בהיעדר יכולת, שיפנו למסורת

בשלב הזה של העונה, נוון ספאחיה צריך לארגן משלחת חיפוש כדי לתור אחרי נקודות אור בקבוצה שלו. רשימת הממצאים של משלחת כזו היתה כוללת בקושי פריט אחד - סימאס יסאייטיס, שמפגין יד מצוינת ותנועה מתמדת בלי כדור, אבל בהגנה גם הוא יישר אתמול קו עם החידלון הכללי. יסאייטיס הגיע למכבי על תקן קירק פני משופר, וכשמי שעל הנייר היה אמור להיות השחקן התשיעי הופך לדבר היחיד שיש לך להציע, זה זמן טוב להתחיל לדאוג.

. ספק אם שלושת הגבוהים שמשחקים כרגע - וויצ'יץ', אליהו וארנולד - בכלל מסוגלים לשמור יותר טוב. מי שהיו אמורים לשפר את הפן הזה הם יניב גרין, שבינתיים מעביר את מה שהוגדרה כעונת ההתאוששות שלו על הספסל, ונואל פליקס, שההתנהלות אתו מעוררת תהיות. הוא כבר שלושה שבועות בקבוצה, אבל נראה כאילו נחת לפני שעתיים. האם ספאחיה בכלל מאמין בו? אם לא, מה הוא עושה במכבי בכלל ועל המגרש בפרט; אם כן, למה זה לא נראה ככה.

הדבר היחיד שעובד בהתקפה הם החיתוכים והתנועה בלי כדור, בעיקר, כאמור, של יסאייטיס, וגם זה רק בדקות של מצב רוח טוב. הנוכחות של וויצ'יץ', שהיה אמור להיות עוגן של ניהול משחק שפוי, כמעט אינה מורגשת, והעובדה שביופורד לא מסוגל להוריד כדור לרצפה הופכת את משחק ההתקפה של מכבי לנכה. בשבוע שעבר התקשינו לעכל את הכדורסל השכונתי של ביינום. אתמול התברר שזה עוד היה הצד הטוב שלו. כשהוא לא יכול לרוץ ולהשתולל הוא פשוט מתאייד, וזה מה שקרה לו אתמול כשפגש לראשונה משחק חוץ ביורוליג. עם ביינום או בלעדיו, קבלת ההחלטות בהתקפה של מכבי קטסטרופלית, כמות האיבודים מפחידה (14), שני פרמטרים שמבטיחים ספיגת נקודות קלות במתפרצות והתמוטטות מהסוג שראינו במחצית השנייה.

המסורת של מכבי אומרת שכשהיא חוטפת כזאת מכה באירופה, מישהו בישראל צריך לשלם את המחיר. בתחום הכדורסל הקבוצה הזו בינתיים מביישת את השושלת שהיא אמורה להמשיך; ביום ראשון נראה איך היא מתפקדת באגף המסורת.