שהתפתחה הובילה בסופו של דבר לסנקציות על אילינוי (אם כי דווקא במקרה הספציפי של תומאס זוכתה אילינוי). בקיצור, פרל הוא לא הבן אדם הכי סימפטי, וקבלת הפנים שהוא זוכה לה במרבית המכללות היא לא בדיוק אוהדת.

העונה, טנסי מקבלת בחזרה שלושה מארבעת הקלעים המובילים שלה ותסמוך בעיקר על הגארד כריס לופטון הג'וניור, שסיים את העונה שעברה עם יותר מ-17 נקודות למשחק, ולמרות משחק אנוכי לעתים מדובר בסקורר בחסד. יעזרו לו מייג'ור ווינגייט הסניור, גבוה לגיטימי עם קליעה טובה וידיים ארוכות, וחבורת שחקנים משלימים ותיקים בנוסף למספר פרשמנים מבטיחים. ה-SEC היא בלא ספק החטיבה האיכותית בליגה השנה וטנסי תצטרך להתגבר על האלופה כדי לזכות שוב בראשות ה-SEC מזרח, אבל רף הציפיות מטנסי גבוה מבעבר ואל תתפלאו למצוא את פרל והחליפה הכתומה (והמיוזעת) שלו בשלבים המאוחרים של הטורניר.

אלבמה:

אמרנו שה-SEC היא החטיבה הטובה ביותר בליגה השנה, ועוד קבוצה מצוינת בה, שאמורה לתת תחרות ל-LSU על ראשות ה-SEC מערב, היא אלבמה. הקרימזון טייד מחזירים ארבעה פותחים מקבוצה שניצחה 18 משחקים בשנה שעברה כולל הסקורר מספר אחד שלהם, הפוינט גארד רוני סטיל, שרבים מחשיבים לאחד משני הרכזים הטובים במדינה כרגע. סטיל הוא שחקן מגוון שיודע לחדור היטב לסל ולסיים, כמו גם לפטם את החברים שלו, בעיקר את ג'רמארו דווידסון הסיניור וריצ'ארד הנדריקס הסופומור, צמד הגבוהים שבעזרת שילוב של כוח ואתלטיות שולטים ברחבות היריב. לחניכיו של מארק גוטפריד יש סיכוי להתגנב מתחת לראדאר ב-SEC המפוצץ בכישרון אבל לקראת הטורניר, הם עשויים להפוך לסוס שחור רציני.

מרקט:

למרות הקושי של הביג איסט בשנה שעברה, הצליחו הגולדן איגלס להשיג 20 ניצחונות (10 בחטיבה) עם קבוצה יחסית צעירה. השנה מרבית הפותחים חוזרים לאחר שצברו ניסיון חיוני בראשותו של דומיניק ג'יימס שקלע 15 נקודות בממוצע שנה שעברה ועשוי להתמודד על שחקן השנה בחטיבה השנה. למרות עזיבתו של קלע השלשות הנהדר סטיב נובאק, מרקט אמורה להמשיך להיות אחת הקבוצות הטובות בביג איסט השנה.

דיוק:

מפתיע למצוא את הבלו דווילס בעמדת האנדרדוג ולא במועמדות לזכייה, אבל אחרי העזיבה של שחקן השנה שעברה ג'יי ג'יי רדיק והפורוורד הנהדר שלדן וויליאמס, שניהם בחירות לוטרי בדראפט האחרון, קבוצתו של מייק ששבסקי נכנסת לעונת בניה לא טיפוסית מבחינתה, וזה בדיוק מה שהופך את הקבוצה מדורהם לכל כך מסוכנת.

השחקן המוביל של דיוק יהיה ג'וש מקרוברטס, שינסה למלא את מקומו של וויליאמס בצבע ולמרות שאין לו את יכולות ההגנה של וויליאמס, הוא בהחלט מסוגל לעשות את העבודה ואמור לעשות קפיצת מדרגה רצינית השנה. גרג פאולוס הסופומור יריץ שוב את התקפת הבלו דבילז מעמדת הפוינט אם כי בלי קלע איכותי לידו הוא עשוי להתקשות, כשהפרשמן האול אמריקן ג'רלד הנדרסון צפוי לפתוח בעמדת הגארד-פורוורד ולהוסיף מימד של אתלטיות להתקפת הדבילז. בסופו של דבר, לקואץ' קיי יש השנה מעט יחסית לעבוד איתו, אבל אף פעם אל תספידו קבוצה של ששבסקי מוקדם מדי.

