כל אחד והתיק שלו

לרוני לוי יהיו הערב את כל התירוצים להישמר ולשחק על תיקו. נזקיו של הפסד יכולים להיות מרים: פער הנקודות בין הקבוצות יהפוך לדרמטי, תיעלם הרוח האופטימית שחזרה לנשב בגלזגו, גורלה של העונה כולה יעמוד על שני המשחקים שנותרו באופ"א. תיקו בטדי, אחרי המסע המעייף, יספיק כדי לייצב את העסק ולתת מנת חמצן למועדון, אז למה לא. בכל זאת זה רוני לוי.

מכבי חיפה, הפועל חיפה, הפועל ת"א ומכבי ת"א זכו כולן בתארי אליפות, אבוי, בשמונה השנים בהן גלתה מלכות מירושלים. לכן הקהל הירושלמי יגיע רעב מתמיד לטדי, לטקס הלילי, שייערך לאור הירח המלא של ערב ט"ו בחשון, ובו אמורים 11 שחקני המנורה להכות ב-11 הירוקים מעיר הנמל, לשים בכך קץ לשושלת החיפאית ולהכתיר למלכות את גיידמק.

זה גודל התיק שנופל על יוסי מזרחי. הוא זה שצריך לסנן בין הלחץ הכבד במגרש, שיילך ויתגבר, לבין התנהלות ממוקדת מטרה של השחקנים. מרבית שחקני ההרכב של בית"ר ותיקים ומנוסים. מזרחי מיהר להבין את העניין, ובכל זאת כקבוצה היא לא מלוכדת מספיק, מקצועית וחברתית, במידה שתבטיח שהמכונה לא תחרוק. חיפה, מתורגלת יותר, עמדה העונה בדרגות לחץ אטמוספירי גבוהות מזו של טדי. אם אחת הקבוצות תקרוס לפתע, זו לא תהיה היא.

הקרב הגדול יהיה על האמצע: בואטנג ואלברמן, מגובים בעיקר בזנדברג, מול דירסאו ואנדרסון, מגובים בעיקר בבוקולי. הרבה גיצים יעופו שם. עם קייסי וחרזי כמגינים, חיפה אמורה להיות פתורה מצרת האגפים שלה. הקושי צפוי בהתמודדות של מרכז ההגנה מול המשולש מירוסביץ'-פינטו-בן שושן. דירסאו ואנדרסון יידרשו לסייע גם כאן, וספק אם התפקיד הכפול לא גדול עליהם. אם הקישור של בית"ר לוקח את הקרב על האמצע, השלישייה הקדמית שלה תיקח את המשחק.

אפק וגפני יתפתו לעלות. בוקולי ומסודי קלי הרגליים, כשלפניהם קטן וקולאוטי, יארבו לכל חור או איבוד כדור באגף. הרביעייה הזו תקתקה כדורגל משובח בגלזגו, היא מפוצצת בכישרון, וייתכן שהיא גם מהירה מדי לגרשון ולבנאדו. בית"ר תציע יותר כוח, חיפה תחפש משחק מעבר מהיר וקטלני. אם שתיהן יהיו אמיצות מספיק, אפשר יהיה לפלוט בסוף הערב את משפט החלומות: וואלה, יש פה אחלה כדורגל.