קונטיקט:

גם ההאסקיס לא רגילים למצוא את עצמם בעמדת האנדרדוג, אבל אחרי שהם איבדו ארבעה שחקנים (רודי גיי, מרכוס וויליאמס, הילטון ארמסטרונג וג'וש בון) לסיבוב הראשון בדראפט, אפילו ג'ים קלהון מוצא את עצמו עם שמיכה קצרה מאוד. מה שנותן תקוות לאוהדי יוקון הרבים בארץ השנה הוא בעיקר שחקן אחד בשם איי ג'יי פרייס שהסיפור שלו כל כך מיוחד, ששווה להקדיש לו מספר שורות. לפני שלוש שנים, פרייס נחשב לאחד משחקני התיכונים הטובים במדינה אבל אז התגלה אצלו מצב שנקרא AVM שגרם לדימום במוח. הוא נאלץ לעבור ניתוח מסוכן ביותר, ואיבד מזיכרונו שבועיים שלמים מהחיים. כמעט שנתיים נדרשו לו על מנת להתאושש מהניתוח, ובשנה שעברה הוא היה אמור סוף סוף להתחיל את קריירת המכללות שלו. אלא שאז הוא נתפס במעורבות בשערוריית גניבת הלפטופים המפורסמת, שבה היה מעורב גם מרכוס וויליאמס, והושעה לכל העונה על ידי המכללה.

השנה חוזר פרייס, כביכול סופומור, אבל למעשה בעונה הראשונה שלו, ויש את כל הסיבות להניח שהגארד המוכשר הזה השאיר את הצרות מאחוריו. אם נדבר כדורסל נטו, מדובר ברכז מוכשר להפליא, אחד הטובים במכללות העונה, עם יכולות מנהיגות מוכחות, שבהן ייאלץ להשתמש בלא ספק לאור העובדה שכל הסגל של ההאסקיס השנה מורכב משחקני שנה ראשונה ושניה בלבד. בעיקרון, יהיה אפשר לדבר על שאיפות פיינל פור עם הסגל הצעיר הזה רק בשנה הבאה, אבל ההרגשה של כותב שורות אלה שבביג איסט הפתוח יוקון מסוגלת לעשות קצת רעש כבר השנה.

בוסטון קולג':

קרייג סמית' עזב אמנם את בוסטון אבל ג'ארד דאדלי הנהדר (ואחד השחקנים החביבים עליי אישית) ושון מארשל חוזרים לעונת הסיניור שלהם, ומשאירים את תקוות האיגלס לעונה נוספת של 20 ניצחונות פלוס בחיים. דאדלי הוא פורוורד חזק, עם נוכחות בצבע שסיים את השנה שעברה עם 16 נקודות ו-6 ריבאונדים בממוצע למשחק ועכשיו כשהמשחק של קבוצתו יבוסס בעיקר עליו, הוא עשוי להפוך למועמד לשחקן השנה ב-ACC. בעיה נוספת לאל סקינר היא עמדת הרכז הפותח שלו לאחר עזיבתו של לואיס הינאט, כאשר הסופומור טיירס רייס ייצטרך להיכנס לנעליו הגדולות, לאחר עונת רוקי מצוינת. כמו ג'ורג'יה טק, גם לבוסטון קולג' יש את כל הכלים להיות מתמודדת גם השנה.

סירקיוז:

הכתומים איבדו השנה את ג'רי מקנמרה, השריד האחרון מעונת האליפות, ואף אחד במחזור החוזר לא נראה מבטיח מספיק כדי לאפשר לסירקיוז להגן על תואר הביג איסט שלה. רק מה, ג'ים בייהם קיבל מתנה בדמותו של הפרשמן פול האריס שנחשב לאחד מחמשת הפרוספקטים הטובים בין שחקני התיכון, ונראה כמו החבילה המושלמת. האריס, אמנם רק 1.92, אבל חזק ואתלטי מספיק כדי לשחק בכל עמדה כמעט, ואם יוסיף ליכולות ההגנתיות הנפלאות שלו גם קליעה טובה מרחוק, הוא עשוי להפוך למפלצת אמיתית. לסירקיוז אין יותר מדי כלים השנה אבל בפעם הקודמת שלכתומים היה פרשמן כל כך מבטיח, זה נגמר באליפות, אז שימו עין עליהם השנה.

ג'ורג'יה טק:

רק לפני שנתיים וחצי הג'קטים הצהובים (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב) הגיעו עד לגמר הפיינל פור, ונראה שאחרי שנה מאכזבת פול יואיט בונה עוד קבוצה מוכשרת באטלנטה. כל חמשת הפותחים מהשנה שעברה חוזרים לעונה נוספת בראשותו של אנת'וני מורו ואליהם מצטרפים שני פרשמנים מוכשרים ביותר בדמותם של ת'אדיוס יאנג הפורוורד וג'אבריס קריטנטון הפוינט גארד. צפון קרוליינה נראית כמו הקבוצה המוכשרת ב-ACC, אבל אחריה הכל פתוח ואל תתפלאו אם טק תתמודד על המקום השני בחטיבה.

טקסס:

הלונגהורס איבדו את כל השחקנים המובילים של שנה שעברה, בדמותם של למרקוס אולדריג', פי ג'יי טאקר ודניאל גיבסון, אבל אל תרחמו עליהם, כי הם מקבלים את אחד השחקנים הכי מדוברים במדינה בדמותו של הפרשמן קווין דוראנט. על דוראנט נרחיב בכתבה נפרדת, כי הוא בהחלט שווה כתבה משלו, רק נוסיף שמדובר בשחקן שכבר עכשיו מדברים עליו כמי שעשוי להיות השחקן הטוב ביותר ללבוש אי פעם את המדים הכתומים. אל דוראנט מצטרף הגארד די ג'יי אוגוסטין, אף הוא פרשמן, שלמרות גובהו (מעט פחות מ-1.80) אמור לפתוח מיד בעמדת הרכז ולהוביל את הלונגהורנס לטורניר נוסף. קבוצות שמאבדות את כל הפותחים שלהם מהשנה הקודמת לא נחשבות בדרך כלל כמועמדות לאליפות, אבל אם הפרשמנים של הלונגהורנס יצליחו להגשים לפחות חלק מהציפיות, השמיים הם הגבול לחבר'ה מטקסס.

טקסס A&M:

הקבוצה הפחות ידועה של מדינת הכוכב הבודד, היא לא ממש פאוור האוס בביג 12, אבל בעזרתו של המאמן המצוין בילי גילספי היא הגיעה לראשונה מאז 1987 לטורניר, שם הדיחה בסיבוב הראשון את סירקיוז (שזכתה באליפות הביג איסט רק שבוע לפני כן) והיתה רחוקה שלשה אחת של LSU מלהגיע לסוויט סיקסטין. העונה, ארבעה מחמישה פותחים חוזרים לעונה נוספת כשאסי לואו, קלע נהדר שגם יודע לשמור היטב וג'וזף ג'ונס, גבוה מצוין עם נטייה להסתבך בעבירות מיותרות, יובילו את הקבוצה. כמו בפוטבול, גם בכדורסל ינסו האגיס להלחם עם טקסס על הבכורה במדינה ואולי אף לדגדג את קנזס, הפייבוריטית הברורה בחטיבה. טיול שני רצוף לריקוד הגדול אמור להיות משימה אפשרית בהחלט ושם, כידוע, הכל אפשרי.

ויסקונסין:

הבאדג'רס הם הקבוצה היחידה מהביג 10 שמופיעה בכתבה הזאת, ויחד עם אוהיו סטייט, הן היחידות שמופיעות בתחזית פתיחת העונה שלנו, ולא בכדי. הביג 10, שרק לפני שנה נחשב לאחת החטיבות החזקות ביותר, נחלש משמעותית וקבוצתו של בו ראיין צפויה לנצל זאת. אלאנדו טאקר הוא אחד מארבעה פותחים שחוזרים לעונה נוספת ויחד עם קמרון טיילור שיריץ את ההתקפה, לבאדג'רס יש קבוצה מנוסה מאוד. כיוון שההתקפה שלהם יחסית מוגבלת, הם יסתמכו בעיקר על הגנה חזקה בניסיון לשפר את המאזן של 19 ניצחונות שנה שעברה, דבר שבחטיבה שלהם אפשרי בהחלט.

אריזונה:

אחרונים חביבים, מהפאק 10, מגיעים הוויילד קאטס. השחקן המצטיין שלהם מהעונות הקודמות, חסן אדאמס, כבר משחק במקצוענים, אבל מוסטפה שאקור ואיבן רדמנוביץ' חוזרים לעונה נוספת ואליהם מצטרף הסופומור המצוין מרכוס וויליאמס והפרשמן המבטיח צ'ייס באדינג'ר. בשנה שעברה היה ללוט אולסן המון כישרון ביד, אבל למרות שהווילד קאטס האריכו את רצף העלייה שלהם לטורניר (הארוך בהיסטוריה, עם 22), הרי שהעונה כולה הייתה אכזבה אחת גדולה. העונה הנוכחית תהיה שנת מבחן לאולסן, שיש לו את כל הכלים כדי להצליח ויצטרך להוכיח שעדיין יש לו את מה שצריך כדי לקחת קבוצה רחוק